למרות הכותרת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", מסתבר שיש עוד לא מעט חסמים שמייקרים את הייבוא. אמנם לפי הרפורמה שתיכנס בקרוב לתוקף ניתן יהיה לייבא מה שעומד בדרישות האירופיות במסלול שמבוסס על הצהרת היבואן - אבל ענף המזון באיגוד לשכות המסחר שמייצג את היבואנים ובירך על הרפורמה, שלח למשרדי הבריאות והכלכלה רשימת חסמים שעדיין קיימים ותיקונים בחוק המזון הישראלי שכדאי לאמץ על מנת שהסיסמה תהיה תואמת מציאות.
1. זהירות ליסטריה
מהמסמך עולה שאחד החסמים הגדולים ברפורמה הוא נושא חיידק הליסטריה. בישראל משרד הבריאות דורש אפס ליסטריה במוצר היוצא משער המפעל, בעוד שבאירופה באחריות היצרן לקבוע את הרמה של הליסטריה בתנאי שהוא מסוגל להוכיח שהמוצר שלו לא יעבור את ערך הליסטריה עד 100 בסוף חיי המדף שלו. הפער ברגולציות מהווה חסם יבוא למוצרים כמו מוצרי מאפה קפואים, או תפוחי אדמה קפואים חתוכים. מדובר במוצרים שממילא נדרשים לטיפול בחום שלא אמור להותיר ליסטריה, גם אם הייתה במוצר קודם לכן. לטענת היבואנים, גם במוצרים שלא עתידים לעבור טיפול בחום, כמו ירקות ופירות קפואים או דג מעושן, ניתן לאמץ את הדרישה האירופית.
2. חלב לא מפוסטר
רפורמה לא תחול על מוצרי חלב, מחלב לא מפוסטר: באירופה ישנן גבינות המיוצרות לפי מסורות עתיקות מחלב לא מפוסטר, אך עומדות ברגולציה האירופית. בישראל משרד הבריאות לא מוכן שתכללנה ברפורמה. מדובר במגוון רחב של גבינות המיובאות לישראל במסלול המחמיר.
3. תרגום מסמכים
בישראל הדרישה שכל מסמך לצורכי יבוא שאינו בעברית או באנגלית יהיה מתורגם עם חתימה נוטריונית או קונסולרי, שפרושו זמן ועלות נוספת. היבואנים מבקשים שביבוא במסלול האירופי יתאפשר שהמסמכים שיישמרו יהיו בכל שפה המותרת באיחוד האירופי. באיחוד האירופי, למשל בשיווק מוצר שיוצר בגרמניה עם מסמך בגרמנית בצרפת, אין הכרח לתרגם את המסמך.
4. ארץ מקור
אימוץ חובת סימון ארץ מקור כמו שנהוג באירופה: חיוב רישום ארץ מקור גורם לייקור המוצר, שכן ליצרן יכולים להיות כמה אתרי ייצור שאינם בהכרח באותה מדינה. זה דורש מהיבואן מכתבי הסברה מהיצרן על הקשר בין אתרי הייצור השונים לחברות האם, וגם תחזוקת מלאי מדבקות כפול או משולש. הוא לא יכול לייבא בזול יותר מאתר יצור אחר של היצרן – במדינה אחרת.
5. ערכים תזונתיים
הסטייה המותרת בחוק המזון הישראלי של הערכים התזונתיים במוצר: באירופה מותרת סטייה גדולה יותר, בעיקר בוויטמינים ומינרלים. יצרנים בחו"ל מתקשים להתחייב לעמידה במגבלות הסטייה כפי שנדרש בישראל, בעוד הרגולטור האירופי מאפשר טווח רחב יותר.
6. תוויות אדומות
היבואנים טוענים כי יש להסיר את סימון התווית האדומה בחזית המוצר: יצרנים רבים בעולם יכולים להדביק בפס הייצור את התווית בעברית, אך לא את המדבקה בחזית. כך היבואן נדרש לפרק את המשטחים, לפתוח את הקרטונים, להוסיף את המדבקה האדומה בחזית כל מוצר בודד, לארוז מחדש ולהעמיס מחדש על משטחים. זה תהליך שמהווה חסם, הוא מיותר ומייקר את העלויות.
