אחרי כמעט שבועיים במהלכם לא מעט רשויות מקומיות ברחבי הארץ הורו לקבלנים לסגור את אתרי הבנייה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, היום (א') ישובו חלקם לפעילות מלאה. זאת על רקע החשש כי המשך סגירת האתרים יוביל לקריסת ענף הנדל"ן, שנמצא גם כך במשבר עמוק. בסוף השבוע האחרון כבר החלה פעילות באתרים בחלק מהיישובים, בין היתר הרצליה וראש העין, והיום אחת הערים שבהן יחזרו הקבלנים לפעילות היא תל אביב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
בינתיים תושבים בערים אלה מודאגים, ובפניות לדואר האדום של ynet העלו חשש מפני פתיחת אתרי בנייה, בעיקר ליד מוסדות חינוך. גם ברשתות החברתיות התעורר חשש מפני פתיחת אתרי הבנייה בערים השונות, ובחלקן גם בוצעו מעצרים של שוהים בלתי חוקיים, כמו למשל בהרצליה. בחלק מהפניות הועלה החשש שפועלי הבנייה יגיעו מרצועת עזה ומיהודה ושומרון, אך צריך להדגיש כי רשאים לעבוד באתר תושבי מדינת ישראל בלבד ועובדים זרים בלבד.
כך למשל, בהודעת עיריית תל אביב-יפו נכתב כי "החזרה לפעילות באתרי הבנייה תיעשה בתנאים שנועדו לצמצם אי נוחות וחשש מפגיעה בביטחון הציבור". בין התנאים: "כלל העובדים באתרים יהיו אזרחי ישראל בעלי תעודת זהות כחולה או עובדים זרים עם רישיון עבודה בתוקף; במהלך הפעילות באתרים יהיו הסדרי תנועה מוגבלים - לא יהיה ניתן לסגור כבישים או מדרכות; איסור על לינת הפועלים באתרי העבודה; לא ניתן יהיה לבצע עבודות לילה".
בראש העין חזרו אתרי הבנייה לפעילות כבר ביום חמישי שעבר. כפי שפורסם ב-ynet, פקח מטעם העירייה הגיע לאתר בנייה של חברת רייסדור והודיע: "ראש העיר הנחה שאין ערביי ישראל בתוך אתרי העבודה". מנכ"ל החברה, יקי רייסנר, אמר בהקשר זה: "אין שאלה לגבי פלסטינים, אבל ערבי מלוד יכול לעבוד בסופר פארם ובאתר בנייה לא?". בעקבות זאת ראש העיר הבהיר: "אמירה לא מקובלת. עובדים ערבים הם כמו יהודים".
גם בהרצליה נראו אתרי בנייה פעילים. מעיריית הרצליה נמסר במענה לפניית ynet: "מיד עם תחילת המלחמה, הנחה ראש העירייה, משה פדלון, לסגור מיידית את כל אתרי הבנייה בעיר. על אף עמדת הרשויות המקומיות, משרד השיכון הנחה להחזיר את פעילות הבנייה בערים. לכן עיריית הרצליה הציבה תנאים מחמירים וקפדניים לכל אתרי הבנייה בעיר. בין התנאים: אשרת ויזה לעובדים זרים מחו"ל, פיקוח של סיירת שיטור בתוך האתר, איסור לינת לילה ועוד. ביטחון התושבים עומד לנגד עינינו. אתר בנייה שלא יעמוד בהוראות הביטחון - ייסגר מיידית".
מהתאחדות הקבלנים נמסר כי בנוסף לערים אלה, צפויה להתחדש הפעילות בהתאם להנחיות פיקוד העורף בין היתר בהוד השרון, זכרון יעקב, חדרה, אור יהודה, אור עקיבא, אילת, אשדוד, באר יעקב, באר שבע, בני ברק, חולון, חיפה, טבריה, כפר סבא ועוד. עם זאת, ראשון לציון, רמת גן, בת-ים, גבעתיים ורחובות הודיעו שלא יפתחו.
לא רק התושבים חוששים מחזרתם של אתרי הבנייה לפעילות, גם חלק מהעובדים. יו"ר ארגון מפעילי עגורן צריח, רועי ויינשטיין, אמר ל-ynet כי "פיקוד העורף הרשה את דמם של המנופאים כאשר הוא אישר למנופאים לעבוד עם ציוד מגן, ובזמן אזעקה אין לנו את הזכות למרחב מוגן". זאת לאחר שבסוף השבוע פרסם פיקוד העורף בין היתר הנחיות התגוננות לענף הבנייה, ובו נכתב לגבי מנופאים ועגורנים: "עובדים בשטח פתוח ללא גישה למבנה – עבודה עם ציוד מיגון אישי. בקבלת התרעה – על העובדים להישאר במקומם ולחדול מעבודתם".
