מוזיקאי ישלם לאשתו לשעבר רבע מהתמלוגים שקיבל במהלך 27 שנות נישואיהם – כך קבע לאחרונה בית הדין הרבני בתל אביב. הדיינים קבעו כי אף שאין חובה לשתף נכסי מוניטין אישי בגירושים, במקרה זה הבעל לשעבר הודה בעצמו כי ברמה העקרונית היא זכאית לחלק מהם. האישה ביקשה מחצית מהתמלוגים מאז נישואיהם, אך נקבע שהיא תקבל רבע בלבד.
את תביעת הגירושים הגיש הבעל לפני כשנה, ואחת המחלוקות שנדונה בסוגיית איזון המשאבים בין בני הזוג הייתה בנוגע לתמלוגים שהוא מקבל מהשמעת שיריו במדיה. הוא סיפר שהם נישאו בעקבות הריון לא מתוכנן, ומהיום הראשון נהגו לריב זה עם זו. במאי 2020 גירשה אותו אשתו מהבית תוך כדי הזמנת משטרה.
הוא ציין שאין תקשורת בין בני הזוג, ומצב זה אפיין גם חלק מהתקופה שבה גרו תחת קורת גג אחת, כשלכל אחד מהם היה מדף במקרר ושירותים נפרדים. מאז הם חסמו אחד את השני בכל אמצעי התקשורת למעט הודעות אימייל. לדבריו אפילו במהלך המלחמה הם לא החליפו ביניהם מילה.
הוא הסכים שהתמלוגים הם רכוש שיש לחלק, אך התעקש שעיקר יצירתו היא מ-21 שנות קריירה קודם לנישואים. לשיטתו, רק מחצית מההשמעות במדיה היו בתקופת השיתוף בין בני זוג, כך שרק רבע מהתמלוגים שייכים לאישה במסגרת איזון המשאבים.
האישה טענה מנגד שהיא זכאית לחצי מכלל התמלוגים שנצברו בין מועד הנישואים לבין הגירושים – כולל אלה שהתקבלו מיצירותיו מלפני הנישואים. לדבריה הם ניהלו יחידה כלכלית משותפת לחלוטין ואף עירבו את כספי ירושת הוריה בכלכלת הבית.
היא הוסיפה שתמלוגי הבעל הם עבור קריירה מוזיקלית מצליחה שהיא חלק ממנה, בכך שאפשרה לו להמשיך בעיסוקו, תמכה בו ועודדה אותו. היא הבהירה כי עבודתו דרשה היעדרויות רבות והיא זו שטיפלה בילדים וגידלה אותם.
הדיין אריה אוריאל ציין שלפי חוק יחסי הממון, בית המשפט רשאי לקבוע שאיזון המשאבים יתחשב גם בנכסים עתידיים - כולל כושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג. כושר ההשתכרות הוא המוניטין האישיים שצובר אדם במהלך פיתוח הקריירה שלו. לדבריו, מהחוק משתמע כי ללא נסיבות מיוחדות, חלוקת המוניטין לא תיכלל באיזון המשאבים כדבר שבשגרה.
הוא הוסיף כי גם מבחינת ההלכה בדרך כלל מוניטין אישיים אינם "נכס" שמחולק בין הצדדים, בין היתר, מכיוון שהם "דבר שאין בו ממש", הם אינם ממון ואינם סחירים. בהקשר זה כתב הדיין כי לעיתים צד אחד התפתח כי הוא חרוץ ושאפתן, והשני לא, ולא ניתן לתלות בגידול הילדים את הסיבה לפערי המוניטין. זאת, במיוחד כיום כשרוב היום הילדים בבית ספר וההשקעה בבית נמוכה. "לא צריך לכבס בנהר, לקבץ עצים או ללוש", כתב.
עם זאת, בפסק הדין נקבע כאמור שהבעל הודה שהאישה זכאית לחלק מהתמלוגים ולא מדובר במתנה שניתנה בטעות. בנסיבות אלה חלק זה מגיע לאישה ויינתן לה על ידי הבעל "מדין מתנה".
לקביעת הדיין, מכיוון שבשעה שהבעל התחייב לתת את התמלוגים הוא סבר שהאישה זכאית להם, הוא לא רשאי לחזור בו. לפיכך נקבע כי הוא חייב לשלם לה תמלוגים על תקופת הנישואים, בהתאם למפורט בסיכומיו, עד לפרידה במאי 2020. הדיינים נפתלי הייזלר והרב צבי בירנבאום הצטרפו לתוצאה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד יעל ורד עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין