כשאלון (רוזי) רוזנטל היה בן 15, הוא שבר את כל הכלים. סולק מבית הספר, הפסיק להיות "ילד טוב כרמליה" (השכונה החיפאית המפוארת בה גדל), הצטרף לחבורות עבריינים מבתים הרוסים בעיר, ישב איתם ימים ולילות על הברזלים וצרך סמים.
בוקר אחד, כשהיה כבן 18, הגיעה המשטרה לביתו. "אלו היו הרגעים בהם החלטתי שאני עם החלק הזה בחיי - סיימתי", מספר רוזנטל. "לראות את העיניים העצובות של הוריי, בזמן שהשוטרים הופכים כל פינה בבית, ולדעת שהשכנים בוילות הסמוכות מסתכלים על המחזה, גרם לי להבין באחת, שאם לא אתעורר עכשיו - נגמרים לי החיים".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
היום, רוזנטל (34) נמצא במקום אחר לחלוטין, אליו הגיע לאחר שנים של עליות ומורדות בהן הוכיח לעצמו ולמקורביו שהוא סוג של "נחום תקום" מודרני - תלוי בכוחו של רצון.
בגיל 24 הפך למיליונר לאחר שהיה שותף בחברת הימורים דיגיטלית. לאחר כשנתיים, כשנסגרה החברה, הפסיד את רוב הונו. שנה לאחר מכן הצטרף לקבוצת חברות, שעסקו בתחום הפרסום האגרסיבי באינטרנט, בה עבד כשבע שנים. גם שם הרוויח סכומי עתק, אבל גם ממנה, לאחר שהשותפות עלתה על שרטון, יצא עם הפסדי ענק.
"כל יזם יודע שלא מצליחים בפעם הראשונה"
"הפעם, זה יהיה שונה", הוא אומר ממקום מגוריו בתל אביב, ומכוון לחברת הסטארט-אפ, WhizzCo, שייסד לפני כשלוש שנים עם אחיו, גיא רוזנטל. החברה פיתחה תוכנה מבוססת ענן, כשהטכנולוגיה שלה מאפשרת מדידה ואופטימיזציה של מדיה דיגיטלית בתחום עולמות התוכן.
"עד היום", הוא אומר, "גייסה החברה כמיליון וחצי דולר ממשקיעים פרטיים, ותצא בקרוב לסבב גיוס נוסף". מטה החברה נמצא ברמת גן, ויש לה גם שלוחה קטנה בלוס אנג'לס. לדבריו, שווי החברה היום, עומד על כ-40 מיליון דולר.
רוזנטל משמש בתור מנכ"ל החברה ובמקביל מייעץ לאתרי תוכן גדולים בעולם, בין היתר לאלו של קהילת האוונגליסטים בארה"ב ולעוסקים בתחום בישראל. "כל יזם, מוכשר ככל שיהיה, יודע שלא מצליחים במיזם הראשון או השני, אלא אם כן יש לו מזל בחיים. צריך ללמוד מטעויות, ולדעת שבשניה שאתה נופל, אתה חייב להקים את עצמך מחדש".
"אני עדיין נמשך ואוהב לראות סרטים וסדרות פשע, אבל זה עולם של אחרים. אני כבר לא 'ילד רע', אלא 'ילד שובב'"
מה נשאר בך מאותו "ילד רע"?
"אני עדיין נמשך ואוהב לראות סרטים וסדרות פשע, אבל זה עולם של אחרים, שלעולם כבר לא יהיה העולם שלי. אני הולך נגד הזרם, חושב ופועל מחוץ לקופסה. לא מיינסטרים, אבל הכל בגדר החוקי והלגיטימי. אני כבר לא 'ילד רע', אלא 'ילד שובב', וגם לא מנסה להיות מה שאני לא. יש לי שיער ארוך וארבעה קעקועים גדולים.
"בחברה הקודמת בה עבדתי, נהגתי להגיע עם חליפות ושיער אסוף, התאמתי את עצמי. היום אני במקום יותר רגוע, פחות מנסה להוכיח לאנשים משהו. אני מגיע לכל מקום עם השיער הארוך, טישרט, קעקועים לא מוסתרים, ועל אופנועים", הוא מספר.
אביו של רוזנטל, הוא אחת הדמויות המוכרות והמוערכות בהייטק הישראלי. גם אמו היתה אשת קריירה מצליחה. "יש לי שני אחים בוגרים, שתמיד היו ילדים טובים. הצטיינו בלימודים, סיימו תארים, 'חנונים' שהלכו בתלם. הם כל מה שאמא ואבא חולמים שילדיהם יהיו. אני הייתי הפוך מהם".
איך זה קרה? הרי גדלתם באותו בית, ספגתם את אותם ערכים.
"עד גיל 14 עשיתי הכל לפי הספר: למדתי, הייתי בצופים, הסתובבתי עם בני טובים. היו לי הורים טובים, אמידים, קיבלתי כל מה שרציתי. כשהייתי בן 15, אבי חלה בסרטן אלים וכל המשפחה עברה להתרכז בו. חצי שנה לאחר מכן, גילו אצל אמי סרטן שד. זו הנקודה ממנה החלה ההידרדרות שלי.
"במשך כשלוש שנים הוריי היו מאושפזים לעיתים תכופות, עברו טיפולים קשים. לי היתה וילה ריקה, אף אחד לא פיקח עליי. בדיעבד, גילו שאני מחונן, אבל באותה תקופה לא מצאו עבורי מסגרת.
"בחיים לא הייתי פושע. אני לא כועס על הוריי, לא שופט אותם ויודע שהם אוהבים אותי. פשוט הייתי ילד עזוב לנפשו"
"בסוף כיתה ח' כבר התרועעתי עם חבורות נערים משכונות אחרות בחיפה, שבאו מבתים קשים והרוסים. נחשפתי לעולם הסמים, התמכרתי לסמים הקלים. לאחר שסולקתי מבית הספר, הדרדרתי עוד יותר. בחיים לא הייתי פושע, לא עשיתי דבר ממה שעשו בני החבורה, שרובם מאז נכנסים ויוצאים בלי הפסקה לכלא, אחד מהם אפילו מרצה מאסר עולם על רצח. אני לא כועס על הוריי, לא שופט אותם ויודע שהם אוהבים אותי. פשוט הייתי ילד עזוב לנפשו".
השלב הבא היה הצבא. "רציתי להיות קרבי, אבל הצבא סירב", הוא מודה. "אמרו שלא יתנו לי נשק ולא תפקידים קרביים". בגיל 19 וכמה חודשים, לאחר מסע שכנועים והפעלת קשרים, הוא גויס לחיל הים ושימש נהגם של שני מפקדי החיל באותה תקופה, האלוף במילואים דודו בן בעש"ט והאלוף במילואים אלי מרום, הידוע בתור "צ'ייני".
איך היה לשמש נהג של מי שלימים נקשר שמו בכמה פרשיות לא מחמיאות במיוחד?
"הייתי נהג של צ'ייני' במשך כחצי שנה, עד שהשתחררתי. תקופה של חוויות. הוא בהחלט היה ברדקיסט", רוזנטל משיב בחיוך.
אחרי הצבא, רוזנטל נרשם למכינה באוניברסיטת חיפה כדי להשלים בגרויות, אולם הוא עזב לאחר כחודש. "קשה לי עם מסגרות של לימודים, אבל אני אוהב ללמוד. אני אוטודידקט, שקורא ולומד ממחקרים ומאמרים, מעריך ידע. פשוט פמפם בי הרצון לעשות כסף ולא היה לזה קשר ללימודי היסטוריה, או אזרחות. באותה תקופה הייתי קרוב לחזור לעולם העבריינות, אבל החזקתי את עצמי והתגברתי על זה. עבדתי כשליח של חנויות מזון, וחיכיתי להזדמנות".
