הפרקליטות צפויה להכריע על הגשת כתבי אישום בעבירות של מרמה, שיבוש הליכים וניירות ערך בפרשות בזק-yes-חלל באמצע חודש ספטמבר. כך עולה מעמדה ששלחה רשות ניירות ערך (ני"ע) לבית המשפט, בדרישה להמשיך בעיכוב ההליכים האזרחיים - תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד בזק ונושאי משרה במקביל לחקירה הפלילית. התובעים ועורכי דינם מתנגדים לעיכוב.
בעמדת הרשות, שהוגשה באמצעות עו"ד ליאב וינבאום, המשנה לפרקליטת מחוז ת"א (אזרחי), נכתב כי בעקבות התפרצות הקורונה טרם הסתיימו הליכי השימוע בתיק שכולל למעלה מ-10 חשודים. בין החשודים: מנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר; סמנכ"ל הפיתוח העסקי לשעבר, עמיקם שורר; הדירקטור, אור אלוביץ', בנו של בעל השליטה שאול אלוביץ' שהחליט לוותר על זכות השימוע; מזכירת החברה לשעבר, לינור יוכלמן; מנכ"ל yes לשעבר, רון איילון; סמנכ"ל הכספים של yes, מיקי ניימן; היועץ האסטרטגי לשעבר של בזק, אלי קמיר, ועובדים נוספים.
"הנחת העבודה", נכתב בנייר העמדה של הרשות, "הינה שככל שלא יתרחשו שיבושים נוספים בתהליך השימוע וההכרעה בו, כפי שאירעו במהלך ארבעת בחודשים האחרונים, הרי שההכרעה בשימועים בפרשת בזק-yes-חלל צפויה לאחר ראש השנה, באמצע חודש ספטמבר".
ברשות תולים את הבקשה להמשך עיכוב ההליכים בכך ש"מתן עדות של המשיבים שנחקרו וייתכן שיוגש נגדם כתב אישום, והתייחסותם לטענות שבבקשה לאישור התביעה הייצוגית, עלולים לשבש את ההליך הפלילי, לזהמו ולפגוע בתקינותו".
2 צפייה בגלריה
מימין מנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר ומנכ"ל yes לשעבר רון אילון
(צילום: צביקה טישלר, יחיאל ינאי)
התיקים של אלוביץ'
השימועים בפרשות אלה הן בעקבות שני תיקי חקירה של רשות ני"ע ("החפרפת" ו-"170") שנחקרו במקביל לתיק 4000, שבו הוגש כתב אישום נגד בעל השליטה לשעבר בבזק ורעייתו, שאול ואיריס אלוביץ', על מתן שוחד לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועבירות של שיבוש הליכי משפט וחקירה.
הפרשייה הראשונה (170) נוגעת להוצאה במרמה של 110 מיליון שקל, מתוך 170 מיליון שקל אפשריים מקופת בזק, כתמורה נוספת לאלוביץ' על מכירת מניותיו ב-yes לבזק בעסקת בעלי עניין משנת 2015. אותה עסקה שבתיק 4000 נטען שנתניהו זירז את חתימתו עליה בתמורה לשוחד - סיקור מלטף באתר וואלה. על פי כתב החשדות, בכירים בקבוצת בזק פעלו לעוות את דו"חות החברה על מנת שאלוביץ' יעמוד בתנאי לקבל את התמורה הנוספת.
הפרשייה השנייה (החפרפרת) עוסקת במרמה של אלוביץ' מול הוועדות הבלתי תלויות שהקימה בזק בכדי לאשר עסקאות בעלי עניין שבהן רצה. על פי כתב החשדות מזכירת החברה, לינור יוכלמן, הדליפה באופן שיטתי לאלוביץ', לבנו וליד ימינו שורר מידע עסקי רגיש כשהם הצד השני לעסקאות. מדובר בעסקת בזק-yes וכן בעסקת חלל תקשורת-yes שהיו שוות לאלוביץ' כשני מיליארד שקל בסך הכל.
בתת פרשה נוספת זומנו לשימוע הנדלר וקמיר בגין עבירות מרמה והפרת אמונים. זאת משום שקיבלו ממנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד המדינה בתיק 4000, שלמה פילבר, מסמכים פנימיים של משרד התקשורת, טיוטות מסמכים רשמיים בטרם פרסומם, וחומרים נוספים, תוך הסתרתם מגורמי המקצוע במשרד. קמיר והנדלר העבירו לפילבר הערות למסמכים אלה וכן הנחיות לגבי אופן פעולתו במשרד התקשורת בקשר לנושאים הנוגעים לקבוצת בזק ועסקיו של אלוביץ'.
להנדלר ולשאול אלוביץ' מיוחסת בנוסף עבירת שיבוש מהלכי משפט, בגין מחיקת הודעות ממכשיריהם הניידים במטרה לשבש חקירה, מיד כאשר נודע להם על החקירה.
