הסגר יתארך - הכלכלה תעמוד בזה? צפו בריאיון עם נשיא ארגון העצמאים להב, עו"ד רועי כהן
(צילום: אבי חי)
"מצאתי את עצמי בחודש מרץ, במהלך הסגר הראשון, בחל"ת. חשבתי ושאלתי את עצמי - מה אני יכולה לעשות שאני גם אוהבת ושגם יכול לעבוד כרגע בסגר? ואז הייתה לי הברקה".
מנתוני שירות התעסוקה עולה, כי כשני שלישים ממובטלי הסגר השני וכ-55% מתוך כלל הרשומים בשירות התעסוקה, הן נשים. אך בעוד בשדולות הנשים מתריעים כי נשים רבות שהוצאו לחל"ת או שפוטרו יתקשו לחזור לשוק העבודה יותר מגברים, סמנכ"ל המחקר והתכנון של שירות התעסוקה, אופיר פינטו, הסביר ל-ynet כי 60% מהחוזרים לעבודה בחודש יוני, אחרי הסגר הראשון, היו דווקא נשים. לפניכם כמה סיפורים של נשים שהחליטו לא לחכות למשרה הקודמת שלהן וכבר עכשיו לנצל את ההזדמנות לגדילה, להתפתחות ולשינוי משמעותי בתעסוקה בצל הקורונה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"פתאום יכולתי לשחק ב'מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה?'"
לציטוט בפתח הכתבה אחראית דינה קיזנר, בת 33, מראשון לציון, חירשת מלידה. עד שפרצה המגיפה בישראל, היא עבדה בתור רכזת פרוייקטים בעמותה למען חירשים ולכבדי שמיעה, העבירה הרצאות על נגישות השירות לארגונים ולימדה את שפת הסימנים בעמותה.
"בקורונה הכל הוקפא והוצאתי לחל"ת. היו דיבורים על כך שלא כל העובדים יחזרו", היא מספרת. "ואז הבנתי, הרצאות אני לא יכולה להעביר כרגע, אז אני אלמד את שפת הסימנים דרך סרטונים קצרים ומשעשעים".
6 צפייה בגלריה
"עוד לפני שהיה לי מוצר ביד, פתחתי עמוד פייסבוק. פוסט אחד והפניות התחילו לזרום". דינה קיזנר
"עוד לפני שהיה לי מוצר ביד, כבר פתחתי עמוד בפייסבוק בשם 'דינה - שפת הסימנים והרצאות חוויתיות'. פוסט אחד בפייסבוק והפניות התחילו לזרום. "נוצרה לי מחוייבות כלפיהם - וכך, כל יום, תוך כדי שהילדים שלי מנסים למשוך את תשומת ליבי, צילמתי סרטון חדש. ההתלהבות הייתה גדולה ואנשים שמחו מאוד על כך שהם יכולים ללמוד משהו חדש ומעניין בסגר, להפעיל את המוח וללמוד שפה באמת שונה ומיוחדת, קסומה, כמו מעולם אחר".
דינה מספרת שהקורונה והחל"ת גרמו ליצירתיות לצאת ממנה והיא מצאה את עצמה מגשימה חלום. "התרגשתי ושמחתי מאוד להוציא את השחקנית שהתחבאה אצלי כל השנים והשתוקקה לצאת, וגיליתי שגם ילדים וגם מבוגרים אוהבים ללמוד אצלי. זה היה קצת מטורף. פרוייקט שתוך פחות משבועיים התפרץ קדימה עם עשרות תלמידים".
דינה, רכזת פרוייקטים לשעבר בעמותה למען חירשים וכבדי שמיעה: "אחרי הפיטורים הייתי מאוד עצובה. עבדתי שם שבע שנים. אבל למרות זאת, הייתה גם התרגשות גדולה"
אחרי החל"ת, הגיעו גם הפיטורים. אבל היא לא נתנה לזה לערער אותה. "הייתי מאוד עצובה כי זה מקום שגדלתי בו כחניכה ועבדתי בו שבע שנים. היתה תחושה של חוסר ודאות. מה יהיה עם המצב הכלכלי והתעסוקתי? לאן אני ממשיכה מכאן? למרות זאת, הגיעה גם התרגשות גדולה מאוד, כי בעצם פתאום יכולתי לשחק ב'מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה?'.
