לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד קבוצת שטראוס. הבקשה הוגשה על ידי צרכנית דבש, הטוענת כי "עניינה של התובענה בפגיעה קשה וחמורה שגורמת חברת שטראוס - בעלת מונופולין בתחום מוצרי דבש, בכך שהיא גובה מחיר מופרז (ואף שערורייתי), בגין מוצרי הדבש אשר היא מייצרת, מוכרת ומשווקת, תחת המותג 'יד מרדכי', שבבעלותה". במסגרת התובענה, נטען כי על פי חוות דעת מומחה כלכלי מטעם המבקשת, "הרווח המופרז של שטראוס במכר של כל 1 ק"ג דבש של יד מרדכי הינו כ-12.74 שקל".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
במסגרת התובענה, נטען באמצעות עוה"ד אורלי בן עמי וכן עוה"ד יוקי שמש ולידיה מנדלבאום ממשרד עו"ד עמית מנור-יוקי-שמש, כי "הסיבות למחירם היקר של מוצרי הדבש בישראל, ובמיוחד של אלו שמייצרת שטראוס גרופ בהיותה מונופולין בתחום האוחז בנתח שוק העולה על 50%, נעוצות בגביית מחיר מופרז על ידי שטראוס בשוק המתאפיין בריכוזיות ובהיעדר תחרות. כך, בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם המבקשת (חנן שרון - ל"ד) שבחן את שוק הדבש, שטראוס - באמצעות המותג 'יד מרדכי' - הינה בעלת מונופולין בשוק הדבש, החולשת על לכל הפחות כ-55% מהשוק".
המבקשת מציינת כי תביעה בעילה של מחיר מופרז הוכרה זה מכבר במשפט הישראלי, ולאחרונה קבע בית המשפט העליון כי גביית מחיר מופרז מהווה עילה לחיוב בעל המונופולין בפיצוי הצרכנים. "מטרתה של בקשת אישור זו לחייב את המשיבה להוריד את מחירי מוצרי הדבש, לרמה הראויה; לפצות את הציבור הנפגע, חברי הקבוצה, בגין הנזק שנגרם להם ולהורות למשיבה להשיב את סכומי העתק שגבתה ביתר, בעבור מוצריה, בסך שבין כ-16 מיליון לכ-20 מיליון שקל מדי שנה, ובסך הכל לתקופה של שבע השנים הקודמות למועד הגשת תובענה זו מעל ל-122 מיליון שקל", נטען.
בחודש יולי האחרון ביטל בית המשפט העליון אישור תביעה נגד קוקה קולה כייצוגית בבית המשפט המחוזי, והחזיר את התובעים והנתבעים לדיון נוסף במחוזי. עם זאת, באותה פסיקה קבע כי באופן כללי: "החוק האוסר על בעל מונופולין לקבוע מחיר בלתי הוגן עבור נכס או שירות, כולל בחובו אף איסור על קביעת מחיר מופרז וכי ניתן לאכוף איסור זה בדרך של ניהול תובענה ייצוגית".
"פער מחירים של למעלה מ-100%"
במסגרת התובענה נגד שטראוס נטען כי הצריכה השנתית של דבש בישראל נאמדת בכ-5,000 טון מידי שנה, בממוצע. התפוקה המקומית אינה מספקת את כל הביקוש למדינת ישראל, על כן יש יבוא משלים של דבש. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסתכם יבוא הדבש לישראל בשנת 2021 בכ-1,500 טון.
תובע את פיליפ מוריס על "מחיר מופרז", מתוך הכלא. צפו בפרק השלישי של סדרת ynet original: "נוכל. רוצח. מיליונר.
על פי חוות דעת המומחה מטעם המבקשת, תקופת ראש השנה מהווה שיא לביקושים, במהלכה נצרכת כ-40% מתצרוכת הדבש השנתית. "מבדיקת המומחה עולה, כי מחיר הדבש המקומי הינו מסדר גודל של 48.49-46.83 שקל לק"ג והמחיר המקומי של דבש יד מרדכי הינו 47.28 שקל לק"ג, כולל מע"מ. בהתאם, ללא מע"מ עומד מחיר הדבש של יד מרדכי על כ-40.41 שקל לק"ג. בניכוי 23% בשל המרווח הקמעונאי - מתקבל המחיר של 31.12 שקל לק"ג".
לעומת זאת, נטען כי "מחיר ק"ג דבש מיובא מחו"ל הינו מסדר גודל של 20.09-16.15 שקל לק"ג, כולל עלויות הובלה. המומחה מצא כי מחיר הדבש הינו מסדר גודל של 18.38 שקל לק"ג; ובניכוי 23% בשל המרווח הקמעונאי, המחיר עומד על 14.15 שקל לק"ג".
בהתאם, המומחה מציין בחוות דעתו כי "קיים פער מחירים של למעלה מ-100% בין המחיר המקומי למחיר הדבש המיובא מחו"ל. זוהי אינדיקציה ברורה לכך שדבש יד מרדכי מתומחר בצורה מופרזת".
בהמשך, קובע המומחה מטעם המבקשת כי "המחיר שאינו מופרז עומד על 18.38 שקל לק"ג דבש". בחוות הדעת ציין המומחה עוד כי לצורך אמידת המחיר שאינו מופרז, "הנחתי בשלב זה כי מחיר הייבוא, שאינו מנוכה מהמרווח הקמעונאי, הינו מחיר המייצג מחיר שאינו מופרז, היינו 18.38 שקל... מכאן נובע כי הנזק במכר של 1 ק"ג דבש של יד-מרדכי, הינו כ-12.74 שקל.
"אציין כי לא מן הנמנע כי יד מרדכי אחראית למחירים בכלל השוק, שכן כבעלת מונופולין בעל כוח שוק, יד מרדכי קובעת מחיר בשוק ושאר השחקניות מתיישרות לפי מחיר זה...", נטען.
בתגובה מסרה החברה כי "מכוורת יד מרדכי סבורה שמחירי כלל מוצרי הדבש שהיא מוכרת היום סבירים והוגנים בכל קנה מידה ותשובתה המפורטת תימסר כמקובל בבית המשפט".
