קרקסו את האוצר: הסערה המתמשכת במשרד האוצר – פרישתם תוך חודשיים ומחצה של שלושה בכירי המשרד, שהושלמה היום (ראשון) עם התפטרותה של המנכ"לית קרן טרנר-אייל – נובעת בעצם מסיבה אחת: למדינת ישראל אין תקציב מדינה ולאישור הכנסת יוגש ב-23 בדצמבר תקציב ל-8 הימים האחרונים של השנה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בסוף חודש יוני השנה הציג משרד האוצר שורת רפורמות כלכליות חשובות. 40 רפורמות נכללו בחוק ההסדרים, ששר האוצר ישראל כץ ובכירי משרדו הבטיחו ליישם במהרה. אחדות מהן נועדו להוזיל את מחירי הדירות, אחרות להילחם בהון השחור במדינה ועוד רפורמות חשובות נועדו בעת הזאת להיטיב עם בעלי העסקים ולבצע פרויקטים חשובים בתחום התשתיות.
"צריך לאשר בדחיפות את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים, בעיקר בעת הזאת", אמרו אז בתדריך דחוף לעיתונאים שהתקיים בבהילות, עם התראה של מחצית השעה, במועד לא שגרתי - יום חמישי בערב. "זה דחוף", הסבירו אז בכירי משרד האוצר, כאשר הכתבים הכלכליים תמהו על הזימון המוזר והבהול לתדריך על "חוק ההסדרים", שבשנים רגילות מתקיים בניחותא, זמן רב לפני אישור תקציב המדינה.
חלק ממכיני הצעדים הדחופים כבר לא יהיו שותפים לרפורמות הכל כך דחופות, שיאושרו לכל המוקדם בעוד חודשיים ומחצה: המנכ"ל שי באב"ד, שעוד עסק בהכנת הרפורמות בטרם פרש, ראש אגף התקציבים שאול מרידור, שכבר התפטר בסערה גדולה, רוני חזקיהו, שמסיים את כהונתו כחשב הכללי באוצר בעוד כמה ימים, קרן טרנר-אייל, שכבר לא יכלה להתמודד עם המצב ההזוי, אריאל יוצר, סגן ראש אגף התקציבים ודור בלוך, ראש צוות אסטרטגיה באגף התקציבים. אז הם חשבו שהצעדים דחופים מאוד. אבל יש מי שסבור כנראה אחרת. הבכיר מכולם, ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו.
ומה כללו הרפורמות שדחיפותם פחתה לפתע?
הנה אחת מהרפורמות: מדובר בצעד חשוב שנועד להוזיל את מחירי הדירות ושכר הדירה, על רקע משבר הקורונה, שבו נטשו רבים את משרדיהם ועברו לעבוד מהבית - רבים מהם כנראה לתמיד. התוצאה: אלפי משרדים קיימים ובבנייה נותרו מיותמים.
משרד האוצר הציע בחוק ההסדרים לאשר מיידית, ממש בדחיפות, כדי לא לבזבז זמן יקר בעיצומו של משבר הקורונה, אפשרות להפוך שליש מהמשרדים, שהביקוש להם הולך ומצטמצם, נוכח הרגלי העבודה החדשים בימי הקורונה, לאלפי דירות קטנות. הצעד המתבקש לא יושם כמובן עד הביום הזה.
תזכורת: ישראל כץ באולפן ynet לאחר מינוי של מחליף מרידור
(צילום: אלי מנדלבאום, שחר גולדשטיין)
ועוד רפורמה דחופה שיזמה רשות המסים, כדי - מבלי להעלות מסים - לגבות בעת המצוקה הכספית בקופת המדינה, עוד כספי מסים על הון שחור שלא מדווח כיום. הרפורמה בחוק ההסדרים הציעה להכריז מלחמה על מכת החשבוניות הפיקטיביות. הדרך שהוצעה בחוק הייתה חדשנית: כל עסקה בין בתי עסק בסכום נמוך יחסית של 5,000 שקל ומעלה, תחויב מעתה בדיווח מיידי ואישור של רשות המסים. זאת נשמעת בירוקרטיה, אולם ברשות המסים אמרו שמדובר בצעד דחוף שיש לבצע והבטיחו שההון השחור יספוג מהפעולה מכה אנושה ועוד מאות מיליוני שקלים ייכנסו לקופת המדינה. ומה גורל החוק? כמובן לא מיושם וממתין לאישור המיוחל של תקציב המדינה.