"תמיד רציתי להיות שחקנית וסופרת, ופתאום מתאפשר לי להמציא סיפורים ולשחק מול המצלמה, ועוד למטרה מאוד טובה של העלאת מודעות לחירשים ולכבדי שמיעה והפצת היופי והעושר של שפת הסימנים". הפיטורים בשל הקורונה, נתנו לדינה הזדמנות שהיא לא ציפתה לה, "החלום שלי הוא שכולם יראו בשפת הסימנים שפה יפהפיה וישמחו ללמוד אותה, ושיתייחסו אלינו, לחירשים ולכבדי שמיעה - כחלק בלתי נפרד מהחברה".
"חיפשתי מקום עבודה יציב וחזק"
אנה כץ, גרושה פלוס שניים, בעלת תואר ראשון בביוטכנולוגיה מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון. אנה עבדה שנים רבות בתחום הפארמה ומשם עברה לתחום מעבדות שירות. בחמש השנים האחרונות, עבדה בחברת בקטוכם, חברה פרטית של כ-160 עובדים, בתור מנהלת אבטחת איכות וכמנהלת מעבדות. אנה אמנם לא פוטרה מהעבודה, אבל היא החליטה למרות הקורונה לעשות שינוי תעסוקתי.
"דווקא היה לי מאוד טוב ונוח שם, אבל חיפשתי אתגר ועשיתי את המעבר למרות הקורונה. נאלצתי להוציא בחברה הקודמת הרבה אנשים לחל"ת, כמעט 50% מהעובדים, לנו קיצצו את המשרה וזה היה משמעותי עבורי. לא ידעתי מה יקרה מחר ואם יוציאו גם אותי לחל"ת. היה בי פחד לאבד את מקום העבודה שלי, ואני בתור גרושה לא יכולתי להרשות את זה לעצמי".
אנה, עזבה את מקום עבודתה ב-5 השנים האחרונות באמצע המשבר: "מאוד הלחיץ לעבור בקורונה לעבודה אחרת, אבל בשביל להתקדם בחיים חייבים לקחת סיכונים, וזה מה שעשיתי"
היא מספרת על ההתלבטות של לעזוב מקום עבודה מוכר והחשש הגובר לצאת לחל"ת כשאין לה אפשרות נוספת לעבודה. אנה החליטה למצוא עבודה בטוחה יותר לפני שתצטרף לסטטיסטיקה. "החלטתי שאין לי מה להפסיד. אני יכולה רק להרוויח מזה. אני יכולה היום או מחר לאבד את העבודה שלי וחיפשתי מקום עבודה שהוא יציב וחזק. כיוונתי לחברות גדולות ויציבות ומצאתי את דקסל. הבנתי שהם לא הוציאו לחל"ת, הם עושים המון עבור העובדים שלהם בזמן הקורונה. לא היה עובד אחד שפוטר בגלל הקורונה וזה מה שהיה לי חשוב.
"מאוד הלחיץ לעבור בקורונה לעבודה אחרת, אבל בשביל להתקדם בחיים חייבים לקחת סיכונים, וזה מה שעשיתי". היום היא מרוצה מעבדותה החדשה בדקסל בתור מנהלת אבטחת איכות תפעול שאחראית על שלושת המפעלים ביוקנעם, באור עקיבא ובירושלים.
"היו רגעים שכמעט הרמתי ידיים"
יש נשים שהקורונה תפסה אותם בדיוק בזמן שחיפשו עבודה, מה שכמובן הקשה עליהן מאוד להשתלב מחדש במעגל התעסוקה. אחת מהן היא קלרה עמי איסרס, בת 32 מנס ציונה, נשואה פלוס שניים, בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני.
בחמש השנים האחרונות עבדה במרכז הורים וילדים. בתקופה זו קלרה למדה והתפתחה תוך כדי שביססה חיי משפחה. בדצמבר 2019 היא ילדה ועוד קודם לכן היא התפטרה, כחלק מהרצון להיכנס לתחום שאותו למדה: "חיפשתי הזדמנויות להתחיל להכיר את עולם משאבי האנוש".
היא החלה לחפש עבודה בזמן חופשת הלידה וחשבה שעם הניסיון והתארים שלה, היא תוכל למצוא עבודה מהר מאוד, אבל לא ציפתה למגיפה שתשטוף את המדינה ואת העולם כולו ותגרום לטלטלה בשוק העבודה. "שלחתי קורות חיים ואפילו לא חזרו אלי. עם תחילת המשבר התחלתי להבין מהר מאוד שמשהו קורה פה.
"מודה שכמה פעמים חשבתי לחזור למקום המוכר שלי, לעבודה הקודמת. היו הרבה מחשבות בדרך והרבה תסכול, אבל היתה לי גם הרבה תמיכה בבית ומהחברות. החלטתי לא לוותר ולקחתי את אילנית מגור שתייעץ לי מבחינת הקריירה, ויחד בנינו תוכנית.
