בשנים שקדמו להגעתה של מגפת הקורונה לארץ הצליחה תמרה (37), אם חד-הורית לשתי ילדות בנות שלוש ושש ממרכז הארץ לפרנס את משפחתה בכבוד. "עבדתי בתחום המכירות בחברה גדולה, לא היה חסר לנו כלום", היא משחזרת עבורנו. "חיינו חיים נורמליים, הייתי קונה להן מה שרציתי".
לאחר מספר חודשים שבהם נאלצה להיכנס שבע פעמים לבידוד בגלל חשיפות לחולים מאומתים במסגרות החינוך של בנותיה, פוטרה תמרה מעבודתה, ומאז היא נמצאת במלחמת הישרדות. "הכסף שאני מקבלת מהמדינה לא מספיק כדי לכלכל בית. אני בלחץ, חרדה כלכלית קשה. אני משלמת את ההחזקה של הבית ולא נשאר כסף מעבר לזה. זה הגיע למצב שלא היו לי ביצים כדי להכין חביתה לילדות, דברים פשוטים. לא היה לי כלום. פירות זה לא אופציה, זה מותרות. הפסקתי לקנות גבינה בשביל הכריכים של הילדות".
לדברי תמרה, "הקורונה שיבשה לנו את החיים, עד היום אני מחפשת עבודה. כשהייתי שומעת אנשים שמדברים ככה הייתי אומרת שזה לא יכול להיות, שיילכו לעבוד, פתאום זאת אני. זה נורא קשה, אני רוצה חלב לקפה ולא יכולה לקנות. על כל שקל אני צריכה לחשוב מאה פעמים כי אולי לא יהיה לי. הילדה שלי מבקשת, 'אמא, כשתקבלי משכורת את יכולה לקנות לי גלידה?' למה הילדה שלי צריכה לבקש דבר כזה? אני בריאה, יש לי ידיים ורגליים, אני יכולה לעבוד. הקורונה פשוט גמרה אותנו".
"פירות, ירקות ומוצרי חלב הפכו למותרות"
תמרה אינה סיפור נקודתי. נתונים חדשים של הקרן לידידות המתפרסמים לראשונה ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet, חושפים את המציאות העגומה שבה חיות משפחות בישראל שמוצרים בסיסיים הפכו עבורן לפריבילגיה ושצמד המילים “חזרה לשגרה” רחוק מהן שנות אור.
על פי הנתונים, כרבע מהציבור נעזרים בעמותות מזון או בבני משפחה כדי להשלים את סל מוצרי המזון שלהם. כשליש מהציבור מציינים כי קרה שהם דחו תשלומים כמו ארנונה ושכר דירה ו/או צברו חוב כדי שיתאפשר להם לרכוש מוצרי מזון. קרוב למחצית מהציבור העידו כי רמת החיים של משפחתם ירדה בשנה האחרונה.
62% מכלל הציבור הישראלי נאלצו לרכוש פחות מוצרי חלב בגלל המחיר, 72% ויתרו על קניית חלק מהפירות, ו-65% רכשו פחות ירקות בשנה האחרונה בשל עלותם. בנוסף ישנה עלייה בכמות הצעירים והמשפחות הצעירות שנאלצות לוותר על מוצרים בסיסיים. מחצית מבין הצעירים בני 18 עד 34 ויתרו מדי פעם או לעיתים קרובות על קנייה של פירות וירקות וכ-44% על מוצרי חלב. בקרב בני 60 ומעלה נאלצו 43% לצמצם את קניית הירקות בשנה החולפת בגלל המחירים, 62% את קניית הפירות, ו-26% את מוצרי החלב.
"פירות, ירקות ומוצרי חלב הם מצרך בסיסי וחיוני שהופך בעבור ישראלים רבים מדי למותרות", מסבירה מנכ"לית הקרן לידידות, מיכל פרנק. "מגפת הקורונה כמעט נעלמה ורובנו חשים הקלה לחזור לשגרת החיים שהכרנו, אך חשוב שנדע שלא כולם חוזרים כל כך מהר לשגרה. יש עשרות אלפי קשישים ומשפחות עניות שעדיין מתקשים לעמוד ביוקר המחייה ועוד רבים שטרם התאוששו מהמכה הכלכלית שהנחיתה עליהם הקורונה. עלינו לעשות כל מאמץ לסייע להם עד שיצליחו לחזור ולהתפרנס בכבוד".
"מכינים לילדה שוקו על בסיס מים כדי לחסוך"
את המציאות שבה מוצר בסיסי הופך למותרות מכיר היטב אבי (29), אב לשני ילדים קטנים מדרום הארץ. "אשתי עבדה במעון, פוטרה, וכבר קרוב לשנה לא מצליחה למצוא עבודה", הוא מספר לנו. "אני עובד בחצי משרה בתחום התקשורת והשכר ממש נמוך, קצת יותר מאלפיים שקלים בחודש. אנחנו עדיין חיים את המגפה. אולי יש כאלה שחזרו לחיים, חזרו לשגרה, אבל יש הרבה שלא, אנחנו ביניהם".
אבי מוסיף: "אנחנו חיים מהיד לפה. ההתלבטות פה היא על שקלים, זה לבחור את הגבינה הכי זולה, גם אם יש הפרש של שקל ביניהן. הדבר שהכי כואב לי זה הילדים. הם לא אשמים בזה שהייתה קורונה. הם צריכים אוכל, טיטולים, משחקים. אנחנו הולכים לסופר בחשש. עד הקורונה היינו אוכלים כל יום בשר, היום פעם-פעמיים בשבוע. יש הרבה ירקות שאנחנו לא יכולים לקנות, למשל אבוקדו ובטטה. יש הרבה פעמים שהילדה רוצה שוקו. אנחנו עושים לה שוקו על בסיס מים כדי להשתמש בפחות חלב. ככה אנחנו חיים בחצי השנה האחרונה, הכל כדי לחסוך".
