אל תשליכני לעת קורונה. הפסוק האלמותי מספר תהילים ע"א, שמבקש מכולנו לשמור ולטפל בקשישים ולא להשליך אותם לנפשם לעת זקנה, מקבל משנה תוקף בימים טרופים אלה. משבר הקורונה פוגע פעמיים באוכלוסיית הקשישים וניצולי השואה בישראל. לא מדובר רק בגלל השתייכותם לקבוצת סיכון גבוה ולשיעורי התמותה הגבוהים בקרבם, אלא גם ובעיקר בשל הבדידות והדיכאון שכופה עליהם הנגיף. אם לוקחים בחשבון את העובדה שלא לכל קשיש יש ילדים או בני משפחה שיכולים לתמוך בו פיזית, כלכלית ונפשית - הרי שהמצב חמור אף יותר.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון להיום חלקם של בני 65+ באוכלוסייה הוא 11.3% והוא צפוי לעלות ל־14% בשנת 2035, כאשר הגידול הבולט יהיה בקרב גילאי 85 ומעלה.
אבל נכון להיום אין בישראל אף משרד ממשלתי שיודע כמה קשישים עריריים חיים במדינה. בנוסף, לא קיים מיפוי המצביע מי מהקשישים נזקק לסיוע נפשי, חברתי או כלכלי.
לפי נתוני ביטוח לאומי, כיום מתגוררים בגפם 13,600 אזרחים קשישים מעל גיל 86 - שאינם זכאים לגמלת סיעוד מכוח חוק הביטוח הלאומי. נתונים נוספים מחזקים עוד יותר את תחושת הבדידות והדיכאון שהם חווים. כך עולה כי כ־25% מהזקנים הם מוגבלים בהליכה או בעלייה במדרגות, וקיימות מוגבלויות רבות בשמיעה וראייה. רבים מהם סובלים מתת תזונה, או מהתעללות והתעמרות עקב זיהוי הקשיש כנטול הגנה. לכך יש להוסיף אלימות כולל חבלות גופניות וניסיונות לרצח והריגה למטרות ירושת הקשיש.
נשמע מפחיד ומדכא. אז מה עושים? בעזרת אנשים טובים עם לב רחב ונשמה גבוהה, הקשישים האלו מקבלים גב שמאפשר להם להגיע לקו הסיום בשלום.
תכירו את צוות עזרא. קבוצת מתנדבים מקסימים בראשות עזרא לזר, תושב בת ים - שהקים אותה בשנת 2013, מתוך מטרה ראשונית לסייע ולהעניק "עזרה ראשונה" כדבריו, עבור ניצולי השואה שמתגוררים בבת ים.
אבל מה שהתחיל כסיירת עירונית, התפתח מאז ל־19 קבוצות שונות ברחבי הארץ, שלקחו על עצמן את המשימה המורכבת הזאת: לסייע ביומיום ובמיוחד בתקופת הקורונה, לבני הגיל השלישי: קשישים וניצולי שואה כאחד.
מייסד העמותה עזרא לזר מספר, כי הכל התחיל כשלפני שמונה שנים הוא התוודע במקרה לניצולת שואה חביבה שביקשה ממנו עזרה, ועד מהרה הוא הפך לבן בית אצלה, סייע לה בקניות, בסידורים, בתיקון תקלות ואירח לה חברה.
אחרי פחות משנה כשהיא נפטרה, היא הורישה לו צוואה - שעזרא יקרא עליה קדיש, ושיסייע לאנשים במצבה.
עזרא לא חשב פעמיים. הוא גייס לצורך המשימה שבעה מתנדבים להם קרא: "הסיירת של עזרא", ששמו להם למטרה לסייע בהתנדבות ולתת כתף ועזרה ראשונה לניצולי שואה ולקשישים, החל מעזרה בשיחה, הפגת בדידות, עזרה בקניות, תיקון תקלות בביתם, רכישת תרופות, ליווי והסעה לבדיקות וכו', ועד לפגישה עם רכזת המתנדבים בעיר ועבודה מול מנהלות המועדונית של ניצולי השואה. כל מנהלת כזאת מעבירה את בקשות הקשישים היישר לקבוצת הוואטסאפ של הצוות ואלה נרתמים להן החל מתיקון תקלות ועד לבקשות לעזרה בנושאים, כגון:
• ליווי לקניות • סיוע באיסוף תרופות מבית המרקחת • שירות תיקונצ'יק לבית, כגון: תריסים, צבע, החלפת נורה, תקלות חשמל קלות, תקלות אינסטלציה וכד' • שירותי תיקוני מחשב וסלולר כולל הדרכות • עזרה בניקיון הבית • הובלה, אספקה והתקנה של ציוד לבית (כולל השגת התרומה לכך), כגון: מיטות, מוצרי חשמל, ביגוד וכד'.
בשנת 2016, לאור ההיענות הגבוהה של המתנדבים, שונה שם הסיירת ל-"עזרא מכל הלב", עמותה ע"ש משפחתו של עזרא, אשר שמה לה כמטרה: להעניק "עזרה ראשונה" לכמה שיותר קשישים נזקקים, עם דגש על ניצולי שואה בפתרון בעיות, מתן עזרה בהסעות, אוזן קשבת, שעת סיפור והפגת הבדידות - הכל מתוך ידיעה ברורה לדבריו, שהבדידות היא מחלה קשה, ובמיוחד בתקופה זו בחייהם.