קלרה, יצאה לחופשת לידה לפני המשבר: "אני נמצאת בכל הפורומים של מחפשי עבודה ושל נשים ואני שומעת כמה קשה. אני מאוד שמחה שאני מהאחוז שהצליח למצוא עבודה"
"נלחמתי קשה ונכנסתי לא מהדלת, אלא מהחלון. עברתי דרך ובסוף הצלחתי למצוא את העבודה שרציתי", היא מספרת. רק אחרי שבעה חודשים היא הגיעה סוף-סוף למקום שבו חשבה שתהיה חודשים קודם לכן.
"אני נמצאת בכל הפורומים של מחפשי עבודה ושל נשים ואני שומעת כמה קשה. אני מאוד שמחה שאני מהאחוז שהצליח למצוא עבודה, אבל היו רגעים שכמעט הרמתי ידיים. חשבתי אפילו לא לחפש עבודה תקופה, אבל אני לא בן אדם כזה, אני אדם שאוהב לעבוד.
"אני גם שומעת את מה שאומרים בכל הפורומים, שמעסיקים מנצלים את המצב. במיוחד נשים, שמספרות שבגלל שהן חייבות להכניס כסף הביתה, הן עובדות בכל מחיר. אני החלטתי שאני לא הולכת להיות אחת מהן. שאני לא מוותרת ולא מתפשרת. מצאתי תפקיד שהוא בדיוק מה שרציתי וזה אפשרי".
קלרה היתה אחת מהמובטלות הרבות שהיו רשומות בשירות התעסוקה במשך כחודשיים, אבל היא לא ויתרה לעצמה. "הייתי בוכה ומתוסכלת ולא הבנתי איך אני, עם שני תארים, הגעתי למצב הזה". כיום היא עובדת במחלקת משאבי האנוש של יוניליוור, ולמרות שגם היא עשתה פשרה כי מדובר בעבודה זמנית לשנה בלבד, היא עדיין מרוצה.
"למרות שאני עובדת מהבית ולא מגיעה למשרד, אני עדיין מרגישה חיונית. שיש סביבת עבודה. הקרונה פה והיא לא הולכת בשנה הקרובה. אחת החששות שלי היא שהחוזה שלי הוא זמני, עד אפריל או מאי הבא, ואז אני שוב אחזור להיות מנפגעי קורונה.
"אני מאמינה שבלי הקורונה הייתי מוצאת עבודה הרבה יותר בקלות. אני גם חושבת שבגלל שאני אישה בתחום הזה של משאבי אנוש והיצירתיות הנשית שלי, ההתעקשות והחוצפה הנשית שלי, בעקבות הדרבון של הכוח הנשי שמסביבי, הן שהובילו אותי בסוף לא לוותר. כל הזמן חשבתי שעברתי כל כך הרבה לפני, גם לימודים תוך כדי עבודה והריונות וחופשות לידה שלא היו לי בגלל הלימודים, ואני לא מתכוונת לתת לקורונה להביס אותי מבחינת הקריירה. היא טרפה את הקלפים, אבל אני אתמודד איתה איך שהיא. אני לא מתייאשת".
"החשש הניע אותי לחפש כיוונים אחרים"
אישה נוספת שעשתה שינוי תעסוקתי בצל הקורונה היא עדי ונונו, בת 33, מחולון, נשואה פלוס שניים. במקצועה, עדי מטפלת באומנות, מנחת הורים ויועצת שינה לגיל הרך. לפני שבעה חודשים, עדי ילדה והיתה בחופשת לידה עד ספטמבר. "עד חופשת הלידה, עסקתי באופן עצמאי וכשכירה במשרה חלקית ותכננתי אחרי חופשת הלידה לחזור להיות עצמאית".
הקורונה טרפה גם לה את הקלפים, והיא החליטה בעקבות המצב במשק והשינוי בתא המשפחתי, לבסס לעצמה גב כלכלי ולוותר לזמן מה על העסק העצמאי. עדי הגישה בקשה למשרד החינוך והחלה לעבוד כשכירה במשרה מלאה בחינוך המיוחד, אבל זה לא היה מספיק כדי לנוח על זרי דפנה והיא החליטה לקחת יוזמה ולמצוא מקור הכנסה נוסף, למרות שהוא שונה מכל מה שעשתה עד כה.
