"אנחנו מוסמכים על הנושא של החינוך הפיננסי, אבל בגלל חוסר בתקציב הקצאנו את המשאבים למקומות אחרים. אלו סדרי העדיפויות של הרשות". כך טען היום (שני) בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, כשבועיים לפני שהוא עתיד לסיים את כהונתו שנמשכה כארבע שנים.
>> למה לא לומדים על כסף בישראל? לפרויקט המלא לחצו כאן
לדברי ברקת, "מכיוון שלא היו תקציבים לנושא עשינו פעולות יצירתיות בתקציבים מאוד נמוכים. בעיית התקציב של הרשות היא בעיה ידועה ולכן הרשות עוסקת קודם כל בביקורת על השקעות של מעל ל-2.5 טריליון שקל של הציבור ובלשמור על זכויות החוסכים לפנסיה, המבוטחים בבריאות, בסיעוד וכו'".
ברקת התייחס גם אל שינוי ברירת המחדל בתוכנית "חיסכון לכל ילד", לאחר שרק היום - חמש שנים שהושקה התוכנית - מסלול ברירת המחדל שונה למסלול השקעה בסיכון גבוה, מה שבחיסכון ארוך טווח (כמו זה של ילדים מלידה עד גיל 18) לרוב משיג תשואה משמעותית יותר טובה. על השאלה מדוע המהלך לא נעשה כבר עם השקת התוכנית, טען כי "לא הייתי פה כשזה קרה. אני חושב שזה ששינינו את ברירת המחדל יכול לשרת הרבה אנשים בהשגת תשואה לאורך זמן".
על ההקשר בין היעדר חינוך פיננסי בישראל - תחום שכאמור נמצא באחריות רשות שוק ההון - לבין הנתונים שמראים כי 35% מההורים כלל לא בוחרים לילדיהם מסלול בתוכנית ונשארים עם ברירת המחדל שאינה תמיד מטיבה עימם, אמר ברקת כי "אנחנו חושבים ששינו של ברירת המחדל הוא בדיוק מהסיבה הזו - שהרבה אנשים שיכלו להניב תשואה גבוהה יותר לא נהנו מכך ובגלל זה שינינו את המסלול.
"אתה לא יכול להכריח אדם שיש לו חשש מהסיכון ללכת למקום אחר. יש אנשים שגם סיכון קטן מרתיע אותם אז אני מציע לתת להם לעשות החלטות שהם מרגישים איתם בנוח. זו ברירת המחדל ומי שלא ירצה בה יוכל לשנות. העתיד יוכיח אם צדקנו או טעינו".
"חברות קריפטו רבות לא מבינות את דרישות הרגולטור"
במהלך הריאיון התייחס ברקת גם אל שתי חברות הקריפטו שקיבלו רישיון קבע מהרשות במהלך השבועות האחרונים, לאחר שכמה מהן חיכו לכך מספר שנים. "אין לזה שום קשר לזה שאני מסיים את התפקיד", טען ברקת והוסיף כי "הרבה מהחברות בתחומים האלה לא מבינות את הפעולה מול הרגולטור. הן כנראה לא הבינו מה היו הדרישות. חלק מהחברות האלה תופסות פוזיציות מול הלקוחות שלהן ולא עושות הפרדה בין נכסי הלקוחות לנכסי החברה, כך שאם קורה משהו לחברה פתאום לוקחים ללקוח את הכסף שלו.
"יש חברות שאפילו את הכללים הבסיסיים האלה לא שמרו. אתה צריך הון עצמי שיספוג בעיות תפעוליות וסיכונים תפעוליים, כולל מעילות, הונאות וכשלים. חלקן לא הציבו את ההון העצמי הנדרש. אנחנו לא דורשים את כל הדברים האלה כי אנחנו לא רוצים לקדם את העסקים - להיפך".
על הטענה כי הפרסום על אודות מתן הרישיון הראשון לחברת HBH - שכמעט לא מוכרת בשוק המקומי - התעכב במספר שבועות, אמר ברקת כי "זה היה מקרה ראשון, עד שמעלים לאתר וכו'. זה רק עניין של התחלה, לא היה פה משהו מעבר לזה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ברקת התייחס גם לאמירה שלו מחודש מרץ האחרון, אז טען כי "אני לא רואה עתיד גדול בביטקוין. אנחנו הולכים לעולם של מטבעות דיגיטליים אבל של ממשלות וכל מה שקשור בזה. אמרנו למוסדיים: 'ביטקוין לא יכול להיות בתיק של פנסיה'". לדבריו, הוא עדיין עומד מאחורי אמירתו: "אני חושב שביטקוין זו השקעה ספקולטיבית שלא מתאימה להשקעות של קרנות פנסיה. אזרחים יכולים לעשות השקעות ספקולטיביות, גופים שמנהלים פנסיה לא יכולים.
"השקעה ספקולטיבית זו השקעה בנכס שאין לו ערך פנימי ואין לך שום מודל כלכלי שיכול לנבא באיזה מחיר כדאי להיכנס ובאיזה מחיר כדאי לצאת. אין לזה שום חיבור ליסודות כלכליים כלשהם ולכן זה לא נכס שמתאים לתיק הפנסיה", הוסיף ברקת.
עוד טען, כי "הדעה הזו לא מנעה מתן רישיונות לחברות מכיוון שאני לא נותן גיבוי להחלטות שאנשים פרטיים עושים ואני לא צריך לקחת עליהן אחריות, אני נותן אישור לפלטפורמה. לגבי מה שעושים גופי הפנסיה שמנהלים כספים עבור אחרים - זה סיפור אחר ולכן ההנחיה שלי נוגעת אליהם ולא לאנשים פרטיים".
באשר למידת האכיפה של הרשות את אותם רישיונות שהיא מחלקת - הן לחברות קריפטו והן ככלל - אמר ברקת כי "בשנים האחרונות הרשות פועלת קודם כל במשימת הרישוי. המשימה הגדולה הייתה לקצץ את כל הרישיונות (שמחכים לאישור - ד"ר) ובסופו של יום אין רישיון שמעוכב אצל הרשות. מעבר לכך אנחנו עושים פיקוח ואכיפה. התקציב שעומד לרשות הפעילות הזו הוא לא גבוה ולכן אנחנו מקווים לחזק את הרשות ואת התקציבים שלה".