"העסקים מצוינים כעת. טוב שאין יותר סגרים". כך אמר לי בשמחה בעל חנות צעצועים לפני כחודשיים. כאשר ביקרתי אז בשלושה קניונים, בקניון tlv ובעזריאלי בתל אביב ובקניון הראל במבשרת ציון, שאלתי בעלי חנויות מה המצב. כולם היו מרוצים ואמרו כי העסקים פורחים.
כן, נכון. זה היה בעת ירידת התחלואה, עד לכמה מאות נדבקים ביום, ולפני גל האומיקרון השוטף את הארץ בימים האלה וכבר שלח הביתה כרבע מיליון ישראלים, שנדבקו או שנדרשו על פי החוק לבידוד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אכן, מצבם של בתי העסק ורבות מהחנויות בשבועיים האחרונים בהחלט כבר לא טוב במיוחד והעסקים כבר לא "מצוינים". אולם, בעניין אחד אין מחלוקת. חודשים רבים בשנת 2021 המשק פרח וצמח. עובדות: הצמיחה נשקה כבר ל-7%, שיעורי האבטלה צנחו תוך חודשים ספורים מ-750 אלף בינואר ל-300 אלף כבר בקיץ 2021, 60 אלף עסקים חדשים נפתחו והחלו לפרוח, ורשות המסים דיווחה רק השבוע כי הגדילה את גביית המיסים בשנה שתמה לפני פחות משבועיים בשיא של 23%.
נכון, חלק מהמיסים שנגבו הגיעו גם מרכישה מוגברת של דירות ומכוניות, אולם גביית המיסים מצריכה גדלה אף בכ-30% לעומת השנה הקודמת והייתה גבוהה אפילו בשיעור ניכר מערב הקורונה, ב-2019. העסקים נהנו ממש מחגיגת קניות – וזאת עובדה שלא ניתנת לערעור.
מצב החנויות והעסקים שגשג למעשה משלוש סיבות:
ראשית, הישראלים, ברובם, לא טסו לחו"ל ויצאו לקיים רבות מהקניות שנהגו לבצע את חלקן בחו"ל – כמו של נעליים, בגדים ומוצרי קוסמטיקה – כאן בארץ.
שנית, הישראלים שהיו בבתיהם בשלושה סגרים בשנת הקורונה הראשונה – יצאו "לנשום אוויר", שוטטו בקניונים ומילאו את אלפי בתי הקפה והמסעדות ביום ואת הברים והפאבים בלילה.
ושלישית, באין הוצאות גבוהות על נסיעות לחו"ל, חופשות יקרות וקיום אירועים גדולים, מרובי משתתפים, למשל בחתונות ושמחות אחרות – נותר כסף לא קטן בכיסי רבים מאזרחי ישראל ואלה הוציאו אותו בלב חפץ על קניות ובילויים.
בעלי העסקים והחנויות שהרוויחו כסף טוב, כמו גם – כפי שהציגו בימים האחרונים שר האוצר אביגדור ליברמן והמנכ"ל שלו רם בלינקוב – חברות גדולות בתעשייה וקניונים, לא התלוננו על מצבם הטוב. ובצדק. את החלק המגיע מהם כמיסים הם שילמו אפילו בחפץ לב ובינתיים נהנו מחגיגת הקניות של הישראלים, שחזרו לרחובות אחרי שנת 2020 העגומה והעצובה.
לא להיות אדישים ולהחליט את מי מפצים
ואז הגיע האומיקרון. לפתע החלה הידבקות שיא בנגיף הקורונה מהזן החדש – ומזה שבועיים ישראלים רבים ספונים בבתיהם, מרצון (פחד מהידבקות) או שלא מרצון (נדבקו או נדרשו לבידוד).
