הויכוח על התקציב ממשיך: ראש הממשלה נתניהו וראש הממשלה החליפי גנץ קיימו היום דיון בנוגע לשאלה האם לאשר תקציב דו שנתי ל-2020 ו-2021, או לאשר במהירות את תקציב 2020 ורק בהמשך את תקציב 2021.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בכירי האוצר שנכחו בדיון המליצו על אישור תקציב 2020 בנפרד, ורק לאחר שתתבהר התמונה בנוגע למשבר הקורונה והיציאה של המשק ממנו, לאשר את תקציב 2021. כזכור, ההסכם הקואליציוני קובע כי יאושר תקציב דו שנתי, אולם כעת נתניהו מעדיף גם כן לסטות מההסכם מה שייצור עבורו הזדמנות לפרק את הממשלה אם ירצה ללכת לבחירות נוספות.
גנץ ונתניהו לא הגיעו לסיכום במסגרת הדיון וסוכם כי גנץ ימשיך לבחון את הדברים בימים הקרובים עד לדיון נוסף. בין היתר כדי להציג עד כמה גבוהה אי הוודאות בימים אלו, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, נתן דוגמאות איך קרן המטבע משנה משמעותית תחזיות בטווח של שבועות לגבי הצמיחה העולמית, שכמובן משפיעה מאד על הצמיחה של המשק הישראלי.
בכירי האוצר בעד תקציב נפרד
במהלך הדיון הציגו בכירי האוצר - הממונה על התקציבים שאול מרידור, החשב הכללי רוני חזיקהו, מנכ"לית המשרד קרן טרנר והכלכלנית הראשית שירה גרינברג - עמדה אחידה לפיה עדיף לאשר כעת את תקציב 2020 בלבד. במסמך שהגיש הממונה על התקציבים שאול מרידור לשר האוצר ישראל כץ, נכתב כי "הדרג המקצועי במשרד האוצר סבור שהחלופה המועדפת היא לאשר שני תקציבים חד שנתיים נפרדים, כאשר תקציב המדינה לשנת 2020 יאושר בהקדם האפשרי (בהצבעה בממשלה ב-9 ביולי ואישור סופי בכנסת עד ל-25 בספטמבר) אישור התקציב לשנת 2021 יתבצע בנפרד, אך בהקדם לאחר מכן, ויובא לאישור הממשלה עד לסוף שנת 2020".
עוד כתב כי בראייתם "יש למקד את המשאבים בתקציב המדינה לשנת 2020 לצורך ההתמודדות עם ההשפעות קצרות הטווח של משבר הקורונה... לצד זאת המלצתנו כי תוגש במסגרת חוק ההסדרים תוכנית כלכלית מקיפה, הכוללת רפורמות מבניות להאצת הצמיחה, עידוד התחרות והורדת יוקר המחיה שיאפשרו למשק להתמודד טוב יותר עם השפעות נגיף הקורונה. כידוע לך (שר האוצר ישראל כץ - ע.מ) גובשה במשרד האוצר רשימה משמעותית של רפורמות כאלו, שמומלץ לקדם בהתאם למתאפשר מלוח הזמנים". לפי הלו"ז המוצע של מרידור, תקציב 2020 יאושר בממשלה ב-9 ביולי, חודש לאחר מכן ב-6 באוגוסט יאושר בקריאה ראשונה בכנסת ויאושר סופית עד ה-24 בספטמבר.
במכתבו הזהיר מרידור כי אם לא תתקבל החלטה עוד היום המשרד יתקשה לעמוד בלוח הזמנים. לדבריו, יש לקבל החלטה עוד היום "בכדי לאפשר את משך הזמן המינימלי הנדרש כדי לאשר את תקציב 2020". גורמים שנכחו בדיון ציינו כי במסגרתו בכירי האוצר העלו את הצורך לקבל את ההחלטה עד למוצאי שבת כדי להספיק לאשר את התקציב לפני יום כיפור וסוכות.
צפו: הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, על המענק לעידוד תעסוקה
(צילום: אלכס גמבורג, ירון ברנר)
תקציב 2021, לפי אותו לוח זמנים טנטטיבי, יאושר בממשלה ב-9 בדצמבר ויעלה לאישור הכנסת בקריאה ראשונה ב-6 בינואר. תקציב 2021 יאושר סופית בכנסת עד ה-24 בפברואר.
גם נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, הביע עמדה דומה וקבע כי נכון יותר לאשר תקציב לשנת 2020 לאור אי הוודאות לגבי שנת 2021, אולם להערכתו ניתן גם לאשר תקציב דו שנתי לגביו יהיה נקודת עדכון יחד עם חוק הסדרים נוסף בתחילת 2021. להערכת בנק ישראל, הנקודה שאי אפשר להתעלם ממנה בהקשר הזה היא שאלת הזמן. שם סבורים כי על הממשלה לקבל החלטה, כל החלטה, ולהתקדם איתה. ולא לעכב את אישור התקציב על רקע המחלוקת הזו, במטרה להביא וודאות למשק.
