ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן בוועדת הכספים על קרן הארנונה
(צילום: ערוץ כנסת)
התנגדות חריפה בקרב ראשי רשויות מקומיות להקמת קרן הארנונה במסגרת חוק ההסדרים, וזאת למרות שבסוף השבוע האחרון הושגה הסכמה בין נציגי השלטון המקומי לנציגי האוצר בדיון בוועדת הכספים של הכנסת. "אתם הורסים את המרקם העדין שעליו עיר מתקיימת", אמר ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, הבוקר (יום ראשון) בוועדת הכספים בכנסת, בדיון שעסק בקרן הארנונה. "מישהו צריך לעצור אתכם, זה שהשלטון המקומי לא שובת עד היום זה פשע! אני יותר לא חלק מהשלטון המקומי, הודעתי לראש עריית תל אביב רון חולדאי שאנחנו פורשים מפורום ה-15 וכל מי שלא יפרוש הוא שותף לפשע הזה".
הצעת החוק מטרתה לחייב את הרשויות המקומיות להקצות הכנסות מארנונה שנגבית מעסקים לטובת תמרוץ בנייה בערים המוחלשות. לפי ההצעה, כל רשות תעביר לקרן ייעודית שתוקם לכך סכום של בין 10%-28% מרווח הארנונה השנתי שלה, והכסף שייאסף יחולק חזרה לרשויות כולן כנגד כל היתר בנייה למגורים שתפיק הרשות.
בשלטון המקומי הבהירו הבוקר שהתנגדו נחרצות להקמת הקרן לאורך כל הדיוני בוועדה, אך יחד עם זאת הם הצליחו להגיע למספר הישגים בנוגע לניהול הקרן ושינוי החלוקה, ובכך לדבריהם "למנוע הלאמת הכספים לקופת המדינה", ועל כן פורסם כי הגיעו להסכמות בסוף השבוע האחרון.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, עצר את הדיון לפי שעה ואמר כי "ועדת הכנסת תתכנס ברגע שיתאפשר, לאחר מכן האוצר יתבקש להציג את הנתונים בהרחבה לעניין הפערים בין הנתונים שלו לנתוני השלטון המקומי. היו פה טענות לגבי דיוק הנתונים, ואני מבקש שנדע בדיוק על מה מבוססות ההצבעות שלנו, שהנתונים יהיו ברורים".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס, אמר היום בפתח הדיון בנושא קרן הארנונה: "אמרנו שהחוק לא מקובל על השלטון המקומי, אנחנו מתנגדים לו, התנגדנו מראשית, ואנחנו מתנגדים גם עכשיו, הלוואי ויחלוף מן העולם. היינו כאן לאורך כל הדיונים ובילינו שעות, ימים, לילות, עמדתנו הנחרצת נגד החוק. עמדתי שהיה נכון לייצר אחרת את הדיפרנציאליות, לא בחוק הזה. חלק עושים מניפולציה, הקרן מדברת על תימרוץ מגורים, וזה צריך להיעשות דרך תימרוץ של המינהל מהכספים שהם לוקחים".
גם רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון, אמר בוועדה: "גם אני פורש היום מפורום ה-15, אם הם לא עומדים לצדנו אין לנו מה לעשות שם. המספרים שמעמידים בפניכם לא נכונים, לא יכול להיות שכל ראשי העיר לא מבינים". עוד הוסיף כי "בזמן קורונה ועתות חירום, אתם סומכים עלינו שנתפעל את כלל האירועים, בלי סמכויות ובלי תקציבים נוספים. ועכשיו אתם מבטלים אותנו בבוטות, אני רוצה להגיד לכם כאן - אנחנו המגנים של התושבים שלנו, אנחנו שליחי ציבור ואנחנו נלחם מולכם בהחלטה הלא הגיונית הזו. אנחנו לא שקופים".
ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, צייץ: "היום בוועדת הכספים יעלה (עוד) חוק איום ונורא להצבעה – חוק קרן הארנונה. כבר דיברתי על החוק הזה רבות אבל אזכיר שוב – מדובר בחוק שמאפשר לממשלת ישראל להיכנס לכיסי הרשויות המקומיות, להלאים כספים ולהשתמש בהם לצרכים קואליציוניים וסקטוריאליים שונים במקום לרווחת התושבות והתושבים". עוד כתב כי "בהנהלת מרכז שלטון מקומי עמדתי על כך שיש להשבית את כל השלטון המקומי ולהבהיר בצורה ברורה שאין להשלים עם חוק זה. לדאבוני סרב מרכז השלטון המקומי להצעתי ובחר להפעיל השפעתו במסגרת הכנסת".
רותם ידלין, ראשת מועצה אזורית גזר, הוסיפה: "הגענו הבוקר לכנסת, בפעם השביעית, כדי להיאבק נגד קרן הארנונה בדיונים בועדת הכספים. החוק מפרק את השלטון המקומי ומטיל על התושבים שלנו מס לאומי נוסף במסווה של מס מקומי. שר האוצר הממשלה מענישים רשויות שעבדו ויזמו אזורי תעסוקה ומעבירה את הארנונה שאמורה לשרת את התושבים שלהן לרשויות אחרות, המקורבות לממשלה. זו התערבות ברגל גסה בשלטון המקומי ובאיכות החיים של התושבים שלנו ולראשונה הלאמת כספים של הרשויות המקומיות, אשר תביא בסופו של תהליך לקריסתן. לא ניתן לזה לקרות".
ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, אף שלח מכתב בנושא לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בו כתב: "הנני מזדרז להביע בפניך חשש כבד מפני סירוב המוני של תושבי העיר הרצליה לשלם מעתה את מס הארנונה, כל עוד הכספים המשולמים על ידם אינם מתועלים לצרכיהם אלא לצרכי אחרים. החשש הזה עולה משיחות רבות מספור שקיימו עמי ביממות האחרונות תושבים רבים, המביעים זעם עצום למראה עיניהם - קבוצות לחץ מצליחות להסיט את הממשלה ולהביאה לאפלייתם ועושק כספם. חשוב לי להבהיר את המובן מאליו: תיעדוף תקציבי ממשלתי יכול וצריך להינקט באמצעות כספי מס הכנסה. לעומתם, תשלומי ארנונה נועדו אך ורק למס לטובתם של תושבי העיר. והם בלבד".
5 צפייה בגלריה
חלק מראשי הרשויות שמתנגדים להצעה: משה פדלון (מצד ימין), יחיאל לסרי ואבי גרובר
(צילומים: אבי רוקח, רמי גרידיש)
גם ראש עיריית רמת השרון, אבי גרובר, הוציא הודעה הבוקר שמתנגדת להצעה: "במקום להשקיע מיליארדים בתשתיות בפריפריה, משחקת אותה המדינה כרובין הוד, ומסיתה רשויות נגד רשויות. זו קרן שתפגע בכלל הרשויות במרכז ובפריפרה, ועלינו להתנגד אליה בכל תוקף". בשעה זו נערך דיון נוסף בוועדת הכספים בנושא, כשעדיין לא ברור מה יצביעו חברי הכנסת, שחלקם מבקשים להסיר את הקרן מחוק ההסדרים.
גרובר הוסיף כי "לצערי, הפעם - עם כל הערכתי למרכז השלטון המקומי - הם הגיעו לפשרה שמסכנת את עתיד השלטון המקומי. פשרה שהופכת את כספי הארנונה שלנו לקופה הקטנה והפוליטית של המדינה. אני בעד להגדיל את ההשקעות בפריפריה. אבל מה שהפריפריה צריכה אלו השקעות ענק בתשתיות - רכבות, כבישים, מחלפים, בתי ספר חדישים ולא שברירי אחוזים של כספים קואליציוניים".
ראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי, התראיין הבוקר באולפן ynet, ולא הסתיר את התנגדותו הנחרצת להקמת קרן הארנונה: "אני חושב שאין מקום בכלל ליוזמה הזאת, והיא ניצול של איזושהי סיטואציה פוליטית שכרגע אנחנו מתקשים להתמודד איתה. זו שדידה של קופות הרשויות החזקות".
סערת קרן הארנונה מגיעה לכנסת
(צילום: אבי חי)
אתה מקורב לליכוד, לא ניסית לעשות משהו בנושא?
"יש כאן מין שרידות ממשלתית עם אילוצים פנימיים מאוד מאוד גדולים וקשים. עשינו כמיטב יכולתנו במסגרות שבהן אנחנו נמצאים - חיים ביבס בשלטון המקומי, אני, אפילו יצאנו לשביתה לפני חג הפסח בנושא הזה של השבתת הוועדות המקומיות. זה לא כל כך עזר. בכל זאת הושג איזשהו הישג די משמעותי בהפחתת הסכומים שהרשויות הגדולות אמורות להעביר לקופה הזאת בגודל שלהם".
ראש עיריית גבעתיים, קוניק, התראיין גם הוא באולפן ynet ואמר: "ביזה לגמרי. קודם כל, הכספים שמשלמים לעיריות, בין אם זה תושבים ובין אם זה עסקים, מה זה קשור לממשלה בכלל? זה מס שמי שמשלם אותו הוא משלם אותו כדי שהעירייה תדאג לשירותים עבורו. זה בערך כמו שאני מחר אתחיל לקחת כספים מוועדי הבתים, כל ועד בית שאוסף כסף בבניין שלו אני אקח איזה קומיסיון, ואני אגיד לו זה לטובת חלוקה לבניינים אחרים בעיר. זה פשוט שערורייה. אגב, זה היה החלום הרטוב של פקידי האוצר מאז ומעולם, להכניס את היד לתוך הכיס של הרשויות המקומיות. אנחנו עבורם סוג של קופה קטנה, סוג של פראיירים שרק אפשר לחלוב אותם ולקחת, ופה זה כבר שיא השיאים".
המודל של הקרן
אחרי שבועות של מאבקים מצד השלטון המקומי והתנגדות מצד חברי כנסת מהקואליציה להכניסה לחוק ההסדרים, היום יצביעו בוועדת הכספים על הקמת קרן הארנונה. בפתח הדיון אמר יו״ר הקואליציה אופיר כץ כי "אחרי שבועיים שלושה אינטנסיביים של עבודה ורצון של כלל הצדדים להגיע לנוסח מוסכם לכל הצדדים שיעשה טוב לערי הפריפריה, שבאמת הסכומים שיכנסו אליהן ישדרגו את השירותים הציבוריים בתוך העיריות ואני שמח שהשקענו שעות רבות כדי שנגיע לתוצאה שכולם מברכים עלייה. זו בשורה גדולה לערים החלשות".
מדובר ביוזמה של משרד האוצר שמטרתה לחייב את הרשויות המקומיות להקצות הכנסות מארנונה שנגבית מעסקים לטובת תמרוץ בנייה בערים המוחלשות. לפי ההצעה, כל רשות תעביר לקרן ייעודית שתוקם לכך סכום של בין 10%-28% מרווח הארנונה השנתי שלה, והכסף שייאסף יחולק חזרה לרשויות כולן כנגד כל היתר בניה למגורים שתפיק הרשות. בכך, מאמינים באוצר, יהיה תמריץ לבנייה למגורים בניגוד למצב כיום.
על פי המודל המוצע על ידי האוצר, במסגרת חוק ההסדרים הרשויות המקומיות, כל אחת לפי חלקה, יפרישו לקרן בצורה דיפרנציאלית אחוז מסוים מתוך ההכנסות מהגידול בארנונה עסקית, בהתאם להכנסה לנפש מארנונה עסקית. מתוך הקרן יוענק מענק שנתי קבוע לרשויות המקומיות בסך 2,000 שקל עבור כל היתר בנייה ליחידת דיור שהיא מוציאה.
