"אני לא מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותי", אמר הקומיקאי היהודי - אמריקני, גראוצ'ו מרקס. אלא שקומיקאים לחוד ומציאות לחוד, ובמציאות - יש מקרים הפוכים. כשמדובר במועדוני עסקים, הרי שהרבה היו רוצים להיות חברים בהם - אבל מעטים יכולים להתקבל אליהם, בשל תנאי קבלה קשוחים, המותנים במצב חשבון הבנק של המבקשים להתקבל אליהם, ברשת הקשרים שלהם, ובהמלצות.
מספר מועדוני העסקים הסגורים בעולם ובישראל אינו גדול, אבל נמצא בעלייה מתמדת. חלק מהמועדונים מלווה באג'נדות כלכליות-חברתיות, חלקם מתקיים סביב מכנה משותף של החברים בהם. רובם מתנים את החברות בתשלום שנתי, שבישראל נאמד באלפי עד עשרות אלפי שקלים. משבר הקורונה הפסיק חלק ניכר מפעילויות המועדונים. הפעילויות המשיכו בזום או נערכו במתכונת מצומצמת על פי ההנחיות, בתקופות שבין הסגרים.
המועדון המסחרי והתעשייתי
אחד ממועדוני העסקים הוותיקים בישראל, אם לא הוותיק מכולם, הוא המועדון המסחרי והתעשייתי, בו חברים נכון להיום כ-100 אנשי כלכלה, תעשיינים, מנהלים, אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים מתחומים שונים. המועדון הוקם בשנת 1938 על ידי אנשי כלכלה, מראשי הסוחרים והתעשיינים של המדינה שבדרך, ונוסד כמועדון בעל צביון בריטי. המועדון מקיים מפגשים חברתיים קבועים, בהם מתארחים אנשי תעשייה, עסקים, פוליטיקאים ואנשי רוח, כבסיס למידע בנושאים שעל סדר היום הלאומי וסוגיות כלכליות במשק, וכן ליצירת נטוורקינג: קשרים עסקיים בין חברי המועדון. נשיאת המועדון היא יונה ברטל, המנכ"לית היא עליזה סומך קרן.
"היו כאלו שכבר הספידו את המועדון", אמר אחד מאנשי העסקים השבוע. "רוב חבריו הם מבוגרים, והיתה נדרשת רוח צעירה כדי להחיות אותו ולהובילו לדרך חדשה ועדכנית". בפועל זה קרה עם מינויה של ברטל, לשעבר סמנכ"לית בית הנשיא שמעון פרס ז"ל, לפני פחות משנה. לדבריו, ברטל הודיעה כי תצעיר את המועדון ותקדם בו אג'נדה נשית - יותר נשות עסקים חברות ופעילות.
"המועדון בראשיתו היה של גברים בלבד", היא מחזירה לעבר. "אסור היה לנשים להיות חברות בו וגם לא להשתתף במפגשים. לאחר ארבע שנים, בעקבות לחץ שהופעל, אישרו לנשים לקחת בו חלק כאורחות, ושנתיים לאחר מכן, הורשו נשות עסקים להיות חברות בו. נכון להיום יש גם נשיאה וגם מנכ"לית, והמצב שבו שני שליש מהחברים במועדון הם גברים, ישתנה".
5 צפייה בגלריה
עליזה סומך קרן עם שבתאי שביט (לשעבר ראש המוסד) ודן ברניצקי (לשעבר נשיא המועדון)
(צילום: רפי דלויה)
דמי החברות השנתיים עומדים על 1,500 שקל לחבר, 2,500 שקל ליקיר, ו-5,000 שקל לתומך. בין אנשי העסקים ובכירי המשק, החברים במועדון, נמצאים לוי יצחק, אוריאל לין, גד פרופר, עו"ד אורלי נשיץ, ומירה חמו פרידמן. "המועדון הוא קלאב יוקרתי אבל פתוח לאנשים בתחום, הוא לא מועדון קפיטליסטי", ברטל מדגישה. "אנחנו מקדמים, ביחד עם הגורמים הכלכליים המובילים במשק, סדר יום רלוונטי באמצעות פרויקטים חברתיים וניירות עמדה משותפים לטובת כלכלת מדינת ישראל, כשבין היתר עוסקים המפגשים בזכויות עובדים ובמעמד האישה".
לדבריה, "אנחנו הולכים לשנות מציאות כלכלית במדינה. בימים אלו אני פוגשת ראשי ארגונים כלכליים, ובקרוב נצא עם נייר עמדה, שיציע איך לצאת מהמשבר הכלכלי, שהגיע עם הקורונה. אנחנו ממשיכים גם עם האג'נדה החברתית. אחד המיזמים החדשים הוא הענקת קורסים של חינוך פיננסי לחיילות ולחיילים בודדים".
בנוסף, מקיים המועדון אירועי חוץ לחבריו, שכוללים טיולים וביקורים באתרים בישראל, שבחלקם אינם פתוחים לקהל הרחב, כדוגמת סיור במוסד לתפקידים מיוחדים. עד לקורונה נהגו החברים להשתתף בכל יום שישי, ה-3 באותו חודש, בארוחת בוקר אלגנטית במלון הילטון בת"א. אכלו, הקשיבו להרצאה, ונשארו אחריה לנטוורקינג. "עם החזרה לשיגרה, נמשיך עם המפגשים בהילטון, שהוא הבית של המועדון", מצהירה ברטל, "אבל נוסיף לזה, אחת לחודשיים, ארוחת ערב יוקרתית בבתים מסוימים, כאשר יחכה לחברים שטיח אדום בכניסה, כמיטב המסורת הבריטית. בנוסף, בימים אלו אנחנו סוגרים קצוות סביב ברית מועדונים תאומים באיסטנבול ובדובאי".
מועדון השגרירים
מועדון מעניין נוסף, שציין השנה עשור לקיומו, הוא מועדון השגרירים, שמשלב אג'נדה של דיפלומטיה ועסקים. המועדון הוקם על ידי השגריר יצחק אלדן, לשעבר שגריר במספר מדינות בעולם וראש הטקס במשרד החוץ, והמנכ"ל בהתנדבות הוא איציק קמיליאן, כשמטרתו הרשמית היא CONNECTING DIPLOMATS TO ISRAEL - חיבור הקהילה הדיפלומטית להוויה ולרוח הישראלית, לחדשנות וטכנולוגיה לצד תרבות ואמנות.
ברשימת אנשי העסקים שנמצאים במועדון, אם כחברי כבוד או כחברי הדירקטוריון, נמצאים, בין היתר, סילבן אדמס, דן רביב, מוטי כוזהינוף, האוליגרך דניל לוין, מני בניש, אולסיה קנטור, אראל מרגלית ויצחק בז'רנו, מנכ"ל רדימיקס ישראל. במועדון חברים 91 שגרירים זרים, 140 קונסולי כבוד, וכ-50 אנשי עסקים מובילים במשק הישראלי, בעלי קשרים עסקיים בינלאומיים.
הדרישה המקדמית לקבלה למועדון היא תשלום שנתי של 2,500 שקל, והמלצות. במועדון מציינים, שיש אנשי עסקים שמעבירים לטובת המועדון סכומים הרבה יותר גדולים לשנה, שמגיעים לעשרות אלפי שקלים.
החברות במועדון של כל איש עסקים מותנית באישור חבר המנהלים של המועדון, שבודק את ההמלצות, את הפעילות העסקית הבינלאומית של המועמד ותרומתו לקהילה, וכן היעדר עבר פלילי. החברות היא לשנה, ורק אם עמד בתנאי הקבלה, מאושרת החברות לשנה נוספת.
טדי שגיא ויצחק אלדןצילום: מועדון השגריריםגם מועדון זה עורך מספר רב של אירועים בשנה, כשבין הקבועים: טקס דיפלומט השנה, אות הצטיינות לשגריר או שגרירה הנבחרים על ידי חברי הבורד של המועדון, ואותות הוקרה נוספים, שמוענקים באותו אירוע גם לקונסול הכבוד של השנה ולאיש העסקים הישראלי הבולט ביותר. בשנה שלפני הקורונה, למשל, הוענקו תואר קונסול כבוד לאיש העסקים טדי שגיא, תורם ידוע וגדול למועדון, וכמוהו דוד פתאל, שמשמש גם קונסול כבוד וגם חבר מועדון, שהיה נותן החסות הראשי למועדון בשנת 2020.