בכירים באוצר סבורים כי מהלך כזה לא יהיה פשוט, שכן תקציב דו שנתי, אם יאושר על בסיס התחזיות הקיימות היום, אמנם יכול לחייב את הממשלה לבצע תיקונים לפני כניסתו לתוקף, אולם זה מהלך לא פשוט להעביר בממשלה ובכנסת (מהלך דומה היה למעשה בשנת 2003).
חזקיהו: זה אינו הזמן להעביר את תקציב 2021
גם החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, הציג היום מסמך העוסק בהשלכות של התקציב ההמשכי המבוסס על תקציב 2019, ובודק את השאלה מה יקרה אם יתעכב אישור תקציב 2020 (כתוצאה מאישור תקציב דו שנתי למשל). בנייר כתב חזקיהו כי "כבר היום ברור שהצרכים של משרדי הממשלה, מקדמים אוטומטיים הנובעים מגידול טבעי באוכלוסייה והתחייבויות עבר של הממשלה ("טייסים אוטומטיים"), חורגים באומדן של 16-14 מיליארד שקל מהמגבלה של התקציב ההמשכי. סכום זה מבוסס על תחזית אגף החשב הכללי המבוססת בין היתר על תחזית חשבי משרדי הממשלה".
התקציב ההמשכי מבוסס בכל חודש על אחד חלקי 12 מהתקציב של 2019, שאושר בתחילת 2018 על סמך תחזיות שכמובן כבר אינן רלונטיות. מאחר והוא מוגבל לתקציב האחרון שאושר בממשלה, תקציבי המשרדים בהכרח נמוכים מהצרכים האמיתיים שלהם - שגדלים בכל שנה.
2 צפייה בגלריה
"תקציב דו שנתי ימנע ממשרדי הממשלה לפעול בהתאם לצרכים של המשק". רוני חזקיהו, החשב הכללי במשרד האוצר
(צילום: גיל יוחנן)
חזקיהו הוסיף כי זהו אינו הזמן להעביר את תקציב 2021 ממספר סיבות, וביניהן אי הוודאות בנוגע להתפרצות מחדש של נגיף הקורונה וחוסר היכולת לחזות את קצב ההתאוששות של המשק מהמשבר הכלכלי - וכך גם את היקף ההכנסות הצפויות ממסים בשנת 2021. לדבריו, "כל סטייה של אחוזים בודדים בתחזית תגרור סטייה ניכרת בגרעון הממשלתי, דבר אשר עלול לפגוע באמינות הממשלה אל מול חברות הדירוג. לדוגמה, אומדן תקציב המוסד לביטוח לאומי מאז תחילת המשבר לעומת עדכונו בחלוף חודשיים מפרוץ המשבר, היה בפער של עשרות מיליארדי שקלים בין האומדנים ושל מיליארדי שקלים מהביצוע בפועל".
לדברי חזקיהו "הכנסת תקציב דו שנתי בהכרח תימשך זמן רב עד כדי חודשים ארוכים. בנוסף, קיים סיכון לאי העברת תקציב 2020 מסיבות שונות. מצב זה ידרוש מאגף החשב הכללי להפעיל צעדי ריסון חמורים ומיידים בהיקף של כשניים וחצי מיליארד בכל חודש החל מחודש יולי (כ-15 מיליארד שקל במצטבר). צעדים אלו יביאו לפגיעה נוספת, ודאית ונרחבת בפעילות הממשלה החל מחודש יולי הקרוב, כך שיווצר מצב אבסורדי של "הנשמה וחנק" במקביל". חזקיהו מתכוון לכך שלצד חבילת הסיוע למשק, התקציב בפועל חונק את משרדי הממשלה ומונע מהם לפעול בהתאם לצרכים של המשק.
חזקיהו התייחס גם לבעיות שיווצרו אם לא יאושר תקציב לשנת 2020 עד סוף אוגוסט, וביניהן פגיעה בתמיכות לרשויות המקומיות, אי עמידה בתשלומים לפרויקטים של משרד התחבורה, פגיעה בתמיכות למוסדות תרבות והכי חשוב - אי ודאות בנוגע לפתיחת שנת הלימודים, שכן לאור הגידול הדמוגרפי הצרכים של המערכת גדלים בכל שנה, אך כעת לא תוקצבו בהתאם. חזקיהו ציין גם כי "אישור תקציב לשנת 2020 יפנה את הזמן והמשאבים הדרושים למיקוד בניית תקציב 2021, שצפוי לכלול רפורמות מבניות שדורשות עבודת מטה נרחבת יותר".
