בשבוע שעבר פורסמו הדוחות השנתיים לגבי תאונות עבודה קטלניות, בין היתר בענף הבנייה הנחשב למסוכן ביותר, אשר מנו את מספר ההרוגים בתאונות באתרי בנייה בשנת 2022. כמדי שנה, בין הדוחות ישנם פערים במספרים: בעוד שבדוח הממשלתי של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרוע העבודה שבמשרד הכלכלה נקבע כי חלה ירידה בהיקף ההרוגים, בדוחות של קבוצות הפועלות למיגור התאונות מונים מספר גדול יותר של עובדים שקיפחו את חייהם באתרי בנייה, ומותחים ביקורת על התנהלות המינהל בכל הקשור לאכיפה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
הפערים הללו רק ממחישים את הצורך בהסדרת ההפקרות בענף. היקף התאונות של פועלי בניין גבוה, הן ביחס לענפים אחרים במשק הישראלי והן ביחס להיקפי הפגיעות בענף בחו"ל. בשנים האחרונות כ-60% מכלל ההרוגים בתאונות העבודה מקורם בענף הבנייה. אחת הסיבות המרכזיות לתאונות עבודה קטלניות בכלל ובענף הבנייה בפרט היא נפילה מגובה, לצד קריסת תשתיות או פיגומים.
לא כוללים תאונות מחוץ לקו הירוק
על פי הדוח של מינהל הבטיחות, בשנה החולפת נהרגו 23 עובדים בתאונות עבודה קטלניות בענף הבנייה, שהם כ-46% מכלל העובדים שנהרגו בתאונות עבודה. זאת, לעומת 32 עובדים שקיפחו את חייהם בשנת 2021. עם זאת, במינהל מציינים כי המספר אינו כולל תאונות עבודה קטלניות באתרי בנייה שהתרחשו מחוץ לתחומי הקו הירוק, שכן על פי החוק הישראלי המינהל אינו פועל שם. כמו כן, מסבירים בדוח כי מבחינת המינהל, רשימת התאונות אינה כוללת אירועים שלא סווגו כתאונות עבודה, כגון אירועים רפואיים, תאונות דרכים, אירועים בהם לא התקיימו יחסי עובד-מעביד וכן אירועים שלא התרחשו במקום עבודה או כחלק מביצוע העבודה.
הסבר זה יכול להעיד, כאמור, על הפער בין נתוני המינהל לנתונים של קבוצות הפועלות למיגור התאונות בענף. לשם השוואה, לפי דוח של הקבוצה למאבק בתאונות תעשייה ובניין, בשנה החולפת נהרגו 36 עובדים בתאונות עבודה בענף הבנייה, נתונים דומים בקירוב לנתוני השנה הקודמת וכן לזו שלפניה. בקבוצה מוסיפים כי לצד הסיבות שמונים במינהל, גם לא מחשיבים אירועים כגון תאונות דריסה באתרי עבודה, או אירועים כגון התייבשות למוות של עובדים באתר בנייה.
בקבוצה מסבירים כי נתון זה אינו סופי ועלול לטפס, הן בשל מותם של עובדים שנפצעו והן בשל מידע שהתקבל באיחור. במקרים נדירים הוא עשוי לרדת, בשל מידע חדש שהתקבל. על פי נתוני הקבוצה למאבק בתאונות תעשייה ובניין, בענף הבנייה והתשתיות תועדו בשנה שחלפה 45 פצועים קשה, 10 פצועים באורח בינוני-קשה, 295 פצועים באורח בינוני ובסך הכול 348 פצועים בדרגת בינוני ומעלה. זאת לעומת שנת 2021, בה תועדו בענף 51 פצועים קשה, 5 פצועים באורח בינוני-קשה, 229 פצועים באורח בינוני ובסך הכול 286 פצועים בדרגת בינוני ומעלה.
הפיגומים קרסו, הפועלים נהרגו: כתבנו באתר הבנייה בגבעת זאב וישראל אסל בריאיון
(צילום: גיל יוחנן, משי בן עמי)
עוד מציינים בקבוצה כי שיעור ההרוגים בענף הבנייה בישראל הוא פי שניים מהממוצע במדינות האיחוד האירופי. זאת בניגוד להכרזת מינהל הבטיחות, לפיה נרשם שיפור משמעותי בתחום, שבא לידי ביטוי גם במיקומה הבינלאומי לעומת מדינות האיחוד האירופי. על פי נתוני המינהל, בענף הבנייה, בו שיעורי התאונות הקטלניות הם כאמור הגבוהים ביותר, שיעור ההרוגים בענף ירד ל-7.6% בשנת 2022 לעומת 13.2% מכלל ההרוגים בתאונות עבודה בשנת 2013.
גם לפי הדוח השנתי של ארגון קו לעובד, בשנה החולפת נהרגו 36 עובדים בתאונות עבודה באתרי בנייה (ולא 23 עובדים בלבד) – שהם 12.25 הרוגים ל-100 אלף מועסקים בענף הבנייה. זאת, בעוד שמספר ההרוגים ל-100 אלף מועסקים בענף בשנת 2021 עמד על 13.5 הרוגים, ובשנת 2020 עמד הנתון על 12.8 הרוגים ל-100 אלף מועסקים.
על פי הדוח של מינהל הבטיחות, נפילה מגובה היא, כאמור, עדיין הסיבה המרכזית לתאונות קטלניות בשנת 2022, לאחר שכ-52% מכלל התאונות הקטלניות בענף הבנייה התרחשו כתוצאה מנפילה מגובה. 32 מההרוגים ברשימה של מינהל הבטיחות הם ישראלים, ו-18 מהעובדים שנהרגו היו בעלי אזרחות זרה (13 תושבי השטחים ו-5 אזרחי סין). 52% מההרוגים בתאונות עבודה קטלניות ב-2022, לפי דוח המינהל, מצאו את מותם באתרי בנייה של חברות קבלניות בעלות הסיווג הגבוה ביותר במרשם הקבלנים של משרד הבינוי והשיכון (ג-5). חמישית מהן התרחשו באתרים של חברות קבלניות החסרות רישום וסיווג במשרד השיכון.
ירידה במספר צווי הבטיחות וצווי הפסקת עבודה
אשר לסוגיית האכיפה, לפי נתוני מינהל הבטיחות, בשנה החולפת הוטלו 2,596 צווי בטיחות וכן הוטלו 1,227 צווי הפסקת עבודה ל-957 קבלנים. בשני המקרים מדובר בירידה ביחס ל-2021. חזי שוורצמן, ראש מינהל הבטיחות, מסר כי "המדד הקובע הוא כמות ביקורי המפקחים שהיו בשטח וביצעו עבודת פיקוח. בשנת 2022 מספר ביקורי הפיקוח גדל ב-4%, כולל בענף הבנייה. נדגיש כי הצו הוא אמצעי ולא המטרה, ובמסגרת ביקור הפיקוח, באם יש ממצאים, מוטל צו בטיחות. נוכחות המפקחים בשטח, יחד עם כלי הפיקוח והאכיפה שעומדים לרשותם, מצילים מדי יום עובדים מפגיעה ודאית".
לדברי הילה שמעון, עו״ד ושותפה במשרד גורניצקי GNY, "הדוח מצביע על עליה בפעילות הפיקוח והאכיפה ועלייה של עשרות אחוזים במספר תיקי החקירה הפליליים שנפתחו השנה, מגמה זו צפויה להמשך גם בשנת 2023. אנו צופים כי החשיפה הפלילית והמנהלית של תאגידים ומנהלים בתחום הבטיחות בעבודה תמשיך ותתעצם. המלצתנו היא להיערך בהתאם ולנקוט כבר בשלב זה בפעולות מונעות, בין היתר באמצעות יצירה של מנגנונים פנים-ארגוניים, כמו תכנית אכיפה פנימית לבטיחות בעבודה וחיזוק תרבות הבטיחות בתאגיד".