ההזדמנות הגיעה ב-2010, כשפנו אליו כמה חברים והציעו לו להצטרף אליהם למיזם של הימורים דיגיטליים, וביחד הם הקימו את 90Bolas. "זו היתה דריסת הרגל הראשונה שלי בעולם האינטרנט".
חלמת להיות מין טדי שגיא כזה?
"דומה, אבל לא. זה היה עולם ההימורים של לפני כעשור. ניסינו לשבור את העולם הרובוטי של ההימורים, שהרי בהימורים באינטרנט אתה משחק נגד רובוט, או עם עוד אנשים שיושבים בבית, שלא בטוח שהם אמיתיים. היינו חברה ישראלית, שפעלה בקפריסין. שכרנו אולם, קראנו לאנשים מהרחוב להיכנס לשחק, וקהל המהמרים ישב בבית בכל מקום בעולם ושיחק נגדם.
"היינו חברה מחתרתית, לא גייסנו כסף ממשקיעים, הרווחנו הון. בשנה הראשונה החברה גלגלה 18 מיליון דולר"
"הרווחתי המון. הכלל בהימורים הוא, שהבית תמיד זוכה, בממוצע 5% על כל דולר. החברה גלגלה בשנה הראשונה שלה 18 מיליון דולר. היינו חברה מחתרתית, לא גייסנו כסף ממשקיעים, הרווחנו הון. אלא שלאחר כשנתיים, עולם ההימורים עבר טלטלה מבחינה רגולטורית והחברה שלנו לא צלחה אותה.
"בלילה אחד חברות שסלקו עבורנו כסף וחברות שנתנו לנו גב כלכלי, כמו בנקים, עזבו אותנו. ביום אחד איבדנו את החברה, והבנקים בקפריסין רוקנו לנו את החשבונות, כמו לעוד מאות חברות. אמנם היו לכולנו משכורות גבוהות ורווחים, אבל את הכסף הגדול, שהשארנו בתוך החברה כדי לפתח אותה, לא הצלחנו לחלץ. במבט לאחור, זו היתה חוויה מעצימה. עברתי תקופה קשה, אבל הלמידה מזה היתה שווה לי את הכסף שהפסדתי".
"הייתי ידוע כמנהל שדורס כל מה שאפשר כדי להגיע למטרה"
בסוף 2011, הציעו לו חברים להצטרף לקבוצת חברות של החזקות אינטרנטיות. "החברה, שהתחילה עם שבעה עובדים, הפכה לאימפריה של מאות עובדים. התקדמתי בה מאוד".
הילד השובב תורבת?
"לא לגמרי. שמרתי על חזות חיצונית תואמת, אבל גם שם הייתי מפורסם בתור מנהל שדורס כל מה שאפשר, כדי להגיע למטרות שחשבתי שצריך להגיע אליהן. לא היססתי גם לפוצץ ישיבות דירקטוריון, בהן ישב מנכ"ל העל של הקבוצה, אם חשבתי שיש טעות בניהול או באסטרטגיה. עד שב-2017 הגיע ה'פיצוץ' הגדול באמת ביני לבין מנכ"ל החברה".
"אם לילה לפני כן ישנתי בדירה מפוארת, בבוקר שלמחרת נאלצתי לנדוד למקום חדש"
מה קרה שם?
"עזבתי בסערה, לא בקטע טוב. לקחו לי את השליטה וגם את הגב הכלכלי. לא חזרתי לפת לחם, אבל אם לילה לפני כן ישנתי בדירה מפוארת באחד המגדלים, בבוקר שלמחרת נאלצתי לנדוד למקום חדש. שוב לא נתתי לעצמי ליפול, בבוקר שלמחרת כבר היה לי ברור שאני מתחיל עסק חדש".
כאמור, העסק החדש הוא של רוזנטל הוא חברת WhizzCo. "הטכנולוגיה הייחודית שלנו נותנת יכולת לאלפי האתרים שאנחנו עובדים איתם לעבוד עם כמה ספקים סימולטנית ועם אופטימיצזיה כתוצאה מכך.