ברור שבמצב הזה חלק מהעסקים – ממש לא כולם - מדווחים כעת על ירידה משמעותית ואמיתית במחזורים וברווחים. המצב לא משמח, אולם אחרי שבועיים קצת קשה להבין את קולות הבכי והנהי של עסקים שצמחו ופרחו רק לפני חודש-חודשיים.
לא, אני לא נגד העסקים. ממש לא. אני בעדם. הם מובילים את הצמיחה במשק. אולם, ההתנהלות כרגע במשרד האוצר היא בהחלט במקומה. לחלק כבר עתה שפע של מענקים ופיצויים בגין שבועיים קשים של העסקים – ולחזור ולהכניס את המדינה לגירעונות ענק, בלי לעשות חשבון, כמו חלוקת "מענק לכל אזרח" לפני שנה וחצי – תהיה שגיאה חמורה במיוחד. כל הישגי הפחתת הגירעון בתוך שנה מ-11% ל-4.5% - ירדו לטמיון בבת אחת.
ביום שבו ישראל נוטלת הלוואה בשווקים הבינלאומיים ביותר מ-5 מיליארד שקל (1.5 מיליארד אירו) וכאשר המדינה הסתבכה כבר בהלוואות ענק, בשל הסיוע בעת שיא משבר הקורונה, שיוחזרו בחלקן רק בשנת 2120, וכאשר הגירעון בתקציב עדיין עומד על 4.5% מהתוצר – זה הזמן לחשב מסלול מחדש.
הסוחרים נגד ליברמן והכלכלן שמסכים עם שר האוצר
(צילום: אבי חי, נויל האריס)
מה שראוי שייעשה כעת במשרד האוצר הוא בהחלט לא להיות אדישים למצב. יש לבצע מעקב אחר עסקים שאכן ייפגעו בחודשים ינואר-פברואר באופן קשה, בירידה של 40%-50% במחזורים, בענפים מסוימים מאד – כמו מספרות, קוסמטיקה, מסעדות, אולמות שמחה ומופעי בידור. אחר כך, צריך יהיה להחליט – לכל המוקדם בחודש מרץ - על תשלום חד פעמי של מענק לעסקים הללו, שכנראה אכן ייפגעו קשות בשבועות הקרובים.
לשלם כעת מענקים לבעלי רשתות וחנויות בתחומי ההלבשה, ההנעלה וכלי חשמל ובית – תהיה שגיאה חמורה, וחזרה על מתן מענקים למי שעשו קופה נאה מאוד בחודשים הקודמים.
ותזכורת אחת, שנובעת מדברים שהשמיעו בעלי עסקים, אזרחים מהשורה וגם פוליטיקאים, שדרשו "שהממשלה כבר תפתח סוף סוף את הכיס ותתחיל לשלם לאזרחים פיצויים ומענקים":
זה לא הכסף של הממשלה, ממש לא. זה לא הכסף של בנט, לא של שר האוצר הנוכחי ליברמן, לא של לפיד וגם לא היה בשנה שעברה הכסף של נתניהו או של שר האוצר לשעבר כץ. זה הכסף שלנו, משלמי המיסים, שצריך להגיע למקומות הנכונים – לנכים, לבעלי מוגבלויות, לניצולי שואה, לחד-הוריות, לקשישים שאין להם כסף לחמם את הבית בימי הקרה האלה, ולרכישת מכשירי mri ודיאליזה, כדי שחולה מקרית שמונה לא יצטרך לנסוע עד לחיפה כדי זכות בטיפול הרפואי שהמדינה חייבת להעניק לו.
אז הבה נמתין עם "מענקים לכל דיכפין". לא לעתים מזומנות אני מצדד בעמדות של משרד האוצר. אולם, הפעם הם בהחלט נוהגים שם באחריות. אלא אם כן ראש הממשלה ושרים אחרים, שרוצים לזכות באהדת הקהל וכבר מביטים אל הבחירות הבאות, יגרמו למשרד האוצר לחזור ולהטיס את ההליקופטר שיפזר כספים לכל עבר ברחבי המדינה.
