כשליש מהתושבים בישראל מתגוררים בדירות שכורות, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). חלקן ראויות למגורים, אחרות ממש לא. שכר הדירה בשנים האחרונות טיפס באופן עקבי, ונראה כי המגמה בשנת 2023 לא צפויה להשתנות. שוק השכירות הפרוץ הוביל את המדינה כבר לפני כמעט עשור להקים את החברה הממשלתית דירה להשכיר, שתקדם שכירות ממוסדת ארוכת טווח, שמטרתה לאפשר קורת גג יציבה וראויה למגורים, גם כאשר אין דירה בבעלות.
אולם למרות הכוונות הטובות, והן בהחלט טובות, בימים של העלאות ריבית וכישלון במכרזי דיור להשכרה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) – יש מי שמספיד את שוק הדיור להשכרה ארוכת טווח. זאת על אף שבמסגרת חוק ההסדרים מתוכננת רפורמה שדווקא מבקשת להיטיב עם התחום, וחרף ההטבות שמספקת בשנים האחרונות המדינה במסגרת חוק עידוד השקעות הון למוסדיים, על מנת שיקדמו גם הם פרויקטים של שכירות ארוכת טווח.
"אפשר להגיד קדיש על שוק הדיור להשכרה ארוכת טווח", אמר לפני כשבועיים עו"ד ארז רוזנבוך, יו"ר קרן הריט מגוריט שעוסקת בתחום הדיור להשכרה, בדיון שערכה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא הפעילות של חברת דירה להשכיר. "אין היום מודל פיננסי שעומד מאחורי הפרויקט הזה, אין כדאיות כלכלית לדיור להשכרה, אנחנו שומעים שהבנקים לא מוכנים לממן פרויקטים כאלה. אם משרד האוצר לא יירתם לנושא – שוק הדיור להשכרה ארוכת טווח נגמר".
במסגרת חוק ההסדרים, במשרד האוצר מבקשים לקדם רפורמה בתחום הדיור להשכרה, בין היתר, על רקע העובדה שבמקרים רבים משפחה נדרשת לחתום על חוזה שכירות ולהיכנס לדירה, בלא שיהיה לה מידע מלא לגבי איכות הדירה שאליה היא נכנסת, התקופה הכוללת שהדירה תעמוד לרשותה, שכר הדירה שתידרש לשלם לאחר תום תקופת החוזה או טיב השירות שתקבל ממשכיר הדירה.
נוסף על כך, מסבירים באוצר, בתקופת השכירות, ומדי שנה בשנה, נתון השוכר להחלטותיו של המשכיר ולנסיבות המשתנות בחיי המשכיר, ואלה משפיעות על אפשרותו של השוכר לחדש את ההתקשרות החוזית, לעיתים בתנאים חדשים. במקביל מבקשים באוצר להגדיל את מספר הדירות הקטנות המיועדות להשכרה בפרויקטים להשכרה לטווח ארוך, באופן שהיזמים יוכלו להכפיל פי שלושה את מספר הדירות בפרויקט, ובמקביל לחסוך בעלויות הבנייה ולקבל הטבות מס גדולות יותר - ובכך להגדיל את הכדאיות הכלכלית ליזמים.
אלא שכאמור, בחודשים האחרונים נכשלו לא פחות משלושה מכרזים של דירה להשכיר ורמ"י, המתייחסים לקרקעות המיועדות לבניית פרויקטים להשכרה ארוכת טווח, ונראה כי היזמים חוששים להיכנס להרפתקה כלכלית בצל העלאות הריבית. המכרזים שנכשלו נמצאים בלב אזורי הביקוש – האחד בשכונת גליל ים בהרצליה, השני בשכונת שחקים העתידית בהרצליה והשלישי בבאר שבע. מנכ"ל רמ"י ינקי קווינט העיד בעצמו על כישלון המכרזים לפני כחודשיים, כשאמר: "אנחנו רואים בצל עליית הריבית מכרזים לדיור להשכרה, שנסגרים ללא מציעים. המדינה צריכה לבחון את זה ולראות איך היא מייצרת פתרונות מימון, שימשיכו את הכלי הזה גם במציאות של ריבית גבוהה יותר".