בקו לעובד ציינו מנגד כי "רישיונותיהם של קבלנים שקיבלו צווי בטיחות רבים לא נשללו על ידי רשם הקבלנים גם בשנת 2022" וכן "חקיקה שהייתה אמורה לצמצם תאונות עבודה לא יושמה בפועל או טרם נחקקה. נראה כי גם בשנת 2022 המדינה לא לקחה אחריות על בטיחות העובדים וגלגלה אותה אל העובדים עצמם".
בן דודם של חסן ודיאב שנהרגו באתר בנייה בריאיון לאולפן ynet
(צילום: עידו ארז, נויל האריס)
לדברי הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות תעשייה ובניין, "דוח מינהל הבטיחות התעסוקתית לשנת 2022 משמיט מספר שיא של 13 הרוגים בתאונות עבודה קטלניות בענף הבנייה מהמניין הרשמי של תאונות העבודה באתרי הבנייה. אלה מהווים כשליש מכלל 36 ההרוגים בתאונות עבודה בענף שנמנו על ידינו - מהם 10 שהושמטו כלל ממניין ההרוגים בתאונות עבודה קטלניות, ו-3 אשר נמנו אולם סווגו ככאלה שהתרחשו בענפי תעסוקה אחרים. על בסיס נתוני חסר אלה, נטען בדוח שיפור דרמטי כביכול במצב בטיחות העובדים בענף הבנייה, אשר אינו משקף את המצב לאשורו.
"לעומת זאת, הדוח אינו מציג ירידה דרמטית של כשליש שחלה בשנת 2022 במספר צווי הבטיחות שהוטלו בענף הבנייה בגין הפרות בטיחות תעסוקתית, המצטברת לירידה של 50% במספר הצווים המוטלים בשנתיים האחרונות. זאת, על רקע הירידה המתמשכת שחלה בשנתיים האחרונות במספר מפקחי הבטיחות, וזאת על אף קיומם של תקנים פנויים רבים והבטחות חוזרות ונשנות לאיישם. מספר כתבי האישום המוגשים על ידי משרד הכלכלה בגין הפרות בטיחות תעסוקתית בענף המשיך לרדת ועמד על 5 בלבד. לצד זאת, חל קיפאון מתמשך בקידום מהלכי המדיניות הנדרשים.
"אנו מקווים שבשנה הנפתחת ותחת השר והממשלה החדשים, יפנה מינהל הבטיחות את מאמציו לקידום צעדי מדיניות נחוצים המתמהמהים זו עת ארוכה, כגון התקנת התקנות להרחבת האחריות לבטיחות באתרי בנייה, הגדלת מספר מפקחי הבטיחות, גיבוש ופרסום מדיניות פיקוח ואכיפה, חיוב מתן הכשרות בטיחות לעובדי בניין ובפרט לעובדים פלסטינים, והגבלת היקף עבודות הבנייה הנתונות לאחריותו של מנהל עבודה. בכך יביא להפחתה אמיתית - ולא למראית עין בלבד - של תאונות העבודה בישראל".
עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, הוסיף: "דוח מינהל הבטיחות אינו משקף את תמונה המצב האמיתית של כמות ההרוגים והפצועים בתאונות עבודה ומציג תמונת מצב מעוותת. כותבי הדו"ח אינם לוקחים במניין התאונות תאונות עבודה שאירעו מעבר לקו הירוק, וכן תאונות עבודה שבהן מעורבים כלי רכב למרות אירועים שאירעו בתוך אתרי העבודות. נראה כי הרפיסות בענישה ממשיכה, וגם השנה לא הוטלו מספיק עיצומים כספיים ולא הוגשו מספיק כתבי אישום באופן שבאמת מייצר הרתעה. כל אלו יובילו לכך שגם בשנת 2023 ימשיך הקטל באתרי הבנייה ומספר התאונות לא באמת יירד".
