בית משפט השלום באשדוד קיבל לאחרונה תביעה להשבת כרבע מיליון שקל בגין הקצאת מגרש במושב בית שקמה שלא יצאה אל הפועל. יותר מ-11 שנה אחרי העסקה קבעה השופטת רוני סלע שהסכום יוחזר לו בתוספת הוצאות משפט.
בינואר 2012 עברו התובע ורעייתו דאז בהצלחה ועדת קבלה מטעם אגודת מושב בית שקמה. מכיוון שלא הוקצה להם מגרש הם חיפשו ממי אפשר לקנות, והגיעו לנתבע – שקיבל הקצאת מגרש במסגרת תוכנית ההרחבה במושב באותה תקופה.
סוכם שבני הזוג ישלמו עבור המגרש 150 אלף שקל לנתבע ו-100 אלף נוספים לאגודה כהוצאות פיתוח. בהסכם שנחתם במאי 2013 הצהירה האגודה שהיא מוותרת על זכויותיה במגרש לטובת בני הזוג על מנת שיוכלו לבנות עליו את ביתם. בתוך כך שילמו בני הזוג 4,500 שקל כשכר טרחה לעורך דין האגודה.
אלא שבהמשך התברר כי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) סבורה שהתובע מלכתחילה לא היה זכאי להקצאת המגרש. בעקבות זאת הוא הגיש בנובמבר 2018 תביעה במטרה לאכוף את ההקצאה, אלא שנוכח נהלי רמ"י שאינם מאפשרים "להכשיר את השרץ" - התביעה נדחתה בהסכמה.
ביולי 2020 הגיש הרוכש את התביעה הכספית נגד המוכר והאגודה. לטענתו, הם מחזיקים בכספיו שלא כדין מאז 2013 ומסרבים להחזירם, ונגרם לו בגלל זה התקף לב.
מנגד טענה האגודה שהיא פעלה בתום לב ובהתאם לנהליה. לדבריה, היא כבר השתמשה בדמי הפיתוח שהתובע שילם לה, והיא תשיב לו את הכסף במידה שתקבל הוצאות פיתוח ממי שיוקצה לו המגרש בעתיד. גם המוכר היה בדעה שאינו חייב לשלם לתובע דבר.
עו"ד רון זהביאלא שהשופטת סלע ציינה שבמהלך הדיון במחוזי הודה בא כוח האגודה שהלכה למעשה התובע זכאי להשבת 100 אלף השקלים ששילם. הוא צוטט שאמר: "באופן עקרוני אם הוא שילם דמי פיתוח ולא קיבל את המגרש יש להחזיר לו את הכסף".
השופטת דחתה את שינוי העמדה מטעם האגודה בהליך הנוכחי שלפיו ההחזר מותנה בשיווק המגרש למשתכן חלופי, תוך שהאשימה אותה בחוסר תום לב ובהעלאת טענה המנוגדת לזו שהעלתה במחוזי כי הסכום יוחזר לתובע "בהקדם האפשרי".
היא כתבה כי "הלכה למעשה, אם נלך לשיטת האגודה, גם אם לא יימצא משתכן חלופי כאמור, או אם רמ"י לא תאשר את הקצאת המגרש למשתכן החלופי, ייאלץ התובע לשאת בתשלום הוצאות הפיתוח לאגודה, חרף העובדה שהמגרש כלל לא הוקצה לו, ושהוא אינו חבר האגודה ואינו המומלץ המקורי על ידי האגודה, מצב שאינו מתקבל על הדעת כלל ועיקר".
בפסק הדין הובהר כי על האגודה להשיב לתובע אף את שכר הטרחה ששילם בזמנו לעורך דינה. ברוח דומה קבעה השופטת כי משעה שהוברר שהקצאת המגרש לתובע מלכתחילה לא הייתה אפשרית על פי נהלי רמ"י, העסקה עם המוכר בטלה ועליו להשיב לתובע את 150 אלף השקלים ששילם לו. לסיכום נפסקו לתובע 254 אלף שקל וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד רועי נחום
• ב"כ האגודה: עו"ד ויקי שמעוני חיים
• ב"כ המוכר: עו"ד חן זוהר
• עו"ד רון זהבי עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