"בסביבת הריבית הגבוהה אין כל היתכנות כלכלית"
"העלאת הריבית האחרונה של בנק ישראל מאיינת כמעט כליל כל תמריץ מצד היזמים להוציא כעת לפועל פרויקטים של שכירות מוסדית לטווח ארוך", אומר ל"ידיעות הנדל"ן" ניר מסיקה, לשעבר סמנכ"ל מטה הדיור הלאומי במשרד האוצר. לדבריו, "ככל שהממשלה מעוניינת להמשיך ולתמוך בפיתוח תחום חשוב זה, כחלק מהמאמצים לשכלול שוק הדיור בישראל, עליה לקדם לאלתר שורה של הטבות נוספות הן בתחום המיסוי והן בתחום הרגולציה. יש שורה של צעדים שעליהם המליץ מטה הדיור הלאומי ערב פירוקו לפני כמעט שלוש שנים, בשיתוף הרשות לניירות ערך ורשות המיסים, שלצערי, לא יצאו בסופו של דבר לאוויר העולם. ללא צעדים אלו היזמים ייאלצו להדיר את רגליהם מהשוק".
יעקב ניצןצילום: ראובן קפוצינסקייעקב ניצן, מנכ"ל חברת מימון הנדל"ן רובי קפיטל, נחרץ אף יותר. "הריבית בשוק מבשרת את סופו של פרויקט דירה להשכיר", הוא טוען. "למרות שהמדינה מעודדת לעבור לשוק השכירות, ענף השכירות לטווח ארוך כבר לא כלכלי ליזמים. המודל של בניית מסות של דירות להשכרה ארוכת טווח בפיקוח ממשלתי, שנועד לתת לאנשים ללא הון עצמי רוגע לטווח ארוך, לא רלוונטי מבחינה כלכלית. הוא נבנה כעסק תפעולי שעובד על תזרים מסוים שאמור לסגור את החוב, עם מרווח שיספוג את הזעזועים שעוברים על השוק מעת לעת".
לדברי ניצן, "הרעיון הוא שהתזרים צריך לכסות את הקרן והריבית, אבל היום הריבית לבדה גבוהה יותר מהתזרים. העלאת הריבית מחקה ענף שלם שהיה אמור להיטיב עם אוכלוסיות חלשות שלא יכולות להגיע לדירה משלהם. למשל, פרויקט שהמימון שלו 80% מתקציב הפרויקט, פורסים אותו על פני 20 שנה וצריך כל חודש להחזיר 1.5%-2% מהקרן ועוד ריבית. מול תשואת השכירות זה היה מאוזן. היום הריבית כאמור מקזזת את כל התזרים. כל עוד הריבית הייתה סביב 2% זה היה כלכלי ליזמים. היום הענף הזה הוא סוג של היסטוריה והמדינה צריכה לחשוב מה עושים".
ערן ענביםצילום: ליאור גרונדמןערן ענבים, מנכ"ל קרן הריט אזורים Living, מזכיר כי בעוד המדינה הגדירה בשנת 2022 יעד שעמד על 10,000 דירות לשיווק המיועדות לשכירות ארוכות טווח, היא לא הצליחה להגיע אליו – ושיווקה רק על 6,191 יחידות דיור בשנה החולפת. "כעת תנאי הריבית בשוק מציבים אתגרים נוספים על שוק השכירות המוסדית, ועלולים לצמצם את מלאי הדיור להשכרה השנה באופן משמעותי. לכן יש חשיבות ביצירת כדאיות כלכלית", הוא מבהיר.
ענבים מסביר כי חוק ההסדרים נוגע בשני תמריצים עיקריים, שעשויים לתמוך בהרחבת שוק השכירות המוסדית, אך לטענתו, הם אינם מספקים מענה מלא לאתגר. "הראשון הוא נושא המע"מ, המאפשר ליזמים לדחות את תשלומו ליום המכירה (כלומר בתום 20-10 שנים של שכירות ארוכת טווח)", הוא אומר. "דחיית המע"מ תאפשר לשפר את הרווח היזמי, בכך להגדיל את התשואה וכך גם להגדיל את האטרקטיביות של קרנות הריט ושל מיזמי שכירות ארוכת טווח. נוסף על כך חוק ההסדרים מתייחס גם להגדלת הזכויות בפרויקטים, ובכך גם למספר יחידות הדיור".
"תנאי הריבית מציבים אתגרים נוספים על שוק השכירות המוסדית, ועלולים לצמצם את מלאי הדיור להשכרה השנה באופן משמעותי"
עם זאת סבור ענבים, כי נכון להיום המדינה לא יצרה מנגנון, שמאפשר לרתום את הרשויות המקומיות ולעודד אותן להגדיל את הזכויות. "העובדה שחוק ההסדרים מאפשר ציפוף באופן שאינו אוכף או מתמרץ את הרשויות המקומיות, לא תביא באמת להגדלת יחידות הדיור, כי לרשויות אין אינטרס לצופף דירות ולהעמיס על התשתיות", הוא טוען.