ומה קרה בעצם עם "חוק ההסדרים", הצמוד לתקציב המדינה, מאז חודש יוני? לא כלום. והכל, כי לאיש אחד, העומד בראש הפירמידה הממשלתית ודווקא מבין מאוד בכלכלה (כן, בנימין נתניהו, בעל תואר שני במנהל עסקים ושר האוצר לשעבר) - כל הרפורמות הללו לא נשמעות דחופות.
הרבה יותר חשוב למי שאחראי על דחיית אישור התקציב עוד ועוד למנוע הפגנות ברחוב, לסגור את שדה התעופה, לאסור על אנשים לצאת מהבית למרחק של יותר מקילומטר ולדאוג לאפשרות של אי אישור התקציב ויציאה לבחירות נוספות בתוך חודשים מעטים. כל זה הפך לא חשוב, כמו גם הדאגה שלמדינה שפועלת כבר 31 חודשים, מאז שאושר בה תקציב לאחרונה, במרץ 2018, יהיה תקציב מאושר וכל הרפורמות הדחופות יוכלו לצאת לדרך מיידית.
ובינתיים, המשרדים פועלים בחוסר תקציב משווע
תשעה חודשים וחצי בשנת 2020 פועלת מדינת ישראל ללא תקציב מאושר. הנזקים עצומים: אין אפשרות להעביר כספים למשרדי הממשלה הפועלים בחוסר תקציב משווע, אי אפשר לבצע שום תכנית שלא אושרה בתקציב הקודם וכל הרפורמות "הדחופות" נדחות עוד ועוד. בה בשעה חסרים מיליארדי שקלים לחינוך, לבריאות, לתחבורה, לתשתיות ולביטחון. הכספים שלא ניתן להעמיד לרשות התחומים החשובים הללו, כדי לבצע תוכניות דחופות באמת, עלולות לעלות גם מחיר יקר מאוד בחיי אדם: ממוות בשל חוסר במיטות ובמכשור רפואי בבתי החולים ועד הרג בכבישים אדומים, שהרחבתם ושיפוצם נדחה עוד ועוד. והשרים בתחומים הללו, אדלשטיין ורגב, שותקים.
וכל זה קורה, כאשר מצבה הכלכלי של מדינת ישראל, על פי כל קריטריון וכל דו"ח בינלאומי ומקומי, הוא בלשון העם - "על הפנים". הגירעון בקופת המדינה בשיא של כל הזמנים, האבטלה בשיא השיאים, 87 אלף עסקים כבר נסגרים ועוד צפויים להיסגר, הצמיחה שלילית יותר מאי פעם, ההשקעות הזרות והמקומיות במשק ירדו לקרבת האפס ומאות אלפי אזרחים מצויים לראשונה בחייהם על סף הירידה אל מתחת לקו העוני.
ואם כל זה לא מספיק - רק עניין ממש לא שולי עוד חסר לנו: בימי משבר הקורונה - החמור במשברים הכלכליים בעולם ובישראל במאה השנים האחרונות - כאשר המדינה נאלצת ליטול הלוואות ענק בשווקים, חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, שעוקבות מקרוב מאוד אחר הנעשה בישראל, צפויות להסיק מסקנות: הן קרובות מאוד להחלטה להוריד את דירוג האשראי (הטוב כיום) של המדינה, שמתנהלת בכאוס פוליטי ובגירעון שיא של 150 מיליארד שקל, מבלי שיש בה אפילו תקציב מדינה מאושר. גם בחברות דירוג האשראי ידוע, כי אין מדינה מתקדמת אחרת בעולם במצב הלא נורמלי הזה.
ואחרי כל אלה - ראש הממשלה עדיין מאלץ את שר האוצר בממשלתו לאשר ב-23 בדצמבר תקציב לשמונה ימים בלבד, המצאה ישראלית שאפשר לרשום עליה פטנט בינלאומי. גם אפרים קישון האגדי לא היה מצליח לכתוב פיליטון כל כך מגוחך ומטורף, אפילו יותר מסיפורה של תעלת בלאומליך.
