ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה ולגבורה שחל השנה בתאריך 21 .27.1, עלה ברשת החברתית הפופולרית טיק־טוק שידור יוצא דופן. למעשה, מדובר היה בשידור ראשון מסוגו בטיקטוק: אוניברסיטת חיפה העבירה בשידור ישיר פאנל של שעה, שבו שיתפו ארבעה סטודנטים מהתוכנית הבינלאומית ע"ש לבנת וייס לחקר השואה תובנות ואנקדוטות על זוועות השואה. מתברר, שלסרטונים שהכינה האוניברסיטה מבעוד מועד לקראת האירוע היו מאות אלפי צפיות. לשידור החי שהתקיים בשפה האנגלית הצטרפו אלפי צופים לא רק מישראל, אלא מכל רחבי העולם, והמשתתפים התעניינו, הגיבו ושאלו את הסטודנטים עשרות שאלות.
אז איך קרה שפאנל עמוק ורציני של כמעט שעה, בנושא כל כך קשה ומורכב, עלה ברשת החברתית שמזוהה עם סרטונים קצרים, ריקודים ושירים?
אסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק ישראל, מסביר: "טיקטוק במהותה שואפת לעודד יצירתיות ולהפיץ שמחה. אבל מתברר כי החזון שלה יצר בפועל, מעבר לתכנים הבידוריים, גם קהילה לומדת. דווקא הכלים שלה, כמו האודיו והמעברים, הפכו אותה לפלטפורמה מהנה, והם אלה שגורמים לאנשים ליהנות, ללמוד ולנהל דיונים פוריים על נושאים משמעותיים. גילינו במהלך מגפת הקורונה, שיש לפלטפורמה שלנו יכולת לגרום לאנשים ללמוד בכיף. כמו כן יצרנו מרחב בטוח ללמידה של נושאים גדולים ורציניים, כמו גזענות וגילויי אנטישמיות, להט"ב, דימוי עצמי ועוד נושאים רבים אחרים, אשר מהווים שיח מאתגר.
איך חברתם לאוניברסיטת חיפה, ומה יצר שיתוף הפעולה ביניכם?
"שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת חיפה היווה את יריית הפתיחה של טיקטוק לשוק הישראלי".
כלומר?
"כשהשקנו ביום השואה הבינלאומי את קמפיין העשרה, שבמסגרתו סטודנטים מהתוכנית הבינלאומית לחקר השואה ע"ש וייס לבנת העבירו לחברי הקהילה עובדות וסיפורים על השואה בצורה אינטראקטיבית - התברר לנו כי הקמפיין הזה גרר הצלחה גדולה, וכי ההאשטאג צבר מעל 22 מיליון צפיות בכל העולם.
"המסקנה המתבקשת מכך הייתה, שאנשים שנמצאים בטיקטוק צמאים לידע. שיתפנו פעולה, מאחר שיש לנו אחריות לרתום את הכוח שלנו לטובת חינוך והרחבת הקהילה שלומדת".
הסגל הולך ונהיה צעיר יותר
הפרומו שעשתה אוניברסיטת חיפה לשידור יום הזיכרון לשואה ולגבורה בטיקטוק - בעמוד הבית הרשמי שלה ובאתר, עורר סקרנות גדולה וגרר הד תקשורתי ותגובות רבות. אחת מהשאלות שחזרו על עצמן הייתה: "האם ראוי שאירוע שעוסק בשואה יועבר בטיקטוק?"
פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה, שקיבל את ההחלטה להעביר את השידור, אומר לנו: "בסופו של דבר, אם אנחנו רוצים לחנך את בני הנוער והצעירים לגבי הנושאים החשובים לנו, ובמקרה הזה לגבי אירועי השואה ולקחיה, אנחנו צריכים להיות במקום שבו הם נמצאים".
נטלתם סיכון כשהימרתם על שידור במסגרת הפלטפורמה הזאת?
"מהפעילות שאנחנו עושים עד עכשיו בטיקטוק וביתר הרשתות אנחנו רואים, שכשיש לנו דברים מעניינים לומר, אז גם הצעירים רוצים לשמוע. מתברר שיש צמא גדול בקרב הצעירים לרכוש ידע".
ומדוע בחרתם להעביר את השידור בשפה האנגלית ולא בעברית?
"מאחר שבחלק מהתגובות ביקשו ילדים ישראלים, שהתקשו עם האנגלית, שהאירוע יעלה עם תרגום בפלטפורמות אחרות - והאירוע אכן עלה לאחר מכן עם תרגום ליוטיוב".
לאור ההצלחה בשיתוף הפעולה הראשון, המשיכו אוניברסיטת חיפה וטיקטוק את שיתוף הפעולה ביניהם גם באירועים גדולים נוספים. שיתוף הפעולה הבא התרחש במסגרת יום האישה הבינלאומי במדע.
שלוש חוקרות צעירות סיפרו בפוסטים קצרים בטיקטוק על אודות המחקר שלהן ולמרבה ההפתעה, התברר שגם במקרה הזה עשרות אלפי צעירים וצעירות צפו בסרטונים. הרוב אומנם צפו בהם רק למשך שניות ספורות, אבל העובדה שהיו לא מעט צפיות - זה כבר האירוע שני ברציפות - העידה על כך שהנושא מושך עניין בקרב הקהל הצעיר. בטיזרים להרצאות הללו שהיו במתכונת טיקטוק "קלאסית" של מספר שניות, צפו בפועל למעלה מ־200 אלף איש.
"כשהילדים שלי גילו את האוניברסיטה בטיקטוק, הם סוף סוף התעניינו במה שאני עושה בעבודה", מספר בחיוך אילן יבלברג, דובר אוניברסיטת חיפה, ומוסיף: "שנים אני נמצא בתפקיד הזה, ורק אחרי האירוע סוף כל סוף האוניברסיטה הייתה קיימת מבחינתם".
