לאחר חודשים של הפגנות ולחצים, אוניברסיטת בראון הודיעה כי מועצת המנהלים שלה דחתה את הצעת הסטודנטים להסיר השקעות בחברות עם קשרים לישראל. ההצבעה נחשבת לאירוע מכונן בזירה האקדמית בארה"ב על רקע קמפיינים פרו-פלסטיניים שהתפשטו בקמפוסים ברחבי המדינה.
מאז תחילת המלחמה בין ישראל לחמאס, תנועות סטודנטים פרו-פלסטיניות דרשו מאוניברסיטאות ברחבי ארה"ב להסיר השקעות בישראל או להתנתק כלכלית מגורמים שיש להם קשרים עם התעשיות הביטחוניות הישראליות.
1 צפייה בגלריה
אחת המחאות של סטודנטים פרו-פלסטינים נגד ישראל שנערכו בשנה האחרונה בארה"ב
(צילום: Joseph Prezioso / AFP)
המאמצים הללו הצליחו לעתים נדירות בלבד, אך ההחלטה של האוניברסיטה היוקרתית ברוד איילנד לדון בהצעה עוררה חשש גדול בקרב הקהילה היהודית בארה"ב. בראון הסכימה למהלך כחלק מהסכם לפינוי מחנה המחאה שהקימו הסטודנטים באפריל האחרון במרכז הקמפוס. במסגרת המשא ומתן, המוחים הבטיחו לפרק את המאהל בתמורה לכך שמועצת המנהלים תבחן את הדרישה להפסקת השקעות בחברות מסוימות.
ההחלטה הובילה להתפטרותו המתוקשרת של אחד מחברי הנאמנים ומנהל ההשקעות של המוסד - המיליארדר היהודי ג׳וזף אדלמן.
אך, כאמור, בתום ההצבעה שנערכה אמש, נשיאת האוניברסיטה, פרופסור כריסטינה פקסון, ויו"ר חבר הנאמנים, בריאן מויניהן, הודיעו כי הדירקטוריון דחה את ההצעה מכיוון שלבראון אין השקעות ישירות בחברות שהמוחים כיוונו אליהן, ובאופן עקיף החשיפה שלה קטנה מכדי שתיחשב אחראית לנזק חברתי כלשהו. בין החברות שהוזכרו בהצעה היו בואינג, ג'נרל אלקטריק, מוטורולה, וולבו ואיירבוס.
פרופ' פקסון כתבה כי "משימתה של בראון היא לגלות, להעביר ולשמר ידע, ולא לפתור סכסוכים בינלאומיים”. בסביבתה נימקו את ההבאה להצבעה מלכתחילה כניסיון למנוע את העימותים הרבים שנרשמו במוסדות אקדמיים אחרים, דוגמת אוניברסיטת קולומביה ו-UCLA, שם פרצו מריבות המוניות בין השוטרים למפגינים ועשרות נעצרו. בבראון, לעומת זאת, אחד ממוקדי המחאה הפרו פלסטינים הראשונים בארה"ב, נשמר שקט יחסי בקמפוס.
בארגון הסטודנטים "בראון דיבסט", שדרש את ההצבעה, תיארו את ההחלטה אמש ככישלון מוסרי של האוניברסיטה וכי הדירקטוריון "בחר להישאר שותף ברצח עם".
"חבל שההצבעה בכלל התקיימה"
להבדיל ממחאות עבר, הצעת הסרת ההשקעות לא עסקה בבידוד תרבותי או אקדמי של ישראל, אלא במתן הנחיה לאוניברסיטה להפסיק להשקיע בעשר חברות שנקשרו ל"כיבוש הפלסטיני". בין הטיעונים שהעלו המתנגדים להצעה היה כי מדובר בסטנדרט כפול, וכי צעדים אלו מסכנים את חופש הביטוי בקמפוס.
פרופ' הדי ולד, מומחית לרפואת משפחה בפקולטה לרפואה בבראון, ואחת ממובילות המאבק כנגד ההצבעה, אמרה בשיחה עם ynet כי החלטת הדירקטוריון מהווה ניצחון של ערכים ושל צדק: "חבל שבשל היעדר דוגמה מנהיגותית מוסרית ההצבעה הזו בכלל התקיימה מלכתחילה. כל הכבוד לסטודנטים למען ישראל ולבוגרי בראון היהודים על המאמצים הגדולים שהם השקיעו במהלך התקופה האחרונה. קריאות להסיר השקעות מיצרני ציוד צבאי שתורמים ליכולת של ישראל להגן על עצמה הן אנטישמיות מבחינה פונקציונלית. ברוח זו, אין פגיעה חברתית בהשקעה בחברות הקשורות לישראל כאשר עליה להגן על עצמה מפני כוונות השמדת עם של טרוריסטים"/ למרות שההצעה נדחתה, הנשיאה פקסון והיו"ר מויניהן קראו לקהילה לשמור על שיח מכבד גם בעת חילוקי דעות, והדגישו כי בראון ממשיכה להיות מוסד שמחויב לחופש אקדמי ולחופש הדעה.
להבדיל מבראון, ישנם כמה מוסדות שהסכימו לדרישות המפגינים: סן פרנסיסקו סטייט (SFSU) הסירה בתחילת החודש השקעות משלוש חברות ביטחוניות - לוקהיד מרטין, ליאונרדו, ופלאנטיר טכנולוגיות, וכן מחברת ציוד הבנייה קטרפילר, זאת בעקבות העסקים שלהן עם משרד הביטחון הישראלי. לפי הצהרת המוסד, תיק ההשקעות של האוניברסיטה, שמוערך ב-163 מיליון דולר, עודכן "כדי להתאים לסטנדרטים חדשים של זכויות אדם שהוצעו על ידי קבוצת עבודה של סטודנטים וסגל מנהלה". ארגונים פרו-פלסטינים ראו בהחלטה התקדימית ניצחון גדול. המדיניות המתוקנת תאושר סופית בדצמבר, אך יישומה החל כבר בפועל.
לפני כן, בחודש מאי, הודיע הסמינר התיאולוגי של אוניברסיטת קולומביה (UTS) על הסרת כל השקעותיו בישראל, בהתאם לדרישות המפגינים הפרו-פלסטינים בקמפוס.