"בסביבת הריבית הגבוהה כיום, למודל הנוכחי של דיור להשכרה לטווח ארוך אין כל היתכנות כלכלית, כל עוד מחירי הקרקעות והשכירות נותרים כמו שהם", מוסיף זיו פופלבסקי, ממייסדי חברת RAY TLV המתמחה בהשבחת קרקעות בתל אביב. "בפרויקטים של דיור להשכרה התשואה הצפויה היא באזור 5%, לכן בסביבת הריבית הנוכחית (8%-7%) אין היתכנות כלכלית. כמו כן, כאשר הייעוד של הקרקע משתנה ממגורים רגילים למגורים להשכרה, השווי למ"ר יורד מ־25 אלף שקל בממוצע לשווי של כ־10,000 שקל, בדומה לשווי של תעסוקה".
"טיוטת חוק ההסדרים מחייבת להקצות חלק מרוב הפרויקטים לדיור להשכרה – ולמעשה בכך היא מונעת מיזמים להוציא לפועל פרויקטים בשל חוסר בכדאיות כלכלית", ממשיך פופלבסקי. "להערכתי, אם תאושר טיוטת חוק ההסדרים במתכונת הנוכחית, יזמים יפעלו לשינוי ייעוד של קרקע ממגורים לתעסוקה בפרויקטים של עירוב שימושים, והדבר יפגע בהיצע הדירות הכולל ויעלה את מחירי הדירות והשכירות".
עו"ד ענת בירןצילום: יהונתן כהןעו"ד ענת בירן, מומחית לתכנון ובנייה והתחדשות עירונית ובעלת משרד ענת בירן – עורכי דין, מחזקת את הדברים. "הכלים לייצר היצע מספיק של דירות להשכרה לטווח ארוך נמצאים בידי המדינה, נדרשת רק מוכנות ורצון מצידה", היא אומרת. "מדברים על עידוד תחום ההשכרה ארוכת הטווח כבר שנים ארוכות, הקימו את חברת דירה להשכיר, יזמים נכנסו לפעילות בתחום, אלא שעד היום המדינה לא הצליחה לייצר מסה של דירות להשכרה. כיום, בסביבת הריבית הגבוהה, אני רואה פחות סיכוי לכך במתכונת הנוכחית".
"עד היום המדינה לא הצליחה לייצר מסה של דירות להשכרה. כיום, בסביבת הריבית הגבוהה, אני רואה פחות סיכוי במתכונת הנוכחית"
לדבריה, "אם נביט על המכרזים האחרונים לעומת אלה של שנה שעברה, יש הבדלים של עשרות אחוזים בהצעות שניתנו. יש גם הרבה מכרזים שמשווקים קרקע לא מתוכננת, וזה אומר שהדירות יגיעו לשוק רק בעוד כמה שנים במקרה הטוב. גם אם יש קרקע מתוכננת, הבנייה לא מצליחה פעמים רבות לצאת לפועל בשל עיכובים של תשתיות או הוראות בתוכניות שלא מאפשרות תחילת בנייה, או בשל גרירת רגליים של הרשויות המקומיות".
"מחסור אמיתי של עשרות אלפי דירות להשכרה"
לשיטתה של בירן, יש לפתח שוק מוסדי של דיור להשכרה בשטחים חומים, במסגרת עירוב שימושים. "אלה הם שטחים ציבוריים שהמדינה יכולה וצריכה לאפשר לרשויות המקומיות לתפעל לטובת כל הצדדים. אפשר גם לעשות את זה במודל BOT (בנה-הפעל־העבר), שישאיר את השטחים בידי המדינה. אפשרות נוספת בידי המדינה היא עידוד דיור להשכרה במחירים הוגנים גם במגזר הפרטי, באמצעות הטבות למשכירים שיאפשרו זאת. אם המדינה תהפוך את הנושא לכדאי ליזמים ולמשכירים, יוכלו לצאת לפועל יותר פרויקטים, וההיצע של דירות להשכרה יגדל. בלי תמריצים כאלה – הסיכוי נמוך מאוד".
גלי אפל קסטל, מנכ"לית סוכנות נדל"ן דיור פלוס, מסכימה עם בירן. "אף שמטרת חוק ההסדרים היא לקדם ולהגדיל את כמות הדירות הנבנות במסגרת פרויקטים לשכירות לטווח ארוך, עם תנאים מותאמים להבטחת כדאיות כלכלית ליזמים, הריבית שעלתה שמה לו מקלות בגלגלים ומבטלת את הכדאיות לחלוטין", היא קובעת. "עליית הריבית בתקופה האחרונה גרמה לירידה ניכרת בהיצע הדירות להשכרה, יזמים שתכננו לייעד דירות להשכרה מעדיפים למכור אותן, מחירי השכירות ממשיכים לעלות והמחסור בדירות הולך וגדל".
אפל קסטל מעריכה שעתיד שוק הדיור בישראל יוכל להשתפר, "רק אם הבנייה לשכירות תהיה כלכלית וכדאית לקבלנים, כך שתתאפשר בנייה של פרויקטים חדשים באזורי ביקוש לשכירות, ואז המחירים יוכלו להתאזן - מה שאולי יוביל להתאוששות השוק. עד שזה יקרה, לצערי, נמשיך לראות ירידה של ההיצע ועלייה של המחירים".
יוסי פרשקובסקיצילום: אוראל כהןיוסי פרשקובסקי, יו"ר חברת פרשקובסקי, מצטרף אליה: "אני חושב שהמדינה צריכה לשחרר קרקעות לטובת פרויקטים של דיור להשכרה. אנו רואים מהפרויקטים שאנו משווקים שיש דרישה גדולה לדירות בשכירות לטווח ארוך, כי זה פתרון טוב לזוגות צעירים שמבינים היום ששכירות זה פתרון קבע גם לכל החיים. המדינה צריכה להוריד את הריבית לפרויקטים אלה, כדי שיהפכו לכדאיים מבחינה כלכלית, כי זה הפתרון היחיד שיש לזוגות צעירים ולאנשים שאין להם הון עצמי או שאינם מעוניינים לעשות בו שימוש".
"על המדינה להוריד את הריבית כדי שפרויקטים יהפכו לכלכליים כי זה הפתרון היחיד לזוגות צעירים ולאנשים בלי הון עצמי"
איל הנדלר, יו"ר קבוצת כנען, מוסיף גם הוא כי המדינה צריכה לקדם מיזמי שכירות ארוכת טווח ולדחוף להצלחתם, במיוחד בתקופה של ריבית גבוהה, וטוען כי אחת הבעיות המרכזיות כיום בשוק היא שגורמי התכנון והפוליטיקאים "עסוקים קודם כל במחשבה על איך היזם הפרטי ירוויח פחות כסף, במקום לחשוב איך ניתן לבצע פרויקטים כלכליים, שבמסגרתם הדיירים יקבלו דירות בשכירות ארוכת טווח, שישמשו אלטרנטיבה אמיתית לרכישת דירה במדינה, שבה הדירות, בעיקר באזורי ביקוש, יקרות מאוד". לדבריו, "יש מחסור אמיתי של עשרות אלפי דירות להשכרה, ובכל שנה אנו מגלים, שיש רק אלפים בודדים שמבצעים עסקאות לשכירות ארוכת טווח, כי הדבר לא משתלם".
3 צפייה בגלריה
פרויקט להשכרה ארוכת טווח "סביוני גליל ים"של חברת אפריקה ישראל בהרצליה
(צילום: עמי לאור)
עוד 10 שנים נרגיש כמו באירופה?
למרות המסרים הפסימיים בצל האקלים הכלכלי הנוכחי, בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לפני שבועיים נציגי חברת דירה להשכיר הבהירו, כי יש מקום לאופטימיות כל עוד המדינה תכניס את היד לכיס. גם בענף הנדל"ן יש מי שסבור שמיזמי השכירות לטווח ארוך לא הולכים לשום מקום. "תחום ההשכרה ארוכת הטווח כאן כדי להישאר, ולזמן רב", אומר דור לוין, בעלים ומנכ"ל משותף של חברת אנפה העוסקת ביזמות נדל"ן ובניהול והשבחה של מיזמי נדל"ן למגורים.
לדבריו, "מדובר באחד הפתרונות למצוקת הדיור, במיוחד על רקע מחירי הדירות הגבוהים, וגם המדינה כבר מבינה זאת". לוין מציע שכדי להגדיל את ההיתכנות הכלכלית ליזמים של ההשכרה לטווח ארוך, המדינה תגדיל את כמות יחידות הדיור שניתן למכור מכלל הדירות בפרויקט, להקטין את תקופת ההשכרה המינימלית, שאחריה ניתן למכור את הדירות, או להקטין את הרף המינימלי של הדירות המוקצות להשכרה בשכר דירה מוזל.