7. הגדרת ארץ ייצור
באירופה ההגדרה מבוססת על מוצא חומר הגלם, בעוד שבישראל ארץ המקור היא במקום האחרון שבוצעה "פעולה ייצורית" על המוצר. היבואנים דורשים להשוות את ההגדרה בדומה לאירופה. לדוגמא: תבלין שגדל בסין ונארז באירופה: באירופה ארץ המקור תיחשב סין, אך בישראל תיחשב ארץ המקור - אירופה.
8. יבוא דוגמאות
עוד אחד מהפערים הבולטים מול אירופה הוא בהקשר של יבוא דוגמאות מזון. יבואנים ויצרנים מייבאים ומקבלים משלוחים של דוגמאות מזון מכל העולם. באירופה המשלוחים הללו נכנסים ללא בעיה, בעוד שבישראל נדרש אישור משרד הבריאות לכל משלוח כולל תשלומי אגרה שונים המצטברים לעשרות מיליוני שקלים המשולמים מדי שנה. היבואנים סבורים שנכון לבטל בצורה מוחלטת את האגרות במסגרת המאמצים להוזיל מחיר המזון. לטענתם באירופה לא מוטלות אגרות דומות ביבוא מזון למדינות מפותחות אחרות.
9. סימון אלרגנים
ערמונים, צנוברים ופול אינם ברשימות האלרגנים באירופה, אך כן בישראל. בהיעדר בקרה בחו"ל לגבי הימצאותם בקרבת פסי היצור, יידרש היבואן לסמן מוצרים ב"עלול להכיל ערמונים או צנוברים או פול" גם אם לא כך הדבר.
גם בייצור מקומי קיימת הבעיה - מרבית ספקי חומרי הגלם מחו"ל אינם מנהלים סיכונים ביחס לרכיבים אלה ולא יעשו זאת במיוחד בשביל ישראל. הבעיה חמורה עוד יותר ביבוא מקביל שלא ברור איך ניתן לברר הימצאות אלרגנים ללא קשר ישיר עם היצרן אם אין הלימה בין רשימת האלרגנים (הנושא לקראת פתרון, נ"ז).
10. מזון חדש
מוצרים שנמכרים באירופה ומיוצרים בטכנולוגיה שלא קיימת בישראל, מוגדרים בישראל כמזון חדש. נוהל מזון חדש מחייב בניית תיק מקצועי מורחב ואישור שנמשך חודשים רבים. היבואנים סבורים שאם מדובר במוצר שאושר כבר כמזון חדש באירופה, אין לו צורך לעבור בוועדת מוצרים חדשים, והוא צריך להיות מאושר אוטומטית לשיווק לישראל.
11. אותה משפחה
יצרן מזון אירופי, לא יכול לשווק גם לאחר הרפורמה מוצרים אחרים שלו, שלא משווקים באיחוד האירופי. היבואנים דורשים שכל עוד יש מוצר מהמשפחה שמשווק באירופה, ניתן יהיה לייבא לישראל, על בסיס הצהרת יצרן, גם מוצר אחר מהמשפחה שעומד בתקן האירופי. זאת כדי שלא ייווצר מצב לדוגמה, שמותר לשווק גבינה בלי זיתים שמשווקת באירופה, בעוד גבינה עם זיתים שאותו יצרן משווק במרוקו, לדוגמה, לא תותר. (הנושא לקראת פתרון בנוסח החדש של הרפורמה).
12. ענייני כשרות
הרפורמה כוללת גם מוצרי מזון שלא יוצרו באירופה אבל משווקים בה, אך אינה נותנת מענה למקרים כדוגמת פיצה קפואה שמיוצרת בארה"ב, ומיוצאת לאירופה. אבל אם לישראל נשלחת הפיצה תוך הסרת חלק מהתבלינים בגלל בעיות כשרות, לא ניתן יהיה לייבא אותה. היבואנים דורשים כי אם היצרן הלא-אירופי משווק מוצר באירופה, ומייצא לישראל מוצר שונה במקצת, מסיבות כשרות, יתאפשר גם היבוא שלו במסלול האירופי.
13. לבטל החרגות
מהרפורמה הוחרגו חלק ממוצרי המזון הרגישים, כמו בשר, דגים, מזון לתינוקות, ותוספי תזונה למרות שהם משווקים באירופה.
