תוכנית כלכלת הבחירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ, בתג מחיר של 15 מיליארד שקל, שהוצגה בתחילת השבוע תחת הכותרת "9 צעדים להזנקת הכלכלה", עירבה שלל הצעות, חדשות לצד ממוחזרות, והתמקדה בצעדים שקל מאוד לקנות בהם את הציבור - מענקים. לא בכדי זכתה התוכנית לביקורת רבה, גם מצידו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. זאת בעיקר לאור העובדה שלממשלה יש כבר תוכנית מאושרת למתן סיוע גם לעצמאים וגם לשכירים עד יוני.
התוכנית החדשה כוללת שלל הטבות לעצמאים, ובראשן מענק מיוחד שמתווסף למענקים הדו-חודשיים הקבועים שניתנים לעסקים עד יוני, לאור הירידה בהיקפי הפעילות, ובהם מענק החזר הוצאות ומענק סוציאלי. המענק החדש גם מתווסף למענק מיוחד על פגיעה מתמשכת ושאותו צפויים לקבל העצמאים בשבועות הקרובים. כלומר, לעצמאים יש רשת ביטחון עד יוני גם בלי תוכנית המענקים של כץ.
בנוסף הוזכרו בתוכנית דמי אבטלה לעצמאים וכן הקלות ברגולציה, פריסת תשלומי מע"מ ועוד. ההתמקדות בעצמאים איננה מקרית: ראשי ארגוני העצמאים, שצברו כוח בשנה האחרונה והחליטו להיכנס לפוליטיקה, בחרו שלא לעשות זאת דרך הליכוד אלא דרך מפלגות אחרות. לכן אין להתפלא על כך שנתניהו שמבקש לזכות בתמיכת העצמאים בחר להתמקד בהם.
אולם המענקים לא נותנים מענה לשורה של קשיים שהעצמאים מתמודדים איתם. הנה כמה נושאים שבהם באמת אפשר לעזור למי שזקוקים לכך.
1. קיזוזי הכנסות
אחד הנושאים המטרידים הוא קיזוז ההכנסות לעצמאים שהם גם שכירים שמקבלים דמי אבטלה. לדוגמה: שכיר שהשתכר 10,000 שקל בחודש ובנוסף לכך הפעיל עסק, הוצא לחל"ת מעבודתו כשכיר אולם העסק שלו עדיין פועל. לפי המצב כיום, כאשר שכיר מקבל דמי אבטלה, מתקזזת ממנה כל הכנסה אחרת. כלומר עבור משרתו כשכיר הוא יקבל כ-7,500 שקל דמי אבטלה, אבל כל הכנסה מהעסק תקוזז ממנה. בכך פוחתת הכדאיות בהמשך הפעלת העסק. הקיזוז הזה רלוונטי גם לשכיר שעובד בשני מקומות, שמאחד מהם הוצא לחל"ת ובשני הוא ממשיך לעבוד.
2. פתיחת עוסק פטור
מובטלים רבים מעוניינים לנצל את תקופת החל"ת ליצירת הכנסה, ורוצים לפתוח עסק קטן. אולם, כל מי שפתח עסק יודע שבחודשים הראשונים צפוי דישדוש ולעיתים אף חודשים ללא הכנסות. מובטל שפותח עסק מסוג "עוסק פטור" (הפועל במחזור עסקאות קטן ולכן אינו גובה מס ערך מוסף מלקוחותיו) יקבל דמי אבטלה מופחתים. הקיזוז יהיה לפי גובה ההכנסה החודשית הצפויה בענף בו הוא פועל ושעליה הוא הצהיר. אם הוא לא עמד בהכנסות הוא יוכל לבקש החזר בסוף השנה, אבל כאשר תזרים כל כך קריטי, כמו בימים אלה, הקיזוז בחודשים שבהם ההכנסות נמוכות מקטין את התמריץ לפתוח עסק.
ממשרד האוצר נמסר: "הביטוח הלאומי מתבסס על דיווחי העצמאים ובהתאם לכך קובע את דמי האבטלה להם הם זכאים. עסק חדש שלא צפויה לו הכנסה יכול לדווח על הכנסה אפסית ולא יקוזזו לו דמי האבטלה. לאחרונה נערך דיון בנושא, והפתרון שנתמך על ידי הביטוח הלאומי הוא ביטול הקיזוז של מענק הסיוע מדמי אבטלה".
3. פיצוי על מלאי
הקריטריונים שעל פיהם ניתנים המענקים לעצמאים היו עד כה הצהרתיים בלבד, כלומר בהתאם להצהרת בעל העסק, מפני שלא היו דו"חות כספיים לשנת 2020 שמהם היה ניתן ללמוד על הפגיעה בהכנסות של העסק. כעת הסתיימה שנת המס וניתן לקבל מהעסקים דו"חות שבאמצעותם אפשר לזהות את מידת הפגיעה בעסק. למשל: עסקים שהיו להם מלאים גבוהים שנזרקו לפח, או עסקים שעל מנת להתניע מחדש זקוקים להוציא כסף רב על רכישת מלאי. לעסקים אלה צריך לתת סיוע בדמות מענק ממוקד או כהלוואה אטרקטיבית.