בנוסף, מתקיימים מפגשים מסורתיים, כדוגמת הרמת כוסית חגיגית ביום העצמאות לכבוד מדינת ישראל, ומשט הצדעה דיפלומטי שיוצא מהמרינה הרצליה בשיתוף עיריית הרצליה וחיל הים. מוצעות גם הרצאות, הצגות, מופעים, קונצרטים ואירועי קולנוע כגון השתתפות בפסטיבל הקולנוע בירושלים. כל זה, כמובן, בתנאי שיגרה. "המשכנו בקורונה במפגשים בזומים, וגם במפגשים בין הסגרים לפי ההנחיות", מספר קמיליאן. "המציאות השתנתה, וכולנו מחכים לחזרה לשיגרה. במהלך המשבר התייעצו איתנו שגרירים זרים לגבי החיסונים, ושאלו אם נוכל לסייע להם מאחורי הקלעים. הם היו ממש חסרי אונים. הקמנו עבורם מוקד חירום מיוחד עם ראשי ערים".
מה יוצא לאנשי העסקים מהחברות במועדון?
"הם מפתחים קשרים בינלאומיים ענפים בזכות ההיכרויות, מקבלים הזדמנויות עסקיות. אבל - יש אנשי עסקים שנסרב לקבל למועדון או שנפסיק את החברות שלהם לאחר שנה ויותר. המטרה היא לתרום למועדון ולקדם את ישראל בעולם באמצעות העסקים. אם נבין שאיש או אשת העסקים מבקשים לקדם קודם כל את עצמם, לא נאשר את החברות, ויש לא מעט כאלו שנפסלו.
"יש גם אירועים לא נעימים. רק לאחרונה היה לי אירוע בו שני אנשי עסקים, שלא הוזמנו לאירוע שקיימנו במסגרת ההנחיות, לא הורשו להיכנס. הם אינם חברים במועדון וגם לא הוזמנו. אמנם הם הגיעו עם חליפות ועניבות אבל לא הורשו להיכנס. קורה לא אחת שאנשים מנסים 'להתפלח'. באירוע אחר גילינו אנשי עסקים שפעלו בתוך האירוע למען גופים אחרים. הסברנו להם יפה שב-2021 הם לא יהיו יותר חברי מועדון".
קשוח.
"נכון, כי אלו אירועים חברתיים סגורים, עם כללים נוקשים, ואנחנו שומרים עליהם, גם כשזה כרוך באי נעימות. בדיוק באותה מידה, שנסרב בנעימות, למי שמבקש להצטרף למועדון ואינו מתאים. אם אתה לא דיפלומט או איש עסקים בינלאומי, שעומד בתנאי הקבלה - לא תהיה חבר במועדון".
וגם, המועדון הזה נושא פניו לאמירויות בעקבות הסכמי אברהם. "לאחרונה המועדון הרחיב את פעילותו מעבר לים, ונרקם קשר של המועדון הישראלי למקבילו בדובאי. שני הצדדים חתמו על הסכמי שיתוף פעולה וחילופי משלחות, כשמשלחת מועדון השגרירים של ישראל תצא לדובאי ומשלחת מדובאי תגיע לישראל באביב, כשהמציאות תאפשר זאת. כך גם לגבי מרוקו".
המועדון שפתיחתו נדחתה בשל הקורונה
אחד ממועדוני העסקים היוקרתיים בעולם הוא ה"סוהו האוס". בסוף 2020 היה אמור להיפתח ביפו המשכן הקבוע של הסניף הישראלי שלו, אלא שהקורונה דחתה את פתיחתו. מדובר במועדון חברים שיש לו סניפים בכל העולם, עם רשימת המתנה של 36 אלף איש.
כיום פועלים 27 כאלה בעולם, כ-110 אלף איש חברים בו, ושוויו עומד על פי הערכות על כ-2 מיליארד דולר. הנציג המקומי של ה”סוהו האוס”, איש התוכן והקריאייטיב, אייל דה ליאו, הודיע שבשלב זה הפתיחה נדחתה, והיא צפויה להתרחש בשבועות הקרובים. דמי החבר בישראל עומדים על 1,550 יורו.
