צפו: ראיון עם שר האוצר כץ באולפן ynet
(צילום: משה מזרחי, שחר גולדשטיין)
חרף המצב הכלכלי הקשה בעקבות שיתוק המשק: מתברר שהפקידים - שקיבלו הוראה לא לתכנן בינתיים קיצוצים עמוקים בתקציב והעלאות מיסים - מחפשים בכל זאת לנסות ולגייס כספים לקופת המדינה המרוקנת, שהגירעון בה יסתכם השנה בכ-150 מיליארד שקל, מהם 100 מיליארד שקל בגין משבר הקורונה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כך, יכללו הצעות חוק ההסדרים הקרוב מחד גיסא, ניסיון להיטיב עם הציבור על ידי הוזלת הדירות בדרך מקורית - מתן אפשרות להפוך משרדים, שהביקוש להם הולך ומצטמצם, לאלפי דירות קטנות; ומנגד, להכניס לנו את היד עמוק לכיס ולגבות עוד מיסים, מבלי להכריז על העלאה.
זה מזכיר מצב שבו נאסרה כליל העלאת מחירים בימי האינפלציה, שהגיעה ל-500% לפני 35 שנה. אז מה עשו במפעל לייצור נייר טואלט? במקום להעלות את המחיר, קיצרו במטר את אורך הגליל.
אז ברשות המיסים נמנעים מהעלאות, אבל מצאו דרך יצירתית שעלולה לעורר התנגדויות רבות: מלחמה במכת החשבוניות הפיקטיביות על ידי דיווח אוטומטי על כל עסקה בין בתי עסק בסכום נמוך יחסית של 5,000 שקל ומעלה. ביורוקרטיה כבר אמרנו?
וכל מי שיבקש לרדת מהארץ, ייאלץ לשלם כאן מיסים גם על כל נכסיו בחו"ל, עד לרגע עזיבתו. אכיפת החוק צפויה להכניס במהרה מאות מיליוני דולרים ואירו לקופת מס הכנסה, גם אם היורד הוא בעל דירה בברלין או בעל תיק מניות בניו יורק.
ואם, על רקע פרשת בר רפאלי, ישראלי ישהה רק 100 ימים בישראל, וביתר השנה יהיה בחו"ל - בתנאים מסוימים, אם בן או בת הזוג, למשל, חיים בארץ, הוא ייחשב כתושב ישראל וישלם כאן את כל המיסים, גם אם ליאונרדו דיקפריו יארח אותו בווילה שלו במשך שמונה חודשים בשנה. אז כדי לנסות ולמלא שוב את קופת המדינה הריקה, אין צורך בהעלאת מיסים ישירה. אפשר גם להתחכם קצת.
