אחרי שורה של פרסומים, ספינים, בלוני ניסוי, כמה סיבובי פרסה וכמעט ארבעה חודשים אחרי שמלחמת "חרבות ברזל" שינתה את המציאות בישראל בכלל ובענף הנדל"ן בפרט, הוצגה אתמול לציבור תוכנית דיור רחבה.
נתחיל ונאמר - הגיע הזמן. אחרי חודשים שבהם ענף הנדל"ן בקושי מתפקד, ושיאים שליליים נשברים כבר שנתיים בכל הנוגע להיקפי עסקאות, בשלה העת להתייחסות מקיפה של הממשלה לענף, שהיה נתון במשבר עמוק עוד לפני המלחמה. חשוב לציין גם את העובדה שהתוכנית הוצגה לאחר אישורה בממשלה, לעומת תוכניות והצהרות שונות שכבר ראינו בעבר וכלל לא הצליחו להתקדם.
אבל האם התוכנית נושאת בשורה גדולה? התשובה שלילית. יותר מכול היא מעידה עד כמה המשבר גדול ועד כמה הזניחו הממשלות האחרונות את הטיפול בצמתים חיוניים המתייחסים לענף הנדל"ן, וכעת נחסמו בתאונת שרשרת שקצת קשה לתקן. אבל יש גם כמה נקודות חיוביות וגם אופטימיות גדולה שעשויה להוביל אותנו הפעם לחוף מבטחים.
להלן כמה נקודות על התוכנית הממשלתית: מה יש ומה אין בה, וגם משהו קטן על תהליך העבודה.
שיתוף פעולה שאינו מובן מאליו: נפתח במחמאה - עוד לפני המצגות והנאומים של מסיבת העיתונאים, את אחד היתרונות הגדולים של התוכנית הממשלתית שהוצגה, היה אפשר לראות בשני מקומות - הדף הראשון של המצגת ומספר הכיסאות על הבמה. הכוונה היא לשיתוף הפעולה בין שלושת המשרדים הממשלתיים הגדולים והרלוונטיים ביותר לענף - האוצר, בינוי ושיכון והפנים. שיתוף הפעולה הזה לא רק מתבקש, אלא חיוני ליצירת מענה אמיתי לענף.
מי שהספיק להציץ בדף הראשון של המצגת, שהוצגה במסיבת העיתונאים, היה יכול להבחין בגורם נוסף שיש לו חלק בתוכנית - משרד ראש הממשלה. אם מישהו חושב שמדובר בפרט פעוט וחסר חשיבות, נהפוך הוא - שיתוף הפעולה הזה הוא סימן טוב, והוא מעלה את הסיכוי לכך שדברים אכן יקרו. רק ביחד ננצח - נכון גם בנדל"ן.
מענה למצוקת העובדים ונושא המימון: נקודה חיובית נוספת שעולה מהתוכנית, היא שמישהו הכין שיעורי בית ולמד באמת מהם צורכי הענף כעת. זה מתבקש ואמור להיות מובן מאליו, אבל היות שכבר שנים זה לא קורה, זה ראוי לציון. לצד סיסמאות וצעדים שכבר שמענו עליהם כמה וכמה פעמים, אפשר להבחין בהתייחסות המשמעותית לסוגיית העובדים הזרים ולהגדלה משמעותית של המספר ל-65 אלף איש, לצד מענקים גם לישראלים. אומנם בממשלה מתקשים לבצע את המהלך ונתקלים בקשיים, אבל כל מי שמכיר את הנושא, מאשר שדברים קורים.
נושא נוסף שמעיד כי מישהו עשה שיעורי בית, מתייחס לקושי אמיתי שקיים היום בשוק, ובמסגרתו חברות מתקשות לקבל מימון מהבנקים בשל אי השלמת המכירה המוקדמת בפרויקט (פרי-סייל). מדובר בסעיף קטן בתוכנית, אבל כזה שיכול להשפיע משמעותית, וגם כזה המעיד על חשיבה שהיא קצת מחוץ לקופסה. הכוונה היא להעניק ערבות מדינה על החלק החסר במכירה המוקדמת, כדי לעודד את הענף לפעול ולאפשר ליזמים ולקבלנים לצאת לדרך בפרויקטים תקועים.