תזכורת: ביקורת על תוכנית המענקים
(צילום: משי בן עמי)
4. עידוד תעסוקה
שר האוצר דיבר באריכות על המענק שיקבלו מובטלים שחוזרים לעבודה לאחר תקופת אבטלה ממושכת. מענק זה היה צריך לצאת אל הפועל מזמן ונתקע בגלגלי הבירוקרטיה. כץ התייחס גם למענק שיקבל מעסיק שיקלוט עובדים מחדש. מענק למעסיקים על החזרת עובדים מחל"ת ניתן בסבב הקודם, אך נחל כישלון חרוץ. הגיעה העת לחשיבה יצירתית יותר. למשל: הלוואה שתהפוך למענק אם העובדים המובטלים יישארו בחברה לטווח ארוך.
5. דמי לידה לעצמאיות
נשים בכלל חטפו מכה אנושה בשנה האחרונה בכל הקשור למעמדן בשוק העבודה, ותוכניות הסיוע השונות השאירו הרבה מאוד חורים סביב נושא ההיריון והלידה. כך, עצמאית שילדה בשנת 2019 גילתה שהיא לא זכאית למענקים מפני שאין לה ירידה בהכנסות ב-2020 לעומת השנה הקודמת, שכן דמי הלידה שקיבלה לא נכנסו למחזור ההכנסות שלה. הנושא נפתר חלקית בכך שהושגה נוסחה מסוימת לקביעת מחזור ההכנסה שמולו תיבחן הירידה. אבל הפתרון מתברר כבעל אפקטיביות חלקית בשנת המס 2021, כך שבפועל עצמאיות מקבלות מענקים מופחתים וחלקיים מאוד ולא עומדות בקריטריונים למענקים המיוחדים. יו"ר הועדה למעמד האישה, ח"כ עודד פורר, העלה נושא זה מול השר כץ.
6. תשלום על מילואים
אנשים שיוצאים למילואים, זכאים לתגמול עבור ימי השירות. עבור העצמאים, התגמול נגזר מהכנסתם ב-3 החודשים האחרונים לפני צאתם למילואים, בהתאם למקדמות ששילמו. בסוף השנה נערך חישוב שנתי של כלל ההכנסות ומהן נגזרת הכנסה חודשית ממוצעת, שלפיה החישוב של התשלום עבור המילואים. עצמאים שנפגעו ויוצאים למילואים ב-2020–2021 מקבלים תגמול נמוך. מי שלא הפחית את סכום המקדמות, מקבל תשלום יותר גבוה, אך בסוף השנה יצטרך להחזיר חלק ממנו. אחת ההצעות היא לקבוע את התשלומים למשרתי המילואים על בסיס הכנסותיהם ב-2019, אולם נושא זה טרם נפתר.
7. "מס" על חל"ת
על כל עובד שמוצא לחל"ת, המעסיק צריך להעביר תשלום לביטוח לאומי - 348 שקל לחודש עבור החודשיים הראשונים. אם עובד הוצא שלוש פעמים לחל"ת, התשלום מסתכם ב-2,088 (שישה תשלומים של 348 שקל). כעת תשלומים אלו נדחים, אבל אם הם לא יבוטלו הם ייצרו עומס על המעסיקים שלא בחרו מרצונם להוציא לחל"ת מספר גדול כל כך של עובדים.
ייתכנו כאן שלושה מצבים: המעסיק מגלגל את התשלום על העובד, המעסיק נושא בתשלום על חשבונו או שהמעסיק לא יכול לגלגל את התשלום על העובד מפני שהעובד עזב או פוטר. התשלום אגב, הוא אבסולוטי ולא נגזר משכרו של העובד. כלומר עובד במשרה חלקית שמקבל שכר נמוך, יכול למצוא עצמו מחויב בסכום משמעותי. הוצעו כמה מספר פתרונות לתשלום זה - ביטולו לחלוטין או ביטולו במקרה של הוצאה נוספת לחל"ת - אך כרגע אין פתרון.
8. שכירים-עצמאים
שכירים עצמאים, שמוציאים חשבוניות באמצעות "חברות חשבונית", נופלים בין הכסאות. מדובר למעשה בעצמאים שלא מעוניינים להוציא חשבוניות ולעסוק בבירוקרטיה, אבל רוצים לשלם מסים כחוק. לשם כך הם שוכרים את שירותיה של חברה שמוציאה את החשבוניות עבורם ומדווחות למס הכנסה. במסגרת ההסדר הפתלתל הזה, אותן חברות מדווחות למס הכנסה על הכנסותיו של הלקוח כעל הכנסות שכיר ואילו לביטוח לאומי הן מדווחות עליו כעצמאי. אותם עצמאים-שכירים לא מקבלים מענקים כעצמאים מפני שלפי רשות המיסים הם שכירים, וגם לא מקבלים דמי אבטלה מפני שלפי ביטוח לאומי הם עצמאים. המדינה לא אוהבת את מודל חברות החשבונית ולא פעם הסתייגה ממנו, אך מעולם לא אסרה לפעול דרכו. כעת, אותם שכירים-עצמאיים ניצבים בפני שוקת שבורה.
