בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגיש אב לבן 8 הנמצא על הספקטרום האוטיסטי, והתיר לאם לחסן אותו את הילד. האב התנגד בטענה שהחיסון יפגע בילד, אבל השופטים קבעו שהטענה לא הוכחה.
ב-2016 חתמו ההורים על הסכם גירושין שבו נכתב שכל בדיקה וטיפול רפואי יהיו בהסכמת שניהם. בינואר 2019 הגישה האם נגד האב תביעה בטענה שהוא מסרב לאשר מתן חיסון לילד. היא הבהירה שמדובר במנה השנייה של החיסון למחלות חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, וביקשה לאשר לה לחסן אותו ללא הסכמת האב.
האב התנגד והגיש מכתב מטעם ד"ר אריה אבני שטען כי החיסון יחמיר את מצבו של הקטין.
במאי 2019 נעתר בית המשפט למשפחה בתל אביב לבקשה והתיר את חיסון הקטין על אף התנגדות האב. בפסק הדין נכתב שמדובר בחיסון שגרתי המומלץ על ידי משרד הבריאות והאב לא הוכיח שהחיסון עלול לפגוע בקטין.
עוד נכתב כי ד"ר אבני כלל אינו מומחה בתחום זה וחוות הדעת לא מבוססת על תשתית מדעית כלשהי. כמו כן נקבע שמדובר ברופא שמחזיק בעמדה עקרונית לפיה אין להעניק שום חיסונים, עמדה המבוססת על הגיונו של המומחה בלבד.
האב לא השלים עם פסק הדין והגיש ערעור. לטענתו, מומחים רבים מצאו שיש קשר בין חיסונים לאוטיזם ולכן החיסון מסכן את הקטין. הוא הפנה לאתרי אינטרנט וציין כי די במחקרים המופיעים בהם כדי לבטל את פסק הדין.
עוד הדגיש האב כי החוק בישראל לא מחייב הורים לחסן את ילדיהם ובית המשפט לא מוסמך לכפות חיסון על קטין אם אחד ההורים לא מסכים לכך. הוא טען כי ילדים רבים נהפכו לאוטיסטים בעקבות החיסונים ו"מעולם לא הוכח מדעית שאין קשר בין חיסונים לאוטיזם".
האם טענה מנגד שהאב לא הוכיח שבנם עלול להיפגע ממתן החיסון וחוות הדעת הרפואית שהגיש מטעמו אינה נשענת על נימוקים מדעיים אובייקטיבים.
אבל כאמור השופטים שאול שוחט, איריס לושי-עבודי ונפתלי שילה דחו את הערעור. הם הבהירו כי לפי הפסיקה, כאשר הורה סבור שהחיסון יגרום נזק לקטין, עליו להצטייד בחוות דעת רפואית שקובעת שאין לחסן את הקטין. אחרת, ברירת המחדל היא לחסנו מאחר שככלל, אי חיסון מהווה סכנה בריאותית הן עבור הקטין והן עבור סביבתו.
בפסק הדין צוין שלאב ניתנה הזדמנות להוכיח שהחיסון יפגע בקטין אך הוא לא עמד בנטל, ולו במעט. נקבע כי מכתבו של ד"ר אבני אינו בגדר חוות דעת, ואף האב הודה כי "יש איתה בעיות". הרופא כלל לא בדק את הקטין ולא הביא כל ראיה לכך שהאוטיזם של הקטין נגרם מהחיסונים שניתנו לו בעבר.
עוד ציינו השופטים כי הפנייה למאמרים ברשת אינה יכולה להוות הוכחה שהחיסון יזיק לילד. הם הדגישו כי ביצוע החיסון חשוב לא רק לקטין עצמו לצורך שמירה על בריאותו אלא גם לשמירה על סביבתו מאחר שהעדר חיסון פוגע ב"חסינות העדר" ומסכן את כלל החברה. האב חויב בהוצאות בסך 10,000 שקל.