עדי, תכננה לחזור להיות עצמאית בסוף חופשת הלידה: "מכיוון שלא התפתחתי בתחום שלי בתור עצמאית, החלטתי שאני צריכה משהו שייתן לי הכנסה מיידית ולא להתחיל להמציא את עצמי"
"מכיוון שלא התפתחתי בתחום שלי בתור עצמאית, החלטתי שאני צריכה משהו שייתן לי הכנסה מיידית נוספת ולא להתחיל להמציא את עצמי בהנחיית הורים. תכננתי אחרי חופשת לידה לחזור להרים עסק ולקדם את עצמי בהנחיית הורים ובייעוץ שינה והבנתי שהסגר יקשה על העניין. מה גם שהרבה לא יכולים לשלם את הסכומים עבור הדברים האלו והרגיש לי שייקח לי זמן להתקדם פה. הייתי צריכה משהו יותר מיידי. צצה לי הזדמנות ולקחתי אותה. התחלתי לשווק מוצרי קוסמטיקה של חברה בינלאומית. זה נושא שמדבר אלי מאוד. החלטתי להשקיע יותר בכיוון הזה", היא מספרת.
"הקורונה גרמה לי לשינוי בכל תחום בחיים. הבנתי שאני חייבת לשנות כיוון ולא לקחת סיכון כספי". כל זאת, בנוסף לעבודה שהחלה כאמור בגן לחינוך מיוחד בתחום הטיפול באומנות. "זה תחום שלא למדתי אליו ולא חשבתי שאני בכלל אגיע אליו. החלטתי ללכת בכל הכוח על משהו אחר שיטיב לי עם המשפחה שלי כדי לקדם את עצמי.
"דווקא בתקופה הזאת, אני מרגישה שאני מתפתחת ומשתנה לטובה, בודקת כיוונים אחרים עושה את ההתאמה וצומחת מזה בלי לפחד לקחת סיכונים. דווקא הבחירה הזאת, לעשות את השינוי, מחזקת אותי באופן אישי, למרות המצב".
ועדיין, עדי מספרת על החשש המתמיד לאבד את הפרנסה: "יש חששות שפתאום אמצא את עצמי בלי עבודה כי אנשים לא ירצו לקנות ותהיה פחות עבודה. החששות הניעו אותי לנסות כיוונים אחרים. אני רואה את זה כמשהו חיובי שאפשר לצמוח ממנו".
"דווקא מתוך השבר, הנשים חושבות על מה חשוב להן"
אילנית מגור, אמא לשלושה ומאמנת למימוש בקריירה, עם ניסיון של 15 שנים בעולם התעסוקה בחברות גדולות במשק, מלווה נשים רבות בתקופה הזו הנמצאות בצומת דרכים בקריירה. "דווקא מתוך השבר, מתרחשת התבוננות על מה חשוב להן ועל סדרי העדיפויות שפתאום השתנו. מתעוררות שאלות על איך ניתן לעשות את השינוי דווקא בתקופה המורכבת הזו? וביחד, אנחנו מחשבות מסלול מחדש להשגת המטרה שלהן".
מגור טוענת כי למרות הקורונה, יש דרכים לא להתייאש ולהמציא עצמך מחדש. "העצה הראשונה שאני נותנת לכל אישה שפונה אלי היא להתחיל 'inside out' (מבפנים החוצה - ר.כ.). לארגן מחדש את סדרי העדיפויות שמתאימים בהווה, גם באופן בו היא מנהלת את הקריירה שלה וגם באופן שהיא מנהלת את ההורות, והשילוב ביניהם. מציאת העבודה שמתאימה לנו, מתחילה מאיתנו. הבנת הצרכים שלנו ושל השדה המשפחתי שלנו, שגם הוא עובר שינוי.
"העצה השנייה שאני נותנת לנשים, בעיקר לנשים לאחר חופשת לידה, היא שינון של המנטרה הבאה: 'חזרתי מחופשת לידה ואני אוצר!'. ישנן נשים החוששות מפגיעה בזהות המקצועית שלהן לאחר תקופת ההיעדרות, והחשש מוביל לירידה בביטחון העצמי ורצון גדול 'לפצות' את המעסיקים על תקופה זו. במקום הזה, אני מזכירה להן שדווקא התקופה הזו, גרמה להן לגדילה ולהתפתחות. המעבר הנשי של הלידה, הביא להבשלה ולהתבגרות שמסייעות לנו להיות טובות וחזקות יותר. היכולות המקצועיות שלנו לא נפגמו, אלא ההיפך. כעת אנחנו בעלות ערך רב יותר", אומרת מגור.
פורסם לראשונה: 08:23, 02.10.20
