פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) הגישה לבית משפט השלום תביעת פינוי מטעם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד חברת שפיר הנדסה. בתביעה נטען כי החברה השתלטה על מקרקעין בבעלות רשות הפיתוח ובניהול רשות מקרקעי ישראל, בשטח כולל של 19 דונם, בעיר בני ברק. על פי כתב התביעה, שפיר הקימה בשטח מפעל בטון כבר ב-2015 שבו היא עושה שימוש לצרכיה הפרטיים, "ללא אישור התובעת וללא הסכמתה, תוך הפקת רווחים ועשיית עושר שלא כדין על חשבון הציבור".
מהתביעה עולה כי לאחר שנציגי רמ"י פנו לחברת הבנייה, השיבה האחרונה כי היא נמצאת במקרקעין כדין, בהתאם להיתרי בנייה שניתנו לה, לטענתה, מעיריית בני ברק וכן טענה שמדובר במקרקעין לגביהם ניתנה לנת"ע (חברת נתיבי תחבורה עירוניים) הרשאה לעשות שימוש כשטח התארגנות - לצורך הקמת הרכבת הקלה.
רמ"י פנתה לנת"ע לצורך בירור טענותיה של שפיר, ועל פי התביעה, זו השיבה כי השטח אינו באחריותה וכי המתקנים בשטח הוקמו על ידי שפיר וללא מעורבותה. כמו כן, המדינה ביקשה לברר עם נת"ע את טענת שפיר לפיה נוכחותה בשטח היא חלק ממיזם הרכבת הקלה, בהיעדר רישום של הקצאה כזו ברשות. גם כאן נת"ע שבה והבהירה כי השטח בו ממוקם מתקן הבטון של שפיר - אשר שירת בעבר את עבודות הקו האדום - אינו שטח שבאחריותה.
בכתב התביעה נטען כי שפיר ניסתה "להסתתר" מאחורי הפרויקט הלאומי של הקמת הרכבת הקלה לצורך הצדקת התנהלותה, אך מבדיקות ומעקבים שערכה רשות מקרקעי ישראל עלה כי מהמפעל יוצאות משאיות בטון אשר עשו דרכן לאתרי בנייה שונים של שפיר - ולא לאתר הרכבת הקלה.
בתביעה נכתב כי "דומה כי שפיר רואה לנגד עיניה אך את רווחיה ואת הכדאיות הכלכלית בהמשך השימוש הבלתי חוקי, גם 'במחיר' ניהול הליך משפטי נגדה. חמור הדבר עוד יותר, שעה ששפיר אף ניסתה באופן נלוז להצדיק את התנהלותה ו'להסתתר' מאחורי הפרויקט הלאומי של הקמת הרכבת הקלה, בו למיטב ידיעת התובעת היא נוטלת חלק כקבלן משנה של אחד מהקבלנים הראשיים בפרויקט".
מחברת שפיר הנדסה נמסר בתגובה: "שפיר הקימה במקרקעין מפעל בטון זמני בשטח התארגנות של הרכבת הקלה, וזאת בהרשאת הגורמים הרלוונטיים לכך. המפעל נועד לספק בטון לצורך בניית קו הרכבת הקלה, ולמפעל ניתנו היתרי בנייה מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ומרשות הרישוי המקומית. כל טענותיה של שפיר יוצגו בפני בית המשפט".