והם עדיין על זה?
"ברור. עכשיו הם אלה שכל כמה ימים מעדכנים אותי בעצמם מה חדש בעמוד של האוניברסיטה, איזה סרטונים הם אוהבים יותר ואיזה פחות".
ומה אתם מסיקים מההתעניינות הזאת?
"אפשר לומר שזה לא משנה ושהם רק ילדים, ואפשר לנסות ולראות איך בכל זאת מנסים להגיע אליהם באמצעות הפלטפורמה הפופולרית מבחינתם".
ובכל זאת, מדובר פה במחקרים אקדמיים רציניים שמועברים ברשת קלילה.
"מאחר ששום תוכן לא עולה לשידור בלי שהחוקרים או החוקרות מאשרים אותו, אז אנחנו יכולים להיות בטוחים שאנחנו לא מרדדים מדי את המסר".
גורמים באוניברסיטת חיפה מוסיפים, כי הכניסה של המוסד האקדמי לטיקטוק נבעה למעשה משני גורמים מרכזיים: העובדה שהסגל האקדמי הולך ונעשה צעיר יותר וכן בשל מגפת הקורונה. לדבריהם, "מאחר שהסגל הצעיר במוסד הם חוקרים וחוקרות בשנות ה־30 וה־40 לחייהם, שחיים לגמרי את הרשתות החברתיות הוותיקות יותר - המעבר שלהם גם לטיקטוק לא היה כה 'מזעזע' עבורם. לרובם יש כבר ילדים בגילים שנמצאים בטיקטוק ומבחינתם, זו דרך נוספת לתקשר איתם. כמובן, תלמידי המחקר הצעירים מתלהבים עוד יותר, כי הם בעצמם כבר נמצאים שם".
השפעת הלמידה המקוונת בסגר
אבל לא פחות חשוב מכך, ההשפעה הגדולה שהייתה לכניסה לטיקטוק נבעה ממשבר הקורונה ומהמעבר ללימודים המקוונים.
לדברי דיקן ההוראה של אוניברסיטת חיפה פרופ' דורון קליגר, "הלימוד המקוון חיזק אצלנו את התובנה שאסור לקפוא על השמרים. במשך שנים מדברים במערכת ההשכלה הגבוהה על שימוש הולך וגובר בכלים הטכנולוגיים, אבל משבר הקורונה דחף את האוניברסיטאות לשם במשנה תוקף. מעבר לכך ששדרגנו את התשתיות האינטרנטיות, השקענו רבות גם בלמידה ובהעברת הידע כיצד ללמד נכון באופן מקוון, הן מההיבט הטכנו־פדגוגי והן מהזווית האנושית".
תן דוגמה.
"עבור הזווית האנושית, בנינו סדנאות כישורי הוראה, שמועברות על ידי שחקן מקצועי. ישבנו וחיברנו ביחד איתו את הפדגוגיה המקוונת שמותאמת לעולם המשחק".
כחלק מהתובנות מהסדנאות השונות, קיבלו המרצים באוניברסיטת חיפה גם כלים להתמודדות עם הקהל הנמצא מעברו השני של המסך, וכן לעידוד הסטודנטים למעורבות בלימודים המקוונים. משם הדרך להבין שצריך להמשיך ולשקוד על היצירתיות הייתה קצרה. "יכול להיות שאם היו פונים אלינו מטיקטוק לפני הקורונה, היינו אומרים שזה לא בשבילנו", אומר פרופ' קליגר. "היינו מסבירים להם שאי אפשר להעביר מסרים מדעיים ולימודיים מורכבים בפורמט כל כך קצר".
אז מה השתנה בכל זאת?
"משבר הקורונה שינה את השטח ונתן, במובן מסוים, לגיטימציה להתנסויות כאלה. בבתי הספר שלנו לניהול אנחנו מלמדים כל הזמן על חשיבות היצירתיות והחשיבה מחוץ לקופסה - ולכן זה רק מובן מאליו שאנחנו גם נבצע את מה שאנחנו מלמדים".
פרופ' קליגר מדגיש, "כי תכנים מדעיים קיימים ברשתות כבר שנים רבות - כולל בטיקטוק, ויש להם הצלחה רבה. זה בוודאי מצריך יצירתיות רבה יותר והבנה של איך תופסים את הדור הצעיר - אבל מובן שזה אפשרי ומובן שיש המוני צעירים, וגם לא צעירים, שרוצים לקבל תוכן מעניין ואיכותי".
היו לכם עוד התנסויות בטיקטוק?
"בפסח האחרון, למשל, העלינו סרטונים קצרים המבוססים על תמונות - עם המשמעות של המילה: משה, או סרטון של כתובת "מרנפתח" ממצרים העתיקה, שבה מופיעה לראשונה המילה: ישראל. היו לנו עשרות אלפי צפיות ומאות לייקים. כמו כן העלינו סרטונים של חוקרי בית הספר שלנו למדעי הים, אשר הסבירו בקצרה על היבטים שונים של זיהום הזפת הגדול לפני כמה שבועות, כולל סרטונים שלהם מתחת למים, שהראו מה קורה שם בזמן אמת. היו לזה כמעט 30 אלף צפיות".
אז הפכתם את הסגל האקדמי לכוכבי טיקטוק?
"אנחנו בוודאי לא כוכבי טיקטוק - אבל זה אומר שאם נעשה תוכן מעניין, יצפו בנו. וצריך לזכור שאנחנו כמובן עוד חדשים בשכונה. רק התחלנו, ואנחנו בטוחים שרק נלך ונשתפר".
