תוגדל כמות המים לצריכה ביתית שצרכנים משלמים תעריף נמוך: מועצת רשות המים אישרה היום (חמישי) את הצעתו של שר משאבי המים, זאב אלקין, להגדיל את כמות המים בתעריף הנמוך למשקי בית בחצי מ"ק מ-3.5 מ"ק ל-4 מ"ק. התעריף הגבוה של המים, שייגבה החל מ-4 מ"ק בחודש, יתייקר במקביל. המשמעות היא הוזלה של שקלים בודדים לחלק מהצרכנים והתייקרות משמעותית לצרכנים אחרים, לתעשייה ולעסקים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בהודעה לעיתונות נמסר כי "הצעת השר אלקין הגיעה לאור משבר הקורונה והגדלת השהות בבית וכתוצאה מכך גם לגדילה בצריכת המים הביתית. האזרחים שחרגו מהכמות בתעריף הנמוך, חשבונות המים שלהם גדלו בצורה ניכרת, עד 30%".
רק שכצפוי, כיוון שמשק המים הוא משק מוסדר, איפה שמוזילים מצד אחד, מייקרים מצד שני. לכן, מועצת רשות המים החלה במקביל ייקור ב-3% את תעריך המים הגבוה. כך צרכנים שצורכים מעל ל-8 מ"ק מים בחודש ישלמו ביוקר. בנוסף, בעלי עסקים ותעשיינים ישלמו ביוקר החל מהמ"ק הראשון שכן הם משלמים מראש בתעריף הגבוה.
כלומר, על צריכה דו חודשית של עד 7 מ"ק לנפש (3.5 מ"ק לחודש) צרכנים משלמים כיום 6.312 שקלים למ"ק לא כולל מע"מ. הכמות הזאת תגדל ל-8 מ"ק לחודשיים. מעבר ל-7 מ"ק צריכה דו חודשית - התעריף מזנק ל-11.505 שקל, ללא מע"מ. התעריף הזה יתייקר ב-31 אג' וייגבה מעתה בצריכה ביתית של מעל 8 מ"ק. עסקים ותעשיות ישלמו את התעריף היקר החל מהמ"ק הראשון כאמור, כשמדובר בין היתר בבתי מלון, מספרות ומפעלי תעשייה.
האוצר: "השכבות החזקות ייהנו"
בדיון במועצת המים, בו חמישה מהמשתתפים נמנעו מהצבעה ושניים בלבד הצביעו בעד, אמר השר אלקין כי: "כיוון שהעסקים גם ככה הורידו פעילות, אז ההתייקרות אצלם תהיה קטנה באופן יחסי מההתייקרות במצב רגיל". במשרד האוצר התנגדו ואמרו כי "השכבות החזקות ייהנו מההצעה של אלקין - לבריכות ולגינות".
נשיאות המגזר העסקי פרסמה עוד קודם להחלטה את התנגדותה. במכתב לשר כתבה כי "הצעת העלאת תעריף המים הגבוה, אשר מגדילה ישירות את הוצאות המגזר העסקי בישראל (כיוון שהמגזר העסקי משלם את התעריף הגבוה מקוב המים הראשון), היא דבר הסותר את ההיגיון בזמן מגיפה עולמית שבה מוטל על העסקים לחץ כלכלי כה כבד. החלטה זו עלולה להוביל לקריסה מהירה יותר של עסקים שתשפיע ישירות על כלכלת ישראל. הסתירה נמצאת בכך שרוב מדינות העולם כולל ישראל עושות מאמצים כדי להקל על הוצאות העסקים.
"יתרה מכך, כבר היום (לפני ההעלאה שבשימוע הנוכחי) - הסקטור העסקי מממן את התעריף הנמוך (המסובסד) בכ-2.6 שקלים לכל מ"ק, וכעת הסבסוד יבוא על חשבון העסקים שהכי נפגעו במשבר הקורונה, דוגמת אולמות האירועים, בתי מלון, מסעדות, בתי קפה, ועוד. השינוי הזה יביא (במידה ויאושר) להגדלת הסבסוד בעוד 0.31 שקלים למ"ק כך שהסבסוד הכולל יגיע לכ-2.9 שקלים למ"ק".
התאחדות התעשיינים: "חבלה בעסקים הקורסים"
השר אלקין מסר בתגובה: "מדובר במהלך צודק. אין סיבה שמשפחות רבות ישלמו מחיר כבד על החלטה שאין להם שליטה עליה. אזרחים רבים נשארו בבתים כשההכנסה שלהם נפגעה, ושמערכת החינוך סגורה בחלקה וגם ילדיהם נותרו בבתיהם ובאופן טבעי הם צורכים יותר מים אין סיבה שהיקף המים במחיר מסובסד לא יעלה. אני מברך את מועצת רשות המים שקיבלו את ההחלטה הנכונה יחד עם זאת אני מצר על כך שרשות המים בניגוד לעמדתי בחרה לייקר את התעריף הגבוה ב 3% מבלי שיש להם את הנתונים המלאים על צורך לעשות זאת וזאת בניגוד להחלטות דומות שהתקבלו בעבר".
מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה: "חוסר היכולת של שר המים למצוא דרך לממן את רעיונותיו מבלי לחבל בעסקים הקורסים מצביעה על ניתוק ואטימות. אנחנו במשבר הכלכלי החמור ביותר במאה השנים האחרונות. זה הזמן לסייע לעסקים להוציא את המשק מהמשבר ולא להקשות עליהם בייקור תעריפים. היינו מצפים משר המים לתת דוגמא אישית ולממן את ההצעה שלו באמצעות פירוק משרדו המיותר".
על בסיס הדו"חות הכספיים של 2018, סך צריכת המים של המגזר העסקי עמדה על 178 מיליון מ"ק, מתוכם: 50% תעשיה, 33% מסחר ומלאכה, 12% מלונות, 6% לבנייה.
מאיגוד לשכות המסחר, נמסר בתגובה: "משהו השתבש בחשיבה של ממשלת ישראל. כנראה ואנו נמצאים במצב של טירוף מערכות. הממשלה פועלת נגד עצמה. הממשלה הציבה מטרה מרכזית שחשיבותה אינה מוטלת בספק לכל אדם בישראל והיא חיזוק המגזר העסקי, כשעשרות מיליארדים זורמים מהאוצר אל העסקים, אך גוף ממלכתי הכפוף לשר מקבל החלטה להעלות את תעריפי המים לעסקים.
"האם באמת יש שרי ממשלה שאינם מבינים שהמטרה המרכזית היום היא הורדת האבטלה ויצירת מקומות עבודה? מקומות עבודה אלה לא יווצרו ברשות ממלכתיות אלא במגזר העסקי. בהתנגשות הערכים הקיימת היום בין הוזלות לציבור או הוזלות למגזר העסקי, יש להעדיף הוזלות למגזר העסקי משום שהוא זה המייצר מקומות עבודה והוא זה שיוכל להוריד את רמת האבטלה חסרת התקדים במדינה".