"הכלים בידי המדינה, ניתן לעשות התאמות ולייצר כדאיות כלכלית", הוא בטוח. "כמו כן דבר שחסר מאוד כיום בשוק אלה חבילות מימון מותאמות אישית לפרויקט דיור להשכרה, שיעניקו מוצר מדף מתאים של ליווי פיננסי. למשל לתת ליזמים גרייס ל־15 שנה ללא תשלום הקרן על ההלוואה; לדחות את תשלום הקרן והריבית במשך תקופת ההקמה; לאפשר תשלומים מותנים באבני דרך ובהכנסות בפועל מהפרויקט; או לחילופין לאפשר תשלום ריבית בלבד וגרייס עד למכירת הפרויקט, כמו להכניס את הבנק כשותף בפרויקט".
ארז שפונדר, מנכ"ל ובעלים משותף בקבוצת שפונדר פדלון, מתייחס לכך שישראלים רבים מעדיפים להתגורר בדירה בבעלות. "שוק השכירות ארוכת הטווח בישראל הוא הפתרון למצוקת הדיור של הזוגות הצעירים כיום, אבל נדרש שינוי מנטלי ותפיסתי - לא כל אדם או זוג צעיר מוכרח להחזיק בבעלותו דירה. המדינה, שנתנה פתרון ותמריץ נהדר באמצעות קידום פרויקטים של שכירות ארוכת טווח, תצטרך לפעול במקביל לטובת שינוי תפיסת המגורים בישראל".
עם זאת שפונדר מודה, כי בעקבות עליית הריביות, "נראה עצירה גם בקידום פרויקטים אלה. הפתרון הוא באמצעות קרנות למגורים או הטבות שיאפשרו ליזמים להקים פרויקטים לשכירות בעזרת מימון זול, ולאחר מספר שנים יתאפשר להם למכור את הדירות עם פטור ממיסוי". עוד הוא מוסיף, כי "המדינה צריכה לתת הטבות ולהוריד ריביות כדי שפרויקטים כאלה ימשיכו להיות כדאיים ליזמים".
"המודל האולטימטיבי הוא שכירות ארוכת טווח, המספקת לדיירים ביטחון ויציבות ללא התמודדות חודשית עם מחירי השכירות"
"בדרך כלל בשכירות למגורים תשואה שנתית לא תעלה על כ־3%, כך שהריביות לא יכולות לעבור עלות של כ־1.5% שנתי על מנת לשמור על איזון - לא להרוויח ולא להפסיד ב־10 השנים הראשונות של הפרויקט", הוא ממשיך. "כמובן, הרווח טמון רק לאחר 10 שנים - בעליית מחירים, פטור ממיסוי במכירה וכו'. מדובר בחלק מתהליך ממושך, שבטווח הרחוק, בעוד 15-10 שנים, יביא את השוק המקומי למצב דומה לזה של ארצות הברית וחלק ממדינות אירופה, עם כמות גדולה של מתחמים המיועדים אך ורק להשכרה".
תמיר לולו, סמנכ"ל השיווק של אפריקה ישראל מגורים, מסכים כי "המודל האולטימטיבי עבור ענף השכירות בישראל הוא שכירות ארוכת טווח, המספק לדיירים הגרים בו תחושת ביטחון, יציבות והזדמנות להתגורר במגורים ואזורים איכותיים, תוך שאלו אינם נדרשים להתמודד מדי חודש עם מחירי השכירות". אולם הוא מודה, כי "המודל המוצע בטיוטה להאצת פרויקטים אלו מהווה פתרון ביניים בלבד, הנותן מענה לפלח שוק של כ־20% מהאוכלוסייה, תוך הזנחת המענה למשפחות רבות שידן אינה משגת לרכוש דירה". לכן הוא סבור שעל המדינה לייצר רגולציה שתיתן מענה למוקד הבעיה על ידי יצירת תמריץ כלכלי ואיכותי לקידום פרויקטים אלו.
