צפו: אסטרטגיית היציאה של ההייטק הישראלי
(צילום: רן דיקשטיין)
משרד האנרגיה סיים לגבש בשבוע האחרון את תוכניותיו להאצת המשק, שמהוות צעדי התאוששות ממשבר הקורונה. התוכנית, שהגיעה לידי "כלכליסט", כוללת שורת צעדים שאמורים להניב, על פי חישובי המשרד, השקעה משקית של כ-25 מיליארד שקל. 12% מתוכם ידרשו השקעה תקציבית שתיפרס על פני תקופה של עד 36 חודשים, ושאר המימון יגיע מהסקטור הפרטי. התוכנית תוגש השבוע למשרד האוצר ולמועצה הלאומית לכלכלה, מה שהופך את משרד האנרגיה למשרד הממשלתי הראשון שמגיש תוכנית רשמית להאצת המשק.
לתפיסת שר האנרגיה יובל שטייניץ, משק האנרגיה יהיה שותף מרכזי בתוכנית ההתאוששות הכלכלית מהמשבר. לטענתו, האצת התוכניות תיצור אלפי משרות חדשות במשק ותצמצם את שיעורי האבטלה המבהילים.
התוכנית כוללת העמדת מכסת ענק לפיתוח מערכות סולאריות בהיקף של כ-3,000 מגה־וואט. לשם השוואה, מדובר בכ-23% מכושר הייצור של חברת החשמל, כך שעם הקמת המתקנים היקף ייצור החשמל הירוק במדינה ישלש את עצמו. התוכנית לוקחת בחשבון מימון של כ-2,000 מגה-וואט מצד הסקטור הפרטי, ועוד כ-500 מגה-וואט מקרן ערבות מדינה (קרן השקעות ייעודית).
במסגרת התוכנית תתבצע הנעה מחודשת של המכרז להקמת שדה סולארי בדימונה, שנקבר עקב ריב בין החשב הכללי באוצר לרשות מקרקעי ישראל. עלות ההשקעה בתחומים אלו עומדת על כ-500 מיליון שקל.
סעיף נוסף בתוכנית כולל את חיבור העיר אילת לרשת הגז הטבעי. החיבור יאפשר להגדיל את כושר התפלת המים בעיר, שכבר הגיע למיצוי, וכן להקים תחנות כוח זעירות בבתי מלון רבים. עלות ההשקעה נאמדת בכ-700 מיליון שקל.
בתחום הדלקים התוכנית כוללת בניית נמל דלקים חדש בחיפה, שיחליף את זה הקיים שחלק מהתשתיות שלו מתפוררות. נמל הדלקים החדש עשוי להוות תשתית לסגירה עתידית של בתי הזיקוק שם, תחת ההבנה שדלקים שהיו מיוצרים בישראל ייובאו ממדינות זרות. עלות ההשקעה נאמדת בכ-600 מיליון שקל, ויישומה עשוי לפנות קרקעות באזור המפרץ.
בתחום האורבני התוכנית מתייחסת להקמת תשתית לערים חכמות ועידוד תחבורה נקייה בעלות של כ-500 מיליון שקל. מדובר בהורדת זיהום על ידי התייעלות אנרגטית, הפיכת מבני ציבור לחכמים, ופיתוח תחליפי תחבורה במטרופולינים, בעיקר בהסבות ציי רכב לשימוש בחשמל, מימן או גז טבעי. במקביל יוקמו מרכזי חוסן אנרגטים, כלומר אפשרות לייצר חשמל באופן עצמאי בשעת חירום בשכונות או רובעים שלמים.