הדיונים נמשכו בשבוע שעבר גם בשיא המבצע הצבאי "מגן וחץ" וביום חמישי בלילה הושגו הסכמות חלקיות בין משרד האוצר לרשויות המקומיות, לפיהן ניהול הקרן ישאר בידי השלטון המקומי, יו״ר מרכז השלטון המקומי ימונה ליו״ר הקרן ובנוסף אליו ימונו שני נציגים: יו״ר מרכז השלטון האזורי שי חג׳ג׳ וראש רשות נוסף. בנוסף, ימונה דירקטור חיצוני בהסכמה משותפת של יו״ר השלטון המקומי ושר האוצר ועוד שלושה נציגי ממשלה.
עוד סוכם כי כל רשות תחשב באופן עצמאי את הגידול בהכנסות מארנונה עסקית בקיזוז היתרי בנייה למגורים, ואחוזי ההפרשה לקרן מהגידול בארנונה עסקית צומצמו משמעותית כך שבאשכול א׳ במקום 49% יפרישו לקרן 27.5% בשנתיים הראשונות. החל מהשנה השלישית יפרישו 28%. באשכול ב' במקום 35% יפרישו לקרן 20%, באשכול ג׳ במקום 20% יפרישו לקרן 15%, באשכול ד׳ במקום 10% יפרישו לקרן 7.5% ורשויות בפריפריה גיאוגרפית שנמצאות במדד סוציו-אקונומי 1-5 ואמורות להפריש לפי אשכול א׳, ירדו דרגה ויפרישו לפי אשכול ב׳.
כמו כן, אם ההכנסות מארנונה שלא למגורים בשנה מסוימת יהיו נמוכות מהארנונה בשנת 2022 - הרשות המקומית לא תפריש כספים לקרן בגין אותה השנה. במצב שהגידול עלה על 20% באותה שנה או במצטבר ב-3 השנים האחרונות - הרשות לא תפריש לקרן את הגידול שמעבר לגידול של 20%.
באשר למענקים שישולמו בגין היתרי בנייה, בשנים 2018-2020 יעמוד המענק על סך של 1,000 שקל ומשנת 2021 ואילך יעמוד המענק על סך של 1,850 שקל. יתרת הקרן, לאחר חלוקת המענקים לרשויות תוחזר לרשויות, למעט 10% שיישאר ככרית ביטחון לשנה קדימה.
מדובר בפשרה שראשי הרשויות נאלצו להגיע אליה כדי "למזער נזקים", כך לדבריהם, וגם בשעה זו מופעלים לחצים רבים על משרד האוצר, שיוותר על הקמת הקרן בטענה שזו תפגע בתושבים.
בשבוע שעבר התחוללה סערה בוועדת הכספים כשהיועץ של נתניהו, נבו כץ, דרש מחברי הקואליציה לתמוך בהעברת קרן הארנונה על אף שחלקם מתנגדים לכך ומבלי להתחשב בדעותיהם שהושמעו. ״ראש הממשלה תומך בחוק, אני מבקש מכל הח"כים של הקואליציה לתמוך בחוק", אמר כץ. נוכח הדברים של יועץ רה"מ התרעמו חברי הקואליציה והאופוזיציה וטענו כי מדובר באיום על חברי הכנסת. ״אנחנו מבקשים להוציא את זה מחוק ההסדרים״, אמרה ח״כ אתי עטייה (הליכוד). ח״כ אליהו רביבו (הליכוד) אמר ״חשוב לשאול שאלות? כנראה שגם לחברי כנסת מהקואליציה יש קו מחשבה״. כעת, לא ברור האם יהיה רוב להעברת קרן הארנונה ואישורה בוועדה וצפוי דיון סוער נוסף שבסופו תתקיים ההצבעה.
פורסם לראשונה: 10:07, 14.05.23
