בית משפט השלום בבאר שבע קבע לאחרונה שמושב רווחה שליד קריית גת יעביר לאחד מחבריו כ-880 אלף שקל שהתקבלו מהמדינה עקב הפקעת קרקע לבסיס "פלוגות" הסמוך. השופטת נעם חת מקוב דחתה את טענת המושב שלפיה החבר פלש לקרקע ומשכך אינו זכאי לקבל לידיו את הפיצוי על הפקעתה.
התובע הוא חבר מושב רווחה מאז 1977. באוגוסט 2017 אושרה תוכנית מטעם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להרחבת המחנה הצבאי על חשבון קרקעות המושב. כנגד המקרקעין שהופקעו שילמה רמ"י פיצויים למושב, וזה העביר אותם לחבריו.
1 צפייה בגלריה
שדה חקלאישדה חקלאי
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בקרקעות שהוסבו לייעוד צבאי נכללו בין היתר כ-17 דונם שבהם החזיק התובע. אלא שלטענת המושב, הוא לא היה זכאי לפיצוי בגין ההפקעה שכן במהלך 2009 ניצל את מעמדו כיו"ר האגודה ופלש לקרקע הזאת, כך שלא החזיק בה כדין.
הוא טען מנגד שקיבל את הקרקע מהאגודה בשנות ה-80 והחזיק בה כדין. לדבריו, טענת האגודה אינה הגיונית שכן כיו"ר הוא יכול היה פשוט להקצות את הקרקע לטובתו במקום לפלוש אליה. בנסיבות אלה, טען, הוא זכאי לפיצוי מלא בסך 49 אלף שקל עבור כל דונם שהופקע, כפי שקיבלו חברי המושב האחרים. לחלופין טען כי הוא זכאי לפיצוי של 348,600 שקל בגין השקעותיו בקרקע, וכן עבור הפסדיו בשל שתילי הנענע שנמנע ממנו לגדל עקב השבת הקרקע.
עו"ד שאול אטיאסעו"ד שאול אטיאס
בניסיון לערער את גרסתו לפיה עיבד ברציפות את הקרקע, האגודה טענה שחקלאי אחר עבד בה בשנים 2009-2000. אבל השופטת חת מקוב ציינה שהאגודה נמנעה מלעשות את הדבר הבסיסי ביותר מבחינתה – לזמן לעדות את מי שלטענתה עיבד את הקרקע בתקופה השנויה במחלוקת. "מה יותר פשוט היה מלזמנו לעדות?", תהתה.
בתוך כך, מטעם התובע העיד המדריך החקלאי שלו שסיפר כי הוא מלווה אותו מאז 2007, וכי בכל תקופה זו הוא עסק בגידולים חקלאיים בקרקע – זאת בניגוד לגרסת האגודה שלפיה באותו זמן נכח בקרקע חקלאי אחר.
לדברי השופטת, משלא נמצא אדם אחר שעיבד את הקרקע בשנים השנויות במחלוקת, הרי שאין סיבה שלא לקבל את גרסת התובע. היא הדגישה שגם אם מקור החזקה שלו בקרקע אינו ברור – הרי שעצם זה שהחזיק בה שנים רבות בידיעת האגודה, "יש בה לפחות עצימת עין של האגודה, ועל כן לא ברור מדוע כשהאגודה קיבלה פיצויים מרמ"י לא היה ראוי ליתן לתובע את חלקו".
לפיכך השופטת קבעה שעל האגודה לשלם לתובע את כספי הפיצוי עקב הפקעת הקרקע בסך 830,308 שקל, בתוספת שכר טרחת עו"ד של 50 אלף והוצאות משפט. למעלה מן הצורך היא הבהירה שאין מקום לפיצוי התובע בשל הפסדים מאי שתילת הנענע, שכן קודם להפקעה עמדו לרשותו 500 דונם לעיבוד ומכאן שלא ברור מדוע אינו מגדל את הנענע בשטחים שנותרו לו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד צבי שוורץ ועו"ד נטלי הלוי רחמים • ב"כ הנתבעת: עו"ד רואה רון • עו"ד שאול אטיאס עוסק בנדל"ן במושבים וקיבוצים • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין