בית משלך: מה הקשר בין משבר הדיור ואי-השוויון המגדרי?
(קרדיט: מרכז אדוה בשיתוף קרן אברט-ישראל)
משבר הדיור בעיניים של הנשים: בהיעדר פתרונות מצד הממשלה, משבר הדיור בישראל הולך ומחמיר ופוגע במשפחות רבות. אלא שנתונים ראשוניים ממחקר חדש של מרכז אדוה שיתפרסם בקרוב, מצביעים על כך שיש מי שנפגעות ממנו יותר. "מאז המחאה החברתית בקיץ 2011, עומד משבר הדיור על סדר היום הציבורי", מסבירים החוקרים, "בשנים שחלפו נמשכה מגמת התייקרות מחירי הדיור, בעוד שהשכר לא עלה בהתאם. כתוצאה, נשחקה יכולתם של רבים בישראל לרכוש דירה למגורים. מה שנעלם מהעין עד כה הוא העובדה שלמשבר הדיור יש השלכות שונות על נשים לעומת גברים, הנובעות מאי-השוויון, הפערים הכלכליים המגדריים וההכנסה הממוצעת של נשים הנמוכה יותר. כל זה הופך את הדיור עבור נשים לנגיש עוד פחות".
נתוני המחקר, שבוצע על ידי ד"ר יעל חסון, ירון הופמן-דישון ותהילה שרעבי, בשיתוף קרן אברט-ישראל, מצביעים על כך שהמצב נובע בעיקר מפערי השכר בין גברים לנשים. כך למשל בעוד שלגברים נדרשות 113 משכורות לרכישת דירה ממוצעת, לנשים נדרשות 166 משכורות - פער של 53 משכורות, כמעט 4.5 שנים נוספות של עבודה. עוד נטען כי שכרם הממוצע של גברים מאפשר להם לממן משכנתה לצורך רכישת דירה ממוצעת. מנגד, נשים המשתכרות שכר ממוצע אינן יכולות לממן משכנתה באופן עצמאי לרכישת דירה ממוצעת באף מחוז.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
"שכרם הממוצע של גברים מספיק על מנת לממן שכר דירה שאינו עולה על 30% מההכנסה במרבית המחוזות בישראל, מלבד תל-אביב וירושלים", נכתב במחקר, "לעומת זאת, שכרן הממוצע של נשים אינו מאפשר לשכור דירה במחיר שאינו עולה על 30% מההכנסה באף מחוז ממחוזות ישראל". יש לציין כי הקושי חמור אף יותר בקרב נשים ערביות, בין היתר בשל שיעורי התעסוקה ושכרן הממוצע הנמוכים.
המצב מחמיר עוד יותר אם מדובר באימהות חד-הוריות. מנתוני המחקר עולה כי חד-הוריות לילדים עד גיל 17 מאופינות בשיעור גבוה של מגורים בשכירות ובשיעור נמוך ביותר של מגורים בבעלות. כך בשנת 2021 כ-43% מהאימהות החד-הוריות התגוררו בשכירות פרטית, לעומת כ-24% מהזוגות הנשואים וכ-30% מהאבות החד-הוריים. 48% מהאימהות החד-הוריות התגוררו בדירות בבעלות, לעומת 72% מהזוגות הנשואים וכ-61% מהאבות החד-הוריים.
"כמעט רבע מהמשפחות החד-הוריות (23%) חיו בשנת 2021 בעוני, וכשליש מהן סבלו מאי-ביטחון תזונתי (34%)", מסבירים החוקרים, "למרות שיעורים גבוהים אלה, רק 5% מכלל האימהות החד-הוריות התגוררו ב-2021 בדיור ציבורי. מצב זה מעמיד חד-הוריות בסיכון גבוה יותר להישאר ללא קורת גג או לעבור דירות באופן תכוף יותר".
גם שיעור הנשים הגרושות המתגוררות בדירות שבבעלותן נמוך בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. שיעורן אמנם גבוה מעט מזה של הגברים המתגוררים בדירה בבעלותם, אך ערך הדירות אשר בבעלותן נמוך בממוצע בהשוואה לערכן של הדירות שבבעלות גברים. "בעיה מרכזית שעימה מתמודדות נשים גרושות, יחידניות או נשים מקהילת הלהט"ב, היא סירוב של בעלי דירות להשכיר להן אותן", מסבירים החוקרים, "המשמעות היא שנשים נשואות ובזוגיות תלויות פעמים רבות בבן הזוג על מנת להשיג קורת גג יציבה ולשמור עליה".
מצוקת החד-הוריות
לפני שנה מצאה עצמה לילך (46), אם חד-הורית ממרכז הארץ, מתמודדת עם המציאות הזו. "הייתי צריכה למצוא דירה די דחוף כי הבניין שלנו נכנס לתמ"א", היא משחזרת, "מילא שהמחירים בשוק מטורפים, כאשר שמעו שאני גם עצמאית וגם לא בזוגיות מצאו דרך למסמס אותי. במקרה אחד מישהו שהגעתי איתו להסכמות חזר בו והסביר שהוא מעדיף למצוא מישהו אחר".
לילך אומרת ש"זו התמודדות עם המון תסכול ולחץ. ידעתי שאני צריכה לפנות את הדירה, ולא ידעתי לאן אני אמורה לעבור. במשך חודש ראיתי ארבע-חמש דירות בכל יום. יש לי ערבויות, יש לי שכר ראוי, חסכונות, מעולם לא חזרו לי צ'קים, מעולם לא הגעתי למצב של חובות, אני משלמת הכל בזמן. יכולתי להביא את כל האישורים שבעולם, ואנשים פשוט ניפנפו אותי. בסוף התחלתי לשנות את האופן שבו אני מציגה את עצמי. פתחתי את דבריי בכך שיש לילדות אבות שגרים ליד – וכך מצאתי דירה. הדגשתי שיש שני גברים שנמצאים בתמונה".
ירון הופמן-דישון, מרכז אדוהצילום: אור קפלןירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה, אומר ש"מדיניות הדיור שננקטה על ידי ממשלות ישראל השונות לא לקחה את הפערים המגדריים בחשבון, ולכן החריפה את המשבר עבור נשים, ובעיקר כאלו במצבי חיים מסוימים - כמו אימהות חד-הוריות, גרושות ונפגעות אלימות".
לטענת החוקרים, הקושי החמיר בעשורים האחרונים כתוצאה ממשבר הדיור הציבורי. ב-2021 שיעור המשפחות החד-הוריות שגרו בדיור ציבורי היה גבוה כמעט פי שלושה מהשיעור המקביל בקרב כלל המשפחות עם ילדים. "ממשלות ישראל נטשו את הדיור הציבורי", מסבירים החוקרים, "תוך צמצומו על ידי מכירת הדירות הציבוריות מבלי להשקיע בבניית חדשות".
תהילה שרעביצילום: מרכז אדוהסכנה ברורה ומיידית
המצב גם מקשה על נשים נפגעות אלימות במשפחה לצאת מהמעגל הקשה הזה. כיום סיוע בשכר דירה ניתן לנפגעות אלימות ששהו במקלט או זכאיות למקלט לתקופה של עד שלוש שנים. ואולם הסכום יורד עם השנים ולא תואם את מחירי השכירות בשוק. "למרות העלייה במחירי השכירות, מאז 2002 סכומי הסיוע כמעט לא עודכנו", נכתב במחקר, "ביחס למחירי השכירות הפרטית, ירד חלקו של סכום הסיוע מ-46% משכר הדירה החודשי הממוצע ב-2002 ל-36% ב-2012, והוסיף לרדת ל-33% ב-2022. בהיעדר חלופות, נשים הסובלות מאלימות במשפחה נאלצות לעיתים להמשיך להתגורר בבית שהפך למקום מסוכן".
יעל חסוןצילום: תמר חסון-רובינזוןד"ר יעל חסון, מנהלת תחום מגדר במרכז אדוה, אומרת ש"מצד אחד מקדמת הממשלה חקיקה שתערער את מעמדן של נשים ותפגע בזכויותיהן, כדוגמת הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, ומצד השני היא אינה עושה דבר לצמצם את הפערים הכלכליים מהגברים ולמגר את תופעת האלימות. בכך היא מחלישה עוד יותר נשים שאין להן קורת גג הולמת ובטוחה".
