במקביל להתמודדות עם משבר הקורונה והצניחה בביקושים בכל העולם, היצואנים הישראלים מתמודדים עם מכה נוספת: מאז תחילת המשבר צנח הדולר בשיעור חד של 11.3% לעומת השקל. "היחלשות הדולר תביא לגל מפוטרים נוסף כבר בחודש הקרוב", מזהירים התעשיינים, ולדבריהם הפעם הפיטורים יהיו אצל היצואניות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הדולר, שביום שישי הגיע לשער של 3.409 שקלים, ירד רק ב-6.6% מול האירו, ומול הלירה הטורקית הוא אפילו התחזק ב-8.3%. "צניחת הדולר הופכת את התחרות בעולם לכמעט בלתי אפשרית", מתריע נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר. יו"ר מכון היצוא, אדיב ברוך, אמר שהיצוא מישראל ירד השנה ב-15%, ובמחלקת המחקר של התאחדות התעשיינים מעריכים שברבעון הקרוב יהיה מאזן נטו שלילי של כ-25% - כאשר הצפי הפסימי לא לוקח בחשבון את היחלשות הדולר בשבוע האחרון, שבמהלכו הגיע לשפל של יותר משנתיים וחצי.
"יותר נזק מהקורונה"
"לא רק שהקורונה הביאה איתה מיתון ועצירת הזמנות, מדינות העולם מעדיפות כעת לעודד רכש מקומי ולייצר מקומות עבודה אצלן. תוסיפו לכך את היחלשות הדולר שמביאה לצניחה בהכנסות היצואניות ותקבלו מתכון בטוח לקריסת חברות", הוסיף תומר. "אפשר לעזור להם עם מהלכים מוניטריים ובעיקר בהוזלת עלויות הייצור בישראל".
בנק ישראל התערב במסחר לא מעט בחודשים האחרונים, אך החלטות ההתערבות נקבעות בהתאם לביצועי השקל מול סל המטבעות - ושם השקל התחזק בכ-9%. עם זאת, מנתוני מכון היצוא עולה שכ-86% מעסקאות הייצוא נסגרות בדולרים. כמה ואיך הצניחה בשער השפיעה על היצרנים הישראלים? שלושה מהם חלקו איתנו.
"אתמול לפני 15 שנה הפכתי ליצרן. הדולר היה אז 4.53 שקלים ושכר המינימום 17.9 שקל לשעה", אומר יואב גזית, בעלים ומנכ"ל של בי.פור.יו - מפעל תמרוקים לטיפוח הפנים (75% יצוא). "היום שכר המינימום הוא 29 שקל וכדי לשמור על יחס דומה בין השניים הדולר צריך להיות 7.4 שקלים, אבל הוא רק 3.4. זה פוגע בכושר התחרות שלנו בעולם וקשה לשלם שכר מינימום בתנאים כאלה. עם כל הקשיים של הקורונה, שער הדולר הנמוך עושה לתעשייה יותר נזק".
תזכורת: מנכ"ל הביטוח הלאומי באולפן ynet
(צילום: חגי דקל)
עד כדי כך המצב גרוע?
"הרווח נשחק לגמרי כי הלקוחות לא מוכנים לשלם יותר בדולרים. אומרים שהיצוא לארה"ב הוא 40% מסך היצוא מישראל, אבל כל הלקוחות שלנו בעולם חוץ מגוש האירו רוצים מחירים בדולרים, מהלקוח הרוסי ועד ההודי. לא תהיה לי ברירה אלא להעביר את פעילות הייצור שלי לחו"ל. יש לנו מפעל בסלובניה ונצטרך להעביר יותר פעילות אליו. באירופה עלויות הייצור, שכר העבודה והשילוח זולים יותר. ישראל ויתרה על התעשייה המסורתית, מבחינתה יבוא זול עדיף. החזון הציוני של מדינה יצרנית נגוז. כמעט 50% מהיצוא מגיע מ-10 יצואנים גדולים כמו טבע, אינטל ודומות ולמדינה לא אכפת מהשאר".
לדברי גבע בלכר, מנכ"ל אופק עיבוד שבבי - יצרנית חלקי מתכת ביטחוניים ותעופתיים (55% יצוא), "שער הדולר הנמוך הוא הרוצח השקט שאף אחד לא מדבר עליו. יש חוזים שנסגרו לחמש שנים לפי שער דולר של 3.8 ובסופו של יום אנחנו פודים את הדולרים הנ"ל לפי שער של 3.4 שקלים, זה הפסד של מיליונים. אתה תלוי בשער שמשתנה כל רגע, ובשנה האחרונה רק כלפי מטה, כשכל העלויות בארץ בשקל שרק מתחזק. גם הזמנה מלפני חצי שנה עם שער 3.7 זה הפסד היום".
אז מה עושים?
"אין לי מה לעשות, אני מפסיד. יש לנו מפעל יצרני בישראל, הכוונה שלי לא הייתה להיות יצרן בחו"ל. במקרה שלנו של רכיבים ביטחוניים גם לא תמיד מאפשרים לי לייצר בחו"ל. שער הדולר ירד מ-2016 בכ-14%, זה נזק של מיליארדים לתעשייה כולה. חייבים פתרון כמו שער דולר מינימום לתעשייה. אי-אפשר לנהל עסק כשאתה מקבל תמורה שרק יורדת - וההוצאות רק עולות. אני עובד בארץ עם תעשייה אווירית, רפאל וכו' וגם הם מחייבים אותנו לעבוד בדולרים כי כך הם מוכרים בחו"ל. יוצא שבפועל ה'יצוא' הדולרי שלי כמעט 90%. אם בנק ישראל לא יתערב, יהיה רע מאוד. בסוף נצטרך לפטר ולצמצם".
אלון בן יעקב, מנכ"ל שבח - יצרנית מפוחים מאשדוד אומר כי "עם הזמן, כשהדולר נחלש והעלויות עולות, אנחנו מידרדרים ביצוא. ירדנו 50% ביצוא כי לא משתלם, מקבלים פחות שקלים על כל דולר. הלקוחות לא נותנים להעלות מחירים ויש עוד ספקים בשוק, אנחנו לא לבד בתחרות. בשיא העסקתי 45 איש והיום רק 18. בנק ישראל לא עושה כלום. שיעזרו לשער הדולר, כך היינו מחזירים אנשים לעבוד וחוסכים את דמי האבטלה למדינה".
