ראש הממשלה בנימין נתניהו התחסן בחיסון הראשון נגד קורונה ב-19 בדצמבר. חודשיים עברו מאז, יותר מ-4 מיליון ישראלים התחסנו, אבל ממשלת ישראל לא עשתה דבר כדי שהחיסונים יאפשרו פתיחה מהירה ואמיתית של המשק תוך כדי שמירה על בריאות הציבור. למה? חוסר רצון או חוסר יכולת - האמת שזה ממש לא משנה.
הפתיחה לפי התו הירוק אתמול. ספוילר: אין באמת תו כזה
(צילום: אלכס גמבורג, ליהי קרופניק, עידו ארז, משי בן עמי)
לפתוח מסחר, תרבות וספורט למחוסנים ומחלימים היה אפשר כבר לפני שבועיים. אבל נניח שהיה חשש ורצו לחכות עוד קצת למרות המחיר הכבד למשק, איך זה יכול להיות שמתחילים את הפתיחה החגיגית בלי שיש פתרון משפטי לעניין העובדים? כי אם בתו הירוק כלולים רק הלקוחות, אז לא מדובר בשמירה על בריאות הציבור - אלא בעוד צעד לעודד התחסנות - בדיוק כמו צ'ולנט בבני ברק או כנאפה ביפו (וסליחה על שיתוף הפעולה עם התיגמול המגזרי המגוחך).
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בתקנות הפתיחה לפי התו הירוק שפרסם משרד הבריאות נכתב בפירוש כי "אדם" שאינו מחוסן או מחלים השוהה במקום הפועל עם תו ירוק – ייקנס ב-1,000 שקל. שזה הגיוני. רק שאחרי פניית ynet הבהיר משרד הבריאות כי "נכון להיום, אין חובה חוקית על העובדים להציג תו ירוק, אלא על ציבור הלקוחות בלבד".
העסקים שפתחו אתמול (א') לפי התו הירוק פירשו כמובן את התקנות כל אחד בצורה אחרת. חלקם אמרו בפירוש שלא כל העובדים שלהם מחוסנים וחלק אחר הבהיר שרק עובדים מחוסנים או כאלה שיציגו בדיקה שלילית יורשו להיכנס למקום העסק.
האם המעסיקים יכולים לחייב אתכם להתחסן? התשובה היא לא | ד"ר מתן גוטמן מסביר
(צילום: משי בן עמי)
ואכן, כל עוד אין חקיקה, מעסיקים לא יכולים לחייב את עובדיהם להתחסן. הפרשן המשפטי של אולפן ynet, מתן גוטמן, הרחיב על כך בשבוע שעבר. אבל יש הבדל. אם מגדירים מקום ככזה העומד בתו ירוק - כלומר יכולים להיכנס אליו רק מחוסנים או מחלימים או כאלה עם בדיקה שלילית, אז חייב להיות לזה פתרון לפני שפותחים בכלל, כי אחרת כאמור - זה לא תו ירוק.
ופה כדאי לחזור לעניין הפעוט הזה שהחיסונים כבר כאן יותר מחודשיים. לכולם היה ברור מהתחלה שכדי שנרוויח משהו מהקצב הבאמת מרשים של ההתחסנות בישראל, ומהעובדה שיש מספיק חיסונים לכולם, צריך יהיה לפתוח את המשק בשלב הראשון רק למי שהתחסן. והיה ברור מהתחלה שיש עם זה בעיות של התנגשות בזכויות הפרט - שצריך לפתור אותן בחקיקה - ודבר לא נעשה.
3 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו, ישראל כץ ואביחי מנדלבליט. גם תקציב ותוכנית כלכלית היו צריכים להסדיר - ולא עשו את זה
(צילום: אבי מועלם, דנה קופל, אלכס קולומויסקי)
אבל בעצם, למה צריך להיות מופתעים? הרי גם תקציב אין כאן כבר שנתיים - ואומרים לנו שיש. תוכנית כלכלית שכוללת מענק לכל אזרח הוצגה לפני חודש - ורק אתמול הועברה לייעוץ משפטי למרות שהיה ברור שצריך להסדיר דבר כזה רגע לפני בחירות.
אה, וכבר כמעט הספקנו לשכוח, אבל כשהחלה מגפת הקורונה, ותלמידי ישראל נשלחו ללמוד מרחוק, החלה סאגה שנמשכה שלושה חודשים בין משרד האוצר לארגוני המורים על האם יש להחזיר ימי לימוד או לא, ואם כן אז כמה. גם אז היה ברור שמדובר במשהו שצריך לפתור מול המורים בהתחלה ולא בסוף - וכך הסאגה הסתיימה בקביעה חד משמעית של בית המשפט נגד עמדת המדינה - למרות ההצהרות החד משמעיות על ימים שיוחזרו על חשבון המורים.
וזאת בדיוק השיטה שחוזרת על עצמה שוב ושוב מתחילת המגפה. כשלא משגעים אותנו בהנחיות סותרות, אז מספקים הצהרות ללא כיסוי. וגם כשפועלים בצורה נכונה ומהירה כמו עם מבצע החיסונים - לא סוגרים את כל הפינות. כי מה זה משנה אם המאמן בחדר הכושר לא חייב להיות מחוסן, או אם הסדרן שבודק את התו הירוק בכניסה להופעה לא עומד בו בעצמו - העיקר שראש הממשלה ושר הבריאות יכולים להצטלם עם משקולות ולהתבדח על סקוואטים.
