חלל חדר הרחצה הוא אמנם חלל קטן יחסית בבית, אך כמות האריחים המחפים את הרצפה והקירות בו גדולה יחסית. במקרה של עבודה רשלנית, תסבלו מבעיות רטיבות מתחת לריצוף, משבר של אריחים או התנתקות שלהם ומהצפת מים בסיום כל מקלחת. מה חשוב לוודא לא רק מבחינת עיצוב, אלא גם בהיבט של התכנון והביצוע?
הטעות: מרצפים בלי להרטיב את האריחים לפני
אחת הסיבות לכך שחלק מהאריחים מתנתקים מהקירות כעבור 5-6 שנים, היא יישום לא נכון שלכם. מה עושים? כדי לגרום להיאחזות טובה של האריחים, חשוב מאוד לוודא שהרצף משרה את האריחים במשך 24 שעות, יום לפני ההדבקה שלהם על הקירות או הנחתם על הרצפה. במצב כזה, הטיט שמורחים בשלב ההתקנה, ייאחז בצורה טובה יותר על הקירות לאורך זמן.
הטעות: תשתית שגורמת לכיסי אוויר מתחת לריצוף
כדי למנוע מצב שבו יש כיסי אוויר מתחת לאריחים של הרצפה, מצב שיכול לגרום להם להתנדנד, להישבר ולגרום לכשלי איטום, חשוב מאוד להשקיע בשלב הנחת החול.
מה עושים? מוודאים שבעל המקצוע מערבב היטב את החול עם המלט לפני שהוא פורש אותם. בודקים שלפני הנחת האריחים כל השכבה שמתחת לאריחים מהודקת במקשה אחת. אחרת, יהיה פערי גובה שיורגשו כעבור תקופה קצרה, בשל היאחזות לא מספיק טובה של האריחים על הרצפה.
כמו כן, חשוב מאוד לשים כמות מספקת של מלט לפני שמניחים את האריח, בכדי שהאריח ייאחז בצורה מספיק חזקה, ולא יהיו חדירות של מים מתחת לריצוף, שיגרמו לבעיות רטיבות, לנזילות מים לשכנים שמתגוררים מתחת ולנזק משמעותי לתשתיות הבית.
רוצים שהאריח לא יישבר כשתקדחו בו? שימו מספיק טיט
אמנם קידוח באריחי קרמיקה הוא גם ככה פעולה מאתגרת שיש לבצע רק אם יש לכם את המכשור ואת הניסיון המתאים, אך גם לאיכות העבודה יש השפעה על עמידות האריח.
ודאו שהפועלים שמים כמות מספקת של טיט על כל אריח. הדרך לדעת זאת היא לבדוק שהטיט יוצא מכל הכיוונים של האריח. כך, בהמשך, כשתבצעו קידוח לצורך תליית אביזרים (ידיות, מתקן לנייר טואלט, מדף, מראה וכן הלאה), האריח לא ייחתך לשניים במהלך הקידוח.
הטעות: מזלזלים בפוגות וסובלים מבעיות רטיבות ונזילות מים לשכנים
רבים מתעקשים לוותר על הפוגות שבין האריחים ולהצמיד אותם מאוד זה לזה. הבעיה: אם תשמרו על מרווח של פחות מ-3 מ"מ, לרובה יהיה שטח קטן במיוחד למלא, מה שיגרום לה לא להיאחז בצורה מספיק טובה. לא סתם התקן קובע בצורה ברורה מאוד שיש לשמור על מרווח של לפחות 3 מ"מ, וזה קריטי במיוחד בחדרי רחצה. ואם כבר פוגות, בחדרים אלו כדאי מאוד להתעקש על רובה אפוקסית, שכן למרות שהיא מסובכת יותר ליישום עבור הרצפים, היא הרבה יותר עמידה לאורך שנים. לכן, גם אם בעל המקצוע מנסה לשכנע אתכם שרובה אקרילית מספיקה בחדר הרחצה, אל תסכימו לכך. גם אם תידרש תוספת קטנה במחיר, זה שווה את הנזק שיכולה לגרום לכם רובה שהתפוררה וגרמה לחדירות מים מתחת לריצוף.
זאת קריטי באזורים כמו המקלחון, שבאים במגע רב עם מים. שיקול העיצוב אמור להיות בטל בשישים ביחס לבעיות הרטיבות העובש שתסבלו מהם.
מה כדאי לעשות? לא לוותר על ספייסרים (השומרים על רווח אחיד בין האריחים), אותם מניחים בשלב הריצוף, וכשהטיט מתייבש מסירים אותם.