שבת מחבקת
לאורך משבר הקורונה ובפרט בסגר הראשון טיפלה עמותת "עזרא מכל הלב" ב־1850 קריאות של קשישים ושורדי שואה שהיו ספונים בביתם ולא יכלו לצאת החוצה בשל היותם אוכלוסייה בסיכון גבוה. כל אלה קיבלו מענה מלא על ידי מערך המתנדבים של העמותה, שכלל: ליווי טלפוני, רכישת מצרכי מזון ותרופות עבורם, ואפילו מתן פרח לשורד ביום השואה, שנעשה בשיתוף הקרן לרווחת ניצולי שואה ופיקוד העורף.
חברי העמותה מספרים בעצב, כי אחד המתנדבים הבולטים שלהם היה החייל הקרבי יוסף כהן ז"ל מגדוד "נצח יהודה", שנרצח בפיגוע הירי בצומת גבעת אסף בדצמבר 2018, ביחד עם חברו החייל יובל מור יוסף ז"ל. "יוסף כהן", הם נזכרים, "היה מנצל את החופשות שלו מהצבא ומגיע בסופ"שים להתנדב בפעילות שנקראת: 'שבת מחבקת'". ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, הודתה סמנכ"לית העמותה קטי מגידיש לתלמידי בית הספר חשמונאים שאימצו את הפעילות של "שבת מחבקת" במסגרת חגיגות ה־70 למדינה, וכן לזכרו של יוסף כהן ז"ל.
העמותה פועלת כיום ב־19 ערים ורשויות בהן: בת ים, חולון, גבעתיים רחובות, נס ציונה, ראשון לציון, תל אביב־יפו, רמת גן, באר שבע, ירושלים, חיפה, רעננה, הרצליה. הוד השרון, מודיעין, ועוד לא נאמרה המילה האחרונה בעניין הזה. ראשי העמותה נמצאים בקשר עם מחלקות הרווחה והעובדים הסוציאליים בכל עיר. כל הקריאות שמגיעות מהם מופנות לרכז באותה עיר, והוא זה שמוריד את הבקשות לסיוע למתנדבים באותו אזור".
חבר ההנהלה אודי אוחנה, ששימש בעברו קצין בכיר בצה"ל, מפקד יחידת בילוש מתנדבים במשטרה, מנטור בעמותת ״בלב אחד״ ועוד, אומר כי ביקש להתנדב בעמותת "עזרא מכל הלב", במקום בו יוכל לסייע ברמה הטקטית, באופן אישי וישיר.
- שזה אומר?
"לחוות סוג של עזרה נראית לעין, מוחשית ומעשית. יש בזה סיפוק שקשה לבטא אותו במילים. משהו שממלא את חדרי הלב, ומשאיר אותך כל פעם מחדש עם תחושה טובה, משמעות והשפעה על חייהם של אנשים שבזכותם אנחנו כאן. זה הזמן שלהם, והוא הולך ונגמר, ולכן צריך לסייע ולהקשיב להם ולו במעט".
- מה הקריטריונים שאתם מחפשים אצל מתנדבים?
"אין כאן התחייבות לזמנים קבועים, או לפעילות קבועה. בקבוצת הוואטסאפ של העמותה נכתבות מעת לעת בקשות ומשאלות של הקשישים, והמתנדבים צריכים להחליט אם הבקשה מתאימה להם ולהודיע לרכז אם ברצונם להשתתף ולסייע. איך זה עובד? פשוט. כל אחד לפי רצונו, זמנו וכישוריו יכול לסייע החל מתיקונים קלים לבעלי ידיים טובות בבית הניצול/ה, עבור לליווי שלהם לטיפולים או לצורך סידורים, דרך בישול או אפייה, ימי חלוקת סלי מזון, שינוע וחלוקה לבתי הניצולים סלי מזון, תנורים, שמיכות וכד', וכלה בביקור בבתי ניצולים על מנת לארח להם חברה, להפיג את בדידותם, להקשיב ולהשמיע".
מערך של 1,000 מתנדבים
בנוסף לפעילותה השוטפת, עמותת "עזרא מכל הלב" פועלת בשיתוף פעולה מול עמותות רבות ותנועות נוער. המתנדבים עורכים איתן למשל מסיבות בחגים וארוחות חג לקשישים: בראש השנה האחרון חולקו מעל 700 ארוחות חמות בכל רחבי הארץ. לכל ארוחה צורפה תאורת חירום לשורד ומתנה מיוחדת מחברת א. משי מון פלאטין, הדואגת כמעט כל ראש השנה ופסח לספק לעמותה מתנות לחלוקה במועדונים של קשישים ושורדים ברחבי הארץ.
כמו כן, המתנדבים מחלקים לבתים משחקי קופסה לשעות הפנאי, מסכות וקיט לעזרה ראשונה, וכן ציוד שנועד להקל על ההתנידות של הקשיש בביתו כמו מונעי החלקה למקלחת ועוד. בחורף הפעילים אף מספקים לקשישים שמיכות פוך, מעילים, תנורים ועוד. העמותה משתפת פעולה עם עמותות נוספות וגופים גדולים, כמו: לתת, תנועות הנוער, עמך, אקי"ם, עמותת עכשיו זה הזמן, בית השנטי ועוד.
מנהלי העמותה מדגישים כי מדובר בעמותה וולונטרית ללא מטרת רווח. "אין לנו מקבלי שכר ואין משרדים, אין לעמותה משאבים כלכליים עצמיים, אך הלב הפועם של העמותה הוא ההון האנושי שלה", אומר עזרא. "יש לנו מערך של כ־1,000 מתנדבים בכל הארץ, כולם בעלי לב ענק ונתינה אינסופית, ואנשים טובים שתורמים לעמותה ובכך דואגים לפעילותה השוטפת - אבל זה אף פעם לא מספיק".
