בשלושה ימים בלבד: יותר מ-12 אלף אזרחים פנו לבנק ישראל על מנת לברר האם יש אגרות של מלוות המדינה שבגינן מגיע להם כסף. זאת, לעומת 67 פניות בלבד בשלושת הימים שלפני פרסום כתבה בנושא במדור "אוצר מהעבר" של ynet.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
סכום הפדיונות בעקבות הפרסום עומד עד כה על 114,078 שקל. יצוין, כי בנק ישראל עושה עדיין מבצעים מדי פעם לאיתור אזרחים שלא פדו את אגרות המלוות או אל יורשיהם ובשנה שעברה הוחזרו במבצע כזה כ-4.5 מיליון שקל. בנק ישראל הודיע כי מי שיבקש לפדות מלוות מדינה מהעבר ולקבל את תמורתם לא יצטרך להגיע לבנק ישראל בירושלים וניתן יהיה לקבל את תמורת המלוות בהעברה בנקאית.
לדברי בנק ישראל, בעקבות מספר הפניות החריג, גויסו עובדים מיוחדים על מנת לבדוק את פניות האזרחים. 12,117 מהפניות הוגשו באמצעות דף מלוות החובה באתר האינטרנט של הבנק, 113 אזרחים נוספים פנו באמצעות הטלפון ו-150 נוספים באמצעות דואר אלקטרוני.
כזכור, מאז קום המדינה ההנפיקה מדינת ישראל מלוות חוב, בעת שהיה חסר לה בדחיפות מימון למטרות חשובות במיוחד. בין השאר, נגבו מלוות עם הקמת המדינה, מלוות לקליטת העלייה בכל גלי העלייה הגדולים, מלוות אחרי מלחמות כמו מלחמת יום הכיפורים ומלווה מלחמת שלום הגליל ועוד. חלק מהמלוות היו מלוות חובה, שנוכו מהמשכורת ומעצמאים, וחלק קטן היו מלוות מרצון.
אוצר מהעבר עם גד ליאור | כשהאזרחים חויבו להלוות כסף למדינה, שהושב להם עם ריבית
(צילום: אבי חי)
את המלוות ניתן היה לפדות כעבור שנים אחדות בצירוף תשלומי ריבית והצמדה למדד, אולם מאות אלפי תעודות לא נגבו כלל במשך השנים על ידי רוכשי האגרות ועל ידי יורשיהם וניתן לגבותן גם כיום.
נזכיר כי כל אדם יכול כיום לברר באתר בנק ישראל אם ישנו מלווה חובה על שמו או על שם הורים או סבתא וסב שכבר נפטרו, והוא יורשו החוקי. עם זאת, במלוות משנות ה-60 אין אפשרות כיום לבדוק את הזכאות באתר בנק ישראל. את דמי הפדיון של המלוות ניתן לקבל רק בקופות בנק ישראל בירושלים. אולם, ייתכן שרק המסע לירושלים על מנת לפדות את דמי הפיקדון יעלה יותר משווי האגרה כיום.