שינינו את העולם הזה, כי עד שהגענו, כל אתר עבד עם ספק תוכן אחד", מסביר רוזנטל, וכשהוא אומר "שלנו", או "שינינו", הוא מכוון לצוות החברה אבל ובעיקר, לאחיו ולעצמו. "המזל הגדול בחיי הוא גיא. הוא שותפי לעסקים, המנטור שלי, החצי השני שלי, בית הספר שלי בעולם הזה. הוא לימד אותי מהי טכנולוגיה ואיך מתייחסים אליה".
רוזנטל מדגיש, שהוא לא יכול להזכיר את שמות כל האתרים שהחברה עובדת איתם, מפאת הסכמי סודיות, אבל המדובר באתרי חדשות מוכרים, ביניהן WND, variety.com, deadline.com, DailyConservative.com ו-westernjournal.com.
"השוק הישראלי בתחום הזה הוא קטן ודורסני. לא מתאים לי לקבל ממנו מכות ולא לישון בלילה"
למה אתם לא עובדים בישראל?
"עוד כשפתחנו את החברה, החלטנו לא לעבוד עם אתרים בישראל. השוק הישראלי בתחום הזה הוא קטן ודורסני, שולטות בו שתי חברות ישראליות: אאוטבריין וטאבולה, ואין בו מספיק בשר. לא מתאים לי לקבל מהשוק הזה מכות ולא לישון בלילה. בישראל אני יועץ לעסקים בתחום הזה".
יש להניח שבטאבולה ובאאוטבריין לא ממש אוהבים אותך.
"נכון. לפני כשנתיים אפילו קיבלנו מכתב איום מטאבולה, אבל הם לא יכולים לגרום לנו ליפול, כי הכל חוקי אצלנו. לקוחות שלהם, שרוצים לעבוד איתם דרכנו, מקבלים מהם מסר, שהם לא מעוניינים בכך. אני מאמין שזה ישתנה. המלחמות בינינו מתנהלות כרגע מתחת לרדאר, אבל כשניפגש בקרוב מחוץ לרדאר, יתכן ויהיו מלחמות מטורפות.
"בעוד שנתיים-שלוש נמכור את החברה ב-100 מיליון דולר"
"בשלב זה אנחנו עדיין קטנים, עובדים עם אלפי אתרים בעולם, וטאבולה ואאוטבריין עם מאות אלפי אתרים, וחולשות על כ-90% מהשוק הזה. הם קיימים כבר 14 שנה, אנחנו שלוש שנים. יש לנו סבלנות. אנחנו מתכוונים להרחיב את הפעילות בשוק האמריקני, לעבור גם לשוק הגלובלי ובעוד כשנתיים שלוש, למכור את החברה ב-100 מיליון דולר".
איך אתם מתמודדים עם הקורונה?
"הקורונה עשתה לנו פלאים. בכל אתר בממוצע היו פי 3 או 4 כניסות, בהתאם גדל מספר הפרסומות, והחברה שילשה את עצמה מבחינת הכנסות".
רוזנטל גאה בקשר האדוק שלו עם הקהילה האוונגליסטית בארה"ב, אותה תנועה נוצרית, שמרכזה הגדול בארה"ב, וידועה כאוהבת ותומכת בישראל. "העולם האוונגלי מגניב. הם אוהבים את הטכנולוגיה שלנו.
"הכל התחיל במקרה לפני כשנתיים וחצי, כשבעלי אתרים שלהם הגיעו אליי לייעוץ. הם אהבו את שיטת העבודה שלנו, וכאוהבי ישראל, הם התלהבו עוד יותר. היום אנחנו עובדים עם כ-80% מתוך מאות האתרים שלהם. בחודשים האחרונים, לקראת הבחירות בארה"ב, אנחנו בקשר יומיומי. הם רוצים את טראמפ".
ואתה?
"אני מאחל לו בריאות שלמה".