יקי אמסלםצילום: מאיר אדרייקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג, אומר כי "הגדלת היצע השכירות ארוכת הטווח בישראל צריכה להיות צו השעה. אין לשוק הנדל"ן פתרונות קסם וגם אם תקודם עכשיו תוכנית שורש לתיקון, יחד עם כל המומחים, ייקח עשור לראות תוצאות. ממשלה אחראית שמסתכלת קצת קדימה צריכה לתת פתרון מיידי, ופתרון מיידי זה דיור להשכרה. לתת לאנשים פתרון מגורים הולם ומודרני, שיוכלו לחיות בצורה מכובדת מחר בבוקר ולא עוד עשר שנים".
לדבריו, "כדי שזה יקרה במציאות הזאת, של הריביות שמשתוללות והכדאיות שהולכת ופוחתת בהכשרה לטווח ארוך, הממשלה תהיה חייבת לעשות איזה שינוי, רוויזיה, שתאפשר כלכליות, למשל לתת מענקים למי שיקים פרויקטים, הלוואות בריבית אפשרית, כל דבר כדי שהאפיק הזה יחזור להיות משתלם גם לקבלנים. אם זה לא יקרה, התוצאה תהיה שלא ייבנו פרויקטים חדשים של דיור להשכרה, ובהיעדר פתרונות אחרים מחירי הדירות עשויים להמשיך לעלות".
"אין לשוק הנדל"ן פתרונות קסם וגם אם תקודם עכשיו תוכנית שורש לתיקון, יחד עם כל המומחים, ייקח עשור לראות תוצאות"
עליית הריבית טורפת את הקלפים
לדברי יאיר קפלן, מנכ"ל בנק ירושלים, "בשנת 2022 חלה התייקרות של 4.3% בשכירות הממוצעת, כך לפי נתוני בנק ישראל, כשעל פי נתוני הלמ"ס, ההתייקרות לא הייתה ליניארית לאורך השנה, ולקראת סיומה הגיעה ל-8.1%. פתרון לבעיה זו הוא שכירות ארוכת טווח, שתבטיח יציבות מחירים לשוכרי הדירות וגם תפחית את הלחץ על הביקוש לדיור למגורים".
לדבריו, "בעשור האחרון קידמה המדינה מספר יוזמות לעידוד בנייה לשכירות ארוכת טווח, וזאת בשלושה צירים עיקריים: תמריץ ליזמים לבנות דיור שיוקצה לשכירות ארוכת טווח, תמריץ לגופים מוסדיים ולקרנות ריט להשקיע בדיור מסוג זה והקמת חברה ממשלתית דירה להשכיר, האמונה על פיתוח ושיווק מכרזים לבנייה לשכירות לטווח ארוך. הכלי העיקרי שבאמצעותו מעודדת המדינה את ההשקעות בתחום, הוא הטבות מס ליזמים ולמשקיעים".
יאיר קפלןצילום: יח"צאלא שעליית הריבית החדה ב-2022 משנה לחלוטין את האטרקטיביות להשקעה בשוק זה. קפלן מציין כי "עלויות המימון של היזמים עלו, הציפייה לרווח הון מהיר ממכירת הנדל"ן התמתנה, והתשואה בהשקעה חלופית ברמת סיכון נמוכה, שהייתה עד כה אפסית, עלתה לשיעור של 4%-3%, וצפויה לעלות עוד ככל שבנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית. כפועל יוצא יזמים נושאים בעלויות מימון גבוהות יותר, ומשקיעים מוסדיים רואים יחס סיכון/תשואה נמוך יותר מדמי השכירות. מציאות זו מאתגרת את תוכניות הממשלה".
לפיכך הוא אומר כי "נשאלת השאלה מה אפשר לעשות? באוגוסט האחרון ביצעה המדינה שינויים המקלים על יזמים להשקיע בפרויקטים להשכרה ארוכת טווח: היא הפחיתה בירוקרטיה, הנמיכה תנאי סף פיננסיים והנדסיים להשתתפות בפרויקטים, קידמה דיגיטציה למכרזים ועוד. גם בהצעת תקציב המדינה ל-2024-2023 המשיכה המדינה להסיר חסמים. כל אלו צעדים נכונים, אבל אם נסתכל על התמונה הגדולה יותר, הממשלה צריכה לדאוג שהענף יהיה אטרקטיבי עבור הגורמים הפועלים בו. לאחר עליית הריבית של 2022 צריך לעשות זאת על ידי העמקת ההטבות לכלל הפועלים בשוק, כך שההשפעות השליליות של עליית הריבית על התמריצים לפעול בו, ינוטרלו".
פורסם לראשונה: 00:44, 31.03.23
