צפו: פרשנים כלכליים מדברים באולפן ynet על התקציב
(צילום: משי בן עמי)
תקציב המדינה שהונח היום (ב') על שולחן הכנסת מגלה מספרים מעט שונים ממה שהציג שר האוצר, אביגדור ליברמן, במסיבת העיתונאים שערך אתמול לקראת הנחת התקציב. סך תקציב המדינה ל-2021 הועלה מעט לעומת המספרים שנמסרו עד כה, בעיקר בשל חישובי האינפלציה הצפויה, ויעמוד על 438.848 מיליארד שקל. כך גם התקציב לשנת 2022 - 562.934 מיליארד שקל. כך עולה מספרי תקציב המדינה שהגיעו לידי ynet. כעת יהיו לחברי הכנסת 48 שעות לעיין בספרים עד לדיון ולהצבעות על התקציב ועל חוק ההסדרים ביום חמישי הקרוב. צפוי כי הדיון וההצבעות יימשכו עד לשעות הקטנות של הלילה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מספרי התקציב לשנת 2021 עוד עולה כי תקציב נשיא המדינה יעמוד על 59.939 מיליון שקל בשנה ותקציב הכנסת יסתכם ב-825.913 מיליון שקל, מתוך זה התקציב לחברי הכנסת יהיה 174.120 מיליון שקל, כאשר רק לשכרם יעמדו 80 מיליון שקל ולתנאיהם עוד 94.120 מיליון שקל.
תקציב משרד ראש הממשלה יעמוד על 3.131 מיליארד שקל, כאשר הוא כולל גם את התקציב של גורמים שונים הכלולים בו כמו מערך הסייבר הלאומי, לשכת העיתונות הממשלתית ומשרדי ממשלה הכפופים לו והכלולים בתוכו. חלקם הם אף משרדים שבאוצר ניסו ללא הצלחה לסגור, כמו התפוצות, המשרד לנושאים אסטרטגיים, המשרד למודיעין, משרד ירושלים ומורשת, משרד ההתיישבות, משרד הדיגיטל הלאומי, משרד ראש הממשל החליפי (5.090 מיליון שקל בשנה), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (רבע מיליארד שקל בשנה) ועוד.
תקציב משרד האוצר יעמוד על 3.227 מיליארד שקל; משרד הפנים - 314 מיליון שקל; המשרד לביטחון פנים - 19.4 מיליארד שקל; משרד המשפטים - 4 מיליארד שקל; משרד החוץ - 1.6 מיליארד שקל; משרד הביטחון - 62 מיליארד שקל; משרד החינוך - 67 מיליארד שקל; המשרד לשירותי דת - 762 מיליון שקל ומשרד הרווחה - 9.708 מיליארד שקל.
תקציב משרד הבריאות יעמוד על 55.310 מיליארד שקל, מתוכם 38.840 מיליארד שקל לקופות ולבתי החולים. משרד הכלכלה והתעשייה - 7.015 מיליארד שקל; תקציב הרשויות המקומיות יעמוד על 7.356 מיליארד שקל; קצבאות הביטוח הלאומי - 65.145 מיליארד שקל; הוצאות ביטחוניות שונות - 8.9 מיליארד שקל, ללא פירוט לגבי ההוצאות הספציפיות והגופים שיקבלו את הסכומים הללו.
לפי הצעת התקציב, חוק המטרו פוצל כאשר חלקו נמצא בהסדרים והחלק השני יעבור כתיקון לחוק בהמשך. במסגרת החוק פורסמה גם מפת הטבעות שיכללו באגרת הגודש שצפויה להיכנס לתוקף מיום 1.3.2024, אולם שרי האוצר והתחבורה יוכלו לדחות את תחולת הרפורמה בשנה. חציית הטבעת החיצונית בשעות הבוקר (6:30-10:00) תעלה 5 שקלים, חציית הטבעת האמצעית 10 שקלים וחציית הטבעת הפנימית 10 שקלים התקרה היומית לחיוב תעמוד על 37.5 שקל.
עוד עולה מנתוני התקציב, המעידים בין היתר על עדיפויות הממשלה: 27 מיליון שקל יוקצו לרשות לפינוי שדות מוקשים - סעיף שנתי קבוע בעשור האחרון; התקציב לבחירות ולמימון מפלגות יעמוד על 988 מיליון שקל, מתוך זה 423 מיליון שקל רק למימון המפלגות - תקציב שהוגדל מאוד בשנים האחרונות ועורר מחלוקת בעבר; תקציב משרד התחבורה יעמוד על 525 מיליון שקל ותקציב משרד הבינוי והשיכון יעמוד על 258 מיליון שקל בלבד - אולם הוא אינו כולל את תקציב ההשקעה בתשתיות שמוגש בנפרד בחוק ההסדרים. כמו כן, מהנתונים עולה כי הממשלה תוציא 19.9 מיליארד שקל על תשלומי מס בשנת 2021.