מועדון ה-11
בנוסף למועדוני עסקים, שהחברות בהם מותנית בתשלום שנתי, יש מועדונים שהחברים בהם מתכנסים סביב מכנה משותף. כזה הוא, למשל, מועדון ה-11, שנוסד על ידי ארז בוגנים, משנה למנכ"ל וסגן נשיא לפיתוח עסקי ושיווק בקבוצת סינאל, חברה העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של תוכנה וחומרה לניהול משאבי אנוש. מטרת המועדון היא לשפר את יכולות הניהול וקבלת ההחלטות הניהוליות ביומיום, לפתוח את הדלתות הנכונות וליצור קשרים מניבים במשק הישראלי בעבור חברי המועדון.
ארז בוגניםצילום: יובל חןהמועדון מאגד בתוכו רק מנכ"לים של החברות המובילות בתחומן במשק הישראלי. בוגנים הסתמך על מחקרים מעולם הפסיכולוגיה ועולם התקשורת, מהם עלה כי מספר האנשים הגבוה והאפקטיבי ביותר לקיום אינטראקציה סוציאלית בין מנכ"לים, שאינם מכירים זה את זה, למפגש של מספר שעות, הוא 11 לכל היותר. "בצורה כזאת ניתן לקיים מפגש ראשוני בין 11 משתתפים, שיכולים להפרות אחד את השני ברמת הסוציאליזציה, וגם לייצר קשרי חברות אינטימיים ללא סגמנט של ריחוק חברתי שקיים בדרך כלל בין אנשים זרים", הוא מסביר.
לדבריו, "המטרה היתה להתמקד רק בגדולים, ובסופו של דבר פילחתי 284 מנכ"לים. לא דירקטורים, לא סמנכ"לים. לא עולה להם חברות שנתית אבל מדובר במפגש של שמנא וסלתא של עולם הניהול הישראלי. פעם בשנה יש מפגש חברתי גדול, בו משתתפים 50% לפחות מהחברים. במפגשים נוצרים שת"פים בין החברות, ויש העברת ידע בין המשתתפים".
כמו מועדון ה-11 יש מועדונים נוספים, שהחברים בהם מחוברים למכנה משותף נושאי, כגון מועדון היאכטות, מועדון הסיגר, מועדון הוויסקי, מועדונים של רוכשי מכוניות יוקרה, מועדונים של לקוחות פרימיות של הבנקים, ועוד. על רקע הנטוורקינג בין החברים, נחתמות בין כתלי המועדונים הללו עסקאות של מיליוני שקלים במצטבר, כשהקשרים העסקיים הופכים גם לחברות אישית.
בעולם הגדול - גם הכסף גדול
בעולם, מדובר בכסף רב יותר. לדוגמה, במועדון The Yellowstone שבמונטנה, ארה"ב, מועדון סקי וגולף אקסקלוסיבי בו נמצא גם ביל גייטס, הפיקדון הראשוני כדי להתקבל אליו הוא 300 אלף דולר. בדובאי קיים Capital Club, שחוזי ענק בינלאומיים נחתמו בין קירותיו. ניתן להתקבל לחברות במועדון באמצעות הזמנה אישית בלבד ובליווי המלצות משני חברים לפחות. עלות החברות חסויה.
בסידני שבאוסטרליה קיים מועדון עסקים ישראלי, שהוקם בעקבות ביקור היכרות שקיים יואב מרק לואיס (לימים היו"ר) במועדון העסקים הישראלי בלונדון, הראשון שהוקם במתכונת של מועדון עסקים ישראלי. המועדון, שהוקם במטרה לפתח ולקדם רשת עסקית וחברתית של אנשי עסקים ישראלים בסידני ובאזור, פועל לחיזוק הקשר עם חברות ישראליות הפועלות בסידני, או כאלה המעוניינות להיכנס לפעול באוסטרליה לראשונה, ומחזק את הקשר עם ארגונים מקבילים, יהודים וישראלים, באוסטרליה ובעולם. בין חברי המועדון ניתן למצוא אנשי עסקים המתגוררים בסידני וסביבתה, משרדים וחברות ישראליות, וגם בו מותנית החברות בדמי השתתפות שנתיים.