דעו שלא חייבים להתפשר על העיצוב: מסתבר שאפשר גם לעמוד בתקן וגם לשמור על מראה מעוצב בחדר הרחצה. אמנם בייחוד כשמדובר בחיפויי קירות הרי שהפוגה (המרווח שבין האריחים) יכול בהחלט לפגום במראה הכולל, אך לא בהכרח.
הדבר קשור בהתאמת גוון הרובה לאריח עצמו. יש לא מעט מקרים בהם דווקא המרווחים האלה, כשהם בגוון תואם או מנוגד, הופכים את המראה הכללי להרבה יותר מעוצב. למשל, טרנד אריחים לבנים עם רובה שחורה, מעניק מראה הרבה יותר מעניין ואפנתי.
הטעות: להתחכם ולבחור באריח שאינו מונע החלקה
בשטח המקלחון יש כמות גדולה של מים, סבון, שומנים, לכלוך וכל מה שיכול לגרום לכם להחליק במהלך הרחצה. גם ידית אחיזה לא יכולה למנוע אסון, אלא רק להקטין את הסיכוי לנפילה במקלחון. כדי למנוע סכנה שיכולה לעלות לכם בפגיעה משמעותית בגוף, אל תתפשרו על אריחים שאינם עומדים בתקן.
בשטח המקלחון יש חובה לרצף עם אריחים מונעי החלקה (אריחי אנטי סליפ), בדרגת חספוס גבוהה במיוחד (12R). בשאר הריצוף שבחדר הרחצה ניתן להסתפק ברמת התנגדות מעט נמוכה יותר (R11), למרות שמומלץ גם במקרה זה ללכת על בטוח, תרתי משמע.
הטעות: לא להקפיד על שיפועים ולסבול משלוליות מים בכל חדר הרחצה
אם לא תדאגו לשיפוע מתאים, המים לא יספיקו להתנקז בזמן שאתם מתנקזים, ותמצאו את עצמכם בתוך שלולית, כשהמים גולשים אל מחוץ לשטח המקלחון. הדבר גורם לבעיות רטיבות בחדר הרחצה, לגריפת מים מיותרת, ובאופן כללי לצורך בניקוי של קופסת הביקורת בתדירות גבוהה במיוחד.
הרבה יותר מסובך לשבור אריחים ולתקן את השיפוע בסיום השיפוץ, מאשר להקדיש לכך מחשבה מראש. כדי שלא תסתכנו בגרימת נזק לצנרת המים, ולא תיגררו לפירוק וריצוף מחדש, אל תתפשרו על שיפוע של פחות מ-1 אחוז לכל מ"ר. לא סתם התקנים האלו נקבעו, ומטרתם לבוא לידי ביטוי בשיפוץ, ולא להישאר על הנייר. לכן, גם אם בעל המקצוע טוען שאין צורך, אל תוותרו בעניין הזה.
ככל ששטח המקלחון גדול יותר, כך על השיפוע להיות גדול בהתאם. כדאי אפילו לדאוג למדרגה שתפריד בין קו חדר הרחצה לקו המקלחון. זה קריטי בחדרי רחצה קטנים במיוחד, בהם האסלה קרובה למקלחון, וגריפת המים סביבה גם ככה הופכת למסורבלת יותר.
עוד כתבות בנושא:
הטעות: להתעלם מכיוון האריחים ולרצף בצורה אקראית
מאחורי כל אריח יש בד"כ סימן חץ שמעיד על כיוון הריצוף. כדאי מאוד לרצף כשכל האריחים פונים לאותו הכיוון, אחרת התוצאה שמתקבלת לעין היא של גוונים שונים של אריחים, רק בגלל שהכיוון שלהם אינו זהה. .
החריג שבו כדאי להתעלם מהסימן הוא מצב שבו רוצים לרצף בצורה ייחודית: למשל, במקרה של אריחים מקושטים, או בעלי אריחים שבהם הטקסטורה חוזרת, ונרצה לגוון את הפריסה. חשוב לעשות פריסה מדגמים לפני ההדבקה, ולסמן את כיוון האריחים הסופי הרצוי. ניתן בהחלט לצלם את הפריסה המדגמית, ולהשאיר אותה לרצף. זה נכון גם כשמדובר באריחים בגדלים שונים, אשר יוצרים מראה מאוד ייחודי ומעוצב. ואולם, הנחה שלהם ללא תכנון ולקיחת מידות של הקיר, יכולה לגרום לחיתוכים במקומות לא מחמיאים, ולרמת גימור ירודה.
פורסם לראשונה: 11:10, 10.06.21