הרעיונות "החדשים" שהיה צריך לממש כבר אתמול: התוכנית שהוצגה כאמור רחבה מאוד, ומי שמכיר ומלווה את הענף בשנים האחרונות, מזהה לא מעט סעיפים שכבר ראינו ושמענו עליהם לא מעט. מדובר בסעיפים חשובים, שיכולים לתת מענה אמיתי למצוקה בשטח, אבל העובדה שהם עולים שוב ושוב במצגות ובתוכניות ללא יישום בשטח, היא תעודת עניות לממשלות ישראל.
אחד הסעיפים הבולטים מתייחס לסוגיית תיעוש הבנייה. שר האוצר ידע להסביר במסיבת העיתונאים בצורה נהדרת מדוע תיעוש הבנייה יכול להוביל לשינוי משמעותי בענף, והוא צודק. אבל את הדברים שהתוכנית מבקשת להתחיל מחר, היינו אמורים לראות בשטח כבר אתמול. עבודות משמעותיות כבר הוצגו לשרים בעשורים האחרונים ומהלכים החלו להתקדם, אבל תמיד הכול נתקע, והתלות בפועלים נותרה בעינה. אף אחד לא דפק על השולחן וקידם את הדברים.
הדבר נכון גם למצוקה הגדולה מהיעדר העובדים הפלסטינים - כ-80 אלף איש שלא נכנסים לאתרי הבנייה מאז אוקטובר. האם המדינה קידמה הכשרות לישראלים? האם המדינה נערכה למצב (שאינו בלתי סביר) של מחסור בעובדים בגלל מקרה קיצון? התשובה ידועה. האם היו מי שהזהירו והתייחסו לעניין? גם כאן התשובה ידועה. חלק לא מבוטל מהצעדים הנדרשים היו צריכים להיות מיושמים כבר לפני שנים.
ועוד שני דברים שהיו חסרים בתוכנית הגדולה: הראשון ספציפי והשני מדבר על חשיבה לטווח הארוך. ענף הנדל"ן מורכב מלא מעט תתי-ענפים, ואחד מהם הוא ענף השיפוצים - תחום עצום, שמגלגל הרבה מאוד כסף ומעסיק הרבה מאוד עובדים. תחום זה נפגע אנושות במלחמה, בעיקר כי היה מבוסס ברובו על עובדים מיהודה ושומרון. בזמן שאנשים כמעט לא קונים דירות, ובזמן שהמחירים עדיין בשמיים, אפשרות השיפוץ היא הרלוונטית עבור חלק הולך וגדל. ללא טיפול משמעותי גם בתחום זה - המצוקה רק מעמיקה. היה ראוי שתוכנית דיור כה רחבה תתייחס נקודתית גם לתחום זה.
ולסיום, הנעלם השני קשור למה שלמדנו ב-7 באוקטובר, או יותר נכון - מה שהיינו צריכים ללמוד. תוכניות שהונחו העלו עובש במגירה, המשרדים הממשלתיים לא תפקדו בשעת חירום ולא ניתן מענה מיידי למצוקות שעלו מהשטח. נכון - המלחמה לא הייתה צפויה. אבל גם רעידת אדמה גדולה היא אירוע לא צפוי. האם אחרי 7 באוקטובר אנחנו יכולים לישון בשקט בידיעה שיש תוכניות אופרטיביות לשעת חירום? לפינוי? לאספקה? לשיכון זמני?
התוכנית הממשלתית הרחבה, שמתייחסת באופן ראוי לטווח הארוך והקצר, הייתה צריכה עוד שקף אחד קטן בסוף: "למדנו את הלקח. אנחנו מקימים צוות שיפיק את המסקנות ויכין תוכנית אמיתית ואפקטיבית לשעת החירום הבאה".
