ההודעה של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כי הוא דורש ממדינות אירופה לקבל תשלום עבור הגז הטבעי שמדינתו מייצרת ברובל במקום בדולר או יורו, אחרת הוא יעצור את האספקה אליהן, גרמה ללחץ גדול ביבשת הישנה. מאז ההכרזה של פוטין, מחירי הגז שמחמם בתים, מייצר חשמל ומניע את תעשיית החשמל, כבר קפץ לשמיים.
מנהיגי אירופה טוענים מנגד שהדרישה של פוטין היא "סחיטה", וכי בחוזים עם חברות הגז הרוסיות כתוב בפירוש שהתשלום יתבצע בדולר או ביורו, אין סעיף שאומר אחרת ולא ניתן לשנות את צורת התשלום לפתע.
שינוי תשלום מטבע בחוזה מגיע בדרך כלל אחרי משא ומתן ארוך בין הצדדים, כאשר לרוב לקוחות דורשים משהו בתמורה לסיכון להיחשף לתנודות שיבואו עם תשלום במטבע אחר, ועוד יותר כשמדובר ברובל, שהוא הרבה פחות יציב מהדולר או היורו, בטח מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה.
מה פוטין מציע?
הקרמלין דורש מהיבואנים להקים חשבון בדולרים או ביורו בבנק רוסי ייעודי, וחשבון נוסף ברובל. הם ישלמו את חשבון הגז בדולר או ביורו, וישלחו הודעה לבנק להחליף את הכסף לרובל.
דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, ניסה להרגיע קצת את הרוחות, ואמר ביום שישי האחרון שהשינוי לא יהיה מיידי: "התכנון הוא שמסוף אפריל או אפילו תחילת מאי המהלך ייצא לדרך".
הקרמלין אומר שהשינוי הכרחי מכיוון שהסקנציות המערביות נגד רוסיה מאז הפלישה לאוקראינה הקפיאו את יתרות המט"ח של המדינה. מאחר שהצעד של פוטין הוא נגד אותן מדינות שהטילו סנקציות על רוסיה, ניתן לראות בו כסוג של נקמה. ברוסיה גם הודיעו שהם רוצים לשנות את שיטת התשלום על חומרי גלם נוספים שהם מייצאים כמו למשל מתכת.
לטענת סטפן מייסטר, ממשרד החוץ הגרמני, המניע למהלך של רוסיה הוא לא כלכלי: "רוסיה לא מעוניינת בעצירת הגז, היא רוצה סוג של ניצחון פוליטי. פוטין רוצה להראות שהוא מכתיב את התנאים שבהם הוא מייצא גז". לטענת מייסטר, "פוטין מראה לאזרחי רוסיה שמדינות האויב, אלה שהטילו סנקציות עליהם, צריכים לשלם עכשיו בתנאים אחרים. אני חושב שהוא רוצה לקבל תמיכה בתוך המדינה".
הרווח הכלכלי של רוסיה ממהלך כזה אינו ברור. בתיאוריה, תשלום ברובל יגדיל את הדרישה למטבע המקומי, ויסייע לקרמלין לשפר את המצב הכלכלי במדינה, שנמצא בשפל מאז הפלישה. מנגד, מומחים מסבירים שגזפרום, שהיא חברה ממשלתית, מחויבת גם ככה למכור 80% מהגז שלה ברובל, לכן לא ברור עד כמה המהלך הזה דרמטי כלכלית.
מניע נוסף לטענת הגרמני הוא להגן על גזפרומבנק מפני פגיעה מהסקנציות, מכיוון שהוא מהווה את הצינור לתשלומי הגז. גזפרומבנק הוא הבנק השלישי בגודלו ברוסיה, ובניגוד לאחרים לא נותק מ-SWIFT, מערכת התשלומים הבינלאומית.
מה מצב אספקת הגז לאירופה כרגע?
נכון לסוף השבוע הגז ממשיך לזרום במערכת הצינורות האירופית מרוסיה, כך גם הודיעו הרוסים בעצמם. כזכור, ארה"ב והאיחוד האירופי החליטו לבצע חרם על הנפט והגז הרוסי. מדובר בוויתור גדול של מדינות אירופה, שרוסיה מספקת להם 40% מתצורכת הגז שלהן ו-25% מתצרוכת הנפט.
למרות זאת, חברות חשמל אירופיות עדיין רוכשות אנרגיה מרוסיה, שעל פי מינהל המידע האמריקאי לאנרגיה, 43% מההכנסות השנתיות שלה בין השנים 2020-2011 הגיעו ממכירת נפט וגז. מצד אחד הכסף הזה עזר לשלם עבור טנקים וטילים ששימשו ומשמשים את הצבא הרוסי בלחימה באוקראינה, אבל זה גם אומר שיש לרוסים סיבות משמעותיות לא לנתק את אספקת הגז לאירופה.
אירופה תשרוד מצב של הפסקת אספקת גז מרוסיה?
כלכלת אירופה תסבול מאוד במידה שהגז הרוסי לא יסופק לה. יחד עם זאת, ההשפעה תשתנה ממדינה למדינה על פי השימוש בגז.
מוניקה שניצר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת מינכן, וחברה במועצת המומחים הכלכליים שמינתה הממשלה הגרמנית, טוענת כי "גרמניה תלויה במידה רבה באספקת אנרגיה רוסית. עצירת האספקה כרוכה בסיכון שהכלכלה הגרמנית תסבול ממיתון עם שיעורי אינפלציה גבוהים משמעותית".
האינפלציה באירופה גם ככה נמצאת בשיאה (7.5%), מה שגורם להתייקרות ממצרכים בסיסיים בסופרמרקטים ועד לחומרי גלם. האינפלציה מונעת בין השאר מעליית מחירי האנרגיה, כאשר אירופה סבלה מהמצב הזה עוד לפני המלחמה.
המשבר הנוכחי הותיר ממשלות וחברות לחפש להשיג אנרגיה ממקורות אחרים, אבל זה לא יהיה מספיק עלה מנת לכסות את הכמות במידה שאכן רוסיה תחליט על עצירת האספקה. ההערכה היא שלמדינות אירופה יהיה חוסר של עד 15% באנרגיה מהביקוש הממוצע, מה שיצריך נקיטת צעדים חריגים על מנת להפחית את השימוש בגז.
מנהיגי אירופה אמרו כי הם אינם יכולים להרשות לעצמם את ההשלכות של חרם מיידי על הרוסים. במקום זה הם מתכננים לצמצם את השימוש בגז הרוסי מהר ככל האפשר. הם מזמינים עוד גז טבעי נוזלי, שמגיע באוניות ממדינות אחרות, מבצעים עסקאות עם נורבגיה ואזרבייג'ן, שיספקו להן גז מהצינורות שלהן, ומאיצים גם פריסה של אנרגיית רוח ושמש. המטרה שלהן היא לצמצם את השימוש בגז רוסי בשני שליש עד סוף השנה, ולחלוטין עד 2027.
המצב כל כך חמור עד כי כך שגרמניה אזהירה כי היא בדרך לכניסה למצב חירום אנרגטי (שלב ראשון מתוך שלושה). במצב חירום מלא הממשלה תצטרך להחליט אילו חברות לא יוכלו להשתמש יותר בגז על מנת שלבתים ולבתי חולים כן תהיה אספקה. מדובר על יצרני כימיקלים, זכוכית, קרמיקה ומתכות, שידועים בשימוש הרב שלהם בגז.