חצי מיליארד לדיור ממשלתי; 222 מ' להכשרת רופאים
מחיר הפעלתו של המטה לביטחון לאומי, שהפך לאחת היחידות החשובות במדינה בשנים האחרונות, יהיה 47.872 מיליון שקל; תקציב מבקר המדינה יעמוד על 390 מיליון שקל; תקציב הוועדה לאנרגיה אטומית יהיה 145.886 מיליון שקל; חוק חיילים משוחררים יעמוד על 2.477 מיליארד שקל ותקציב הדיור הממשלתי יהיה 576.809 מיליון שקל.
ההכרזה על הנחת תקציב 2022-2021 על שולחן הכנסת
(צילום: דוברות הכנסת)
תקציב שירותי המשרד לכל אחד מיו"ר הכנסת לשעבר יעמוד על 400 אלף שקל בשנה; לגמלאות מאות חברי הכנסת לשעבר יוקצבו 70 מיליון שקל; מערך הגיור יעלה למשלמי המיסים 65.5 מיליון שקל בשנה וביצוע סקרים חיצוניים יעלו למדינה 136 מיליון שקל.
הרשות למאגר ביומטרי תעלה למשלמי המיסים 16.613 מיליון שקל בשנה; הרשות להגנה על עדים תעלה 64.237 מיליון שקל בשנה; יותר ממחצית מתקציב משטרת ישראל (14 מיליארד שקל) יוקצה לשכר הקצינים והשוטרים - 7.680 מיליארד שקל והוצאות השכר במערכת המשפטית יסתכמו ב-1.484 מיליארד שקל.
תפעול נציגויות ישראל בחו"ל, שמשרד האוצר ניסה לקצץ בשנים האחרונות בשל המעבר בעולם לייצוג מקוון בחלק מהמדינות והפעלת זום, יהיה עדיין גבוה - 1.3 מיליארד שקל בשנה.
תקציב הארכת יום הלימודים יגיע ל-1.765 מיליארד שקל; ההשכלה הגבוהה בישראל תתוקצב ב-12.648 מיליארד שקל בסך הכל; הרבנות הראשית תעלה 27.155 מיליון שקל; בתי הדין הרבניים תוקצבו ב-192 מיליון שקל בשנה ועידוד העלייה תוקצב ב-26.3 מיליון שקל בלבד.
טיפול חוץ ביתי באנשים עם מוגבלויות תוקצב ב-1.116 מיליארד שקל; המכון לרפואה משפטית - 20.745 מיליון שקל; הכשרת רופאים - 221.6 מיליון שקל; הכשרת אחיות - 91 מיליון שקל; הקרן יוצאת הדופן בפעולות שהיא אחראית להן - למניעת זיהום ים, צער בעלי חיים ושיקום מחצבות - תוקצבה ב-3.5 מיליון שקל ותמיכות לצער בעלי חיים תוקצבו בנפרד ב-9 מיליון שקל.
עידוד תעסוקת ההורים באמצעות סיבסוד מעונות, משפחתונים וצהרונים תוקצב בעקבות התיקונים שיזם השר ליברמן ב-1.469 מיליארד שקל בשנה. פעולות שיווק בתיירות בעת הקורונה תוקצבו ב-108 מיליון שקל והרשות לבטיחות בדרכים תזכה לתקציב של 82 מיליון שקל, לאחר שבעבר תוקצבה בכ-200 מיליון שקל ולא ניצלה אלא כמחצית מתקציבה.
מעבר צה"ל לנגב תוקצב ב-185 מיליון שקל וצפוי להיות מושלם כמעט במלואו בשנתיים הקרובות. הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב תעלה 58.960 מיליון שקל; פינוי מחנות צה"ל ושיווקם יעלה אף יותר - 280 מיליון שקל. רשות הגז הטבעי היחסית חדשה תתוקצב ב-73.8 מיליון שקל והמענקים לתאגידי המים יעלו למשלם המיסים 41.8 מיליון שקל בשנה הקרובה.
פורסם לראשונה: 11:45, 31.08.21
