נושא הנעדרים מאז טבח 7 באוקטובר קופל בתוכו גם סוגיות משפטיות שונות, בין היתר בנוגע לרכוש של הנעדר. כיצד ניתן לנהל את רכושו, ולו זמנית, למשל מול הבנקים ורשויות? ובחלוף הזמן, במידה שהנעדר אינו שב, האם ומתי ניתן לקבוע שניתן לרשת את רכושו הגם שטרם קיימת ודאות לגבי מותו?
בעוד שבמצב הרגיל תעודת הפטירה משמשת ראיה שעל בסיסה ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, במקרה של נעדר החוק מסדיר את הפרוצדורה לקביעת המוות בהתקיים התנאים הקבועים בו. כשמדובר בחייל שהוא נעדר, אך יש ראיות לכך שנפטר במילוי תפקידו במהלך פעולות איבה או מלחמה, שר הביטחון מסמיך קצינים שיכולים לאשר את הפטירה בהתאם לראיות שבידיהם. האישור יכלול את זמן הפטירה המשוער ויועבר לפקיד הרישום במשרד הפנים לצורך דיווח על המוות.
בשונה מכך, בנוגע לנעדר אחר החוק מסמיך את בית המשפט לענייני משפחה למתן פסק דין הצהרתי בדבר הצהרת המוות, לבקשת מי שיש לו עניין בהצהרה שכזו. למשל בני משפחה ויורשים.
החוק מבחין בין "נספה" שהיעדרותו היא מחמת אירועי מלחמה, תאונה או אירוע טבע, לבין "נעדר" – אדם שנפקד מסיבות אחרות. ההבדל בין המקרים הוא בתקופה הנדרשת לצורך מתן ההצהרה: פסק דין הצהרתי שקובע כי הנספה מת יכול להינתן לאחר שנתיים מאז שנעלמו עקבותיו, ואילו במקרה של נעדר בנסיבות אחרות – רק לאחר שבע שנים.
פסק הדין ההצהרתי יכלול את הקביעה כי הנעדר מת וכן את יום ושעת המוות שלו, בהתאם לראיות שיוצגו לבית המשפט, ורק לאחר שנעשה פרסום בדבר עצם הגשת הבקשה – על מנת לאפשר הגשת התנגדות להצהרה. בהיעדר ראיות לגבי מועד הפטירה בית המשפט יקבע זאת על בסיס ברירת המחדל: במקרה של נספה ייקבע זמן המוות בתום שנתיים מיום העדרו, ואילו במקרה של נעדר בתום שבע שנים מיום העדרו.
קביעה שכזו תיעשה בזהירות המתחייבת, שכן יש לה השלכות רבות ועל בסיסה ייתכן שייעשו עסקאות ברכושו של הנעדר והוא יימכר למשל לצד שלישי או יחולק ליורשיו. עם זאת, במציאות לפעמים אין ראיות חד משמעיות או שאין ראיות בכלל, ולכן הדין הוא כי ההצהרה יכולה להינתן גם על סמך השערה שיש לה אחיזה בהיגיון ובעובדות.
בשל כך, קיימת אפשרות לתקן או לבטל הצהרת מוות לאחר שניתנה. כמו כן, מנת למנוע "תאונות משפטיות" שעלולות להיווצר החוק קובע כי עסקאות שנעשו בתמורה ובתום לב על ידי צד שלישי ברכוש המת, בהתבסס על הצהרת פטירה – לא ייפגעו אפילו אם ההצהרה בוטלה לאחר ביצוע העסקה.
עיקרון דומה קיים גם במשפט הפלילי, המאפשר לבית המשפט להרשיע נאשם ברצח הגם שגופת הקורבן לא נמצאה, על סמך חזקות משפטיות ובהתבסס על ראיות אחרות, על ההיגיון ועל ניסיון החיים.
ומה בדבר ניהול רכושו של נעדר בטרם נתנה הצהרת הפטירה? נכסיו של נעדר הם בחינת "נכס עזוב" ובית המשפט לענייני משפחה מוסמך לאשר את ניהולם על ידי אדם אחר, בהתאם לסעיף 8 לחוק האפוטרופוס הכללי.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד איריס ירדני עוסקת בירושות וצוואות
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