מפיקוד העורף נמסר בתגובה לפניית ynet כי "בהתאם להחלטת ממשלה המגדירה הפעלת משק חיוני למדינה בשעת חירום, מותרת עבודתם של מנופאים ועגורנים, בכפוף להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. ההחלטה המדוברת הנה החלטה מספר 1080. במדיניות ההתגוננות (בנספח המתייחס לענף הבנייה) מובהרות הנחיות התגוננות ייעודיות למנופאים ועגורנים.
"מצורפות ההנחיות לפעילות הכרחית בשטח פתוח: צמצום נוכחות פיזית של כוח האדם למינימום הנדרש לצורך פעילות חיונית בלבד, על פי קביעת המשרד או הגוף; עובדים בשטח פתוח ללא גישה למרחב מוגן תקני או למבנה - עבודה עם ציוד מיגון אישי בהישג יד; בקבלת התרעה - על העובדים להיכנס למרחב הכי מוגן שיש בזמן ההתגוננות העומד לרשותם. אם לא ניתן, יש ללבוש ציוד מיגון אישי, לשכב על הקרקע ולהגן על הראש באמצעות בידיים".
החשש: מחסור בעובדים וקריסת חברות נדל"ן
בסוף השבוע האחרון שלח שר הפנים, משה ארבל, מכתב לראשי הרשויות המקומיות ובו טען כי ההחלטה לסגור את אתרי הבנייה אינה בסמכותם. עוד כתב כי "להפסקת העבודות בימים אלו השלכות דרמטיות על המשק בשל הקפאת שוק הדיור ואיחור במסירת דירות, התרומה הצפויה ליוקר המחיה ולעלות הדיור והפגיעה הכלכלית הקשה הצפויה לחברות שונות ועלולה להוביל עד כדי קריסת חברות ופיטורי עובדים".
קדמה למכתב של ארבל, פנייה אליו מצד שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, שכתב: "מפניות רבות שקיבלתי מקבלנים עולה כי רשויות מקומיות רבות מורות לקבלנים לסגור אתרי בנייה, וזאת על אף שהקבלנים פועלים בהתאם להוראות הדין, ונראה כי אין כל מקור חוקי להפסקת העבודות. כידוע, להפסקת העבודות בימים אלה השלכה דרמטית על המשק. קיפאון של שוק הדיור לתקופת זמן של שבועות או חודשים עלול להוביל לקריסה של חברות, איחור במסירת דירות לרוכשים והשפעה גדולה על הכנסות המדינה והריבית במשק".
שר השיכון הזכיר כי "במטרה להימנע מהשלכות אלה, רשם הקבלנים הנחה את ציבור הקבלנים לפעול באחריות בימים אלה, הן לגבי הציבור בכללותו והן לגבי עובדיהם. כך למשל, קבלנים חויבו למנות אחראי הגנה אזרחית אשר יהיה מחויב להטמיע את הוראות פיקוד העורף באתר הבנייה, ואסר עליהם להעסיק עובדים שאינם מורשים להיכנס לישראל".
החשש בענף הנדל"ן הוא שאם יעצרו לחלוטין העבודות באתרי הבנייה לתקופה ארוכה, וככל שיהיו חסרים פועלי בניין, הדבר יוביל לקריסה של חברות ביצוע בענף ולעיכובים נוספים בהתחלות הבנייה של דירות חדשות, שגם כך מצויות בירידה, ובעקבות זאת המחסור החמור בהיצע יחידות דיור ימשיך להעמיק, מה שיוביל בהכרח לעליות מחירים.
בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ ובהתאחדות התעשיינים טוענים כי בכל יום שבו אתרי הבנייה אינם פועלים, המשק מפסיד 150 מיליון שקל. לדבריהם, מעל 80 אלף עובדים פלסטינים, שמהווים את כוח האדם המרכזי בענף, נמצאים בסגר, כ-5,000 מתוך 18 אלף עובדים זרים כבר עזבו את ישראל, והחשש הוא שעובדים הזרים שלא יכולים לעבוד, יעזבו את המדינה תוך מספר ימים, וכתוצאה מכך הענף יאבד את יכולתו לעבוד ויושבת לחלוטין. לטענת ההתאחדות, המשמעות היא קריסה של לא מעט חברות בנייה, אשר אינן מקבלות כספים על דירות שמכרו ואינן יכולות למכור דירות חדשות.
