בית המשפט למשפחה בירושלים דחה לאחרונה תביעה שהגישה בתו של אדם שהלך לעולמו, ובמסגרתה ביקשה לקבל חלק מירושתו אף שציווה את כולה לאחיה בלבד. היא טענה שהאב ניסח את הצוואה באופן שבו ניסה לעקוף איסור הלכתי להוריש נכסים לבנות, אבל השופטת אורלי שמאי-כתב לא קיבלה זאת.
התובעת והנתבע הם אחים, שניים משלושת ילדיו של המנוח שהלך לעולמו בפברואר 2021. בת נוספת לא לקחה חלק בהליך המשפטי. לפני מותו ערך צוואה שלפיה כל נכסיו – הכוללים בין השאר בית, חנות, קיוסק וחשבונות בנק – יועברו לבנו. עם זאת הוא כתב שהוא מבקש מבנו "שמרצונו הטוב ייתן לבנותיי שווה בשווה בנכסים". את צוואתו חתם ב"בקשתי האחרונה היא שישרור שלום אמת ביניהם כל ימי חייהם".
בתביעה שהגישה הבת באמצעות עו"ד יואל פדלי נטען כי מהצוואה עולה כי רצונו האמיתי היה ששלושת ילדיו יחלקו בירושתו שווה בשווה. לדבריה, אביה שהתחזק בשנותיו האחרונות מבחינה דתית ביקש "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה" – כלומר גם לא לעבור על ההלכה המורה שרק בנים יורשים, וגם לא להפלות את בנותיו ("סדר נחלות כך: מי שמת, בנו יורשו. לא נמצא בן, רואים אם יש לבן זרע, בין זכר בין נקבה עד סוף כל הדורות, עומד במקומו ויורש הכל, לא נמצא זרע לבן, אם יש לו בת תירשנו").
מנגד טען אחיה באמצעות עו"ד משה פרדס כי המילים "מרצונו הטוב" בצוואה מוכיחות שהאב הותיר לשיקול דעתו הבלעדי אם להעניק חלק מהעיזבון לאחיותיו, כך שאין בסיס לתביעה.
השופטת שמאי-כתב דחתה את ההתייחסות להתחזקות האב מבחינה דתית בשנותיו האחרונות. היא ציינה שלשונה של הבת בחקירתה הנגדית הכשיל אותה כשסיפרה כי "אולי" אביה התחזק, ומכאן שמדובר בספקולציה שאינה עומדת ברף הראייתי הנדרש.
אשר למחלוקת הפרשנית שניטשה בין הצדדים ביחס לצוואה, ובפרט בנוגע למלים "מרצונו הטוב", נקבע כי עמדת ההגנה היא הנכונה: "המנוח לא הסתפק בציון בקשתו כי יתן לבנות שווה בשווה בנכסים, אלא בחר להדגיש למעשה כי מדובר בנתינה מרצונו הטוב בלבד של הנתבע... לעובדה זו יש ליתן משקל מכריע, שכן ברי כי לא ניתן לפרש את המילים 'מרצונו הטוב' כציווי או חובה המוטלים על הנתבע".
חיזוק למסקנתה מצאה השופטת בדיון שנערך בינואר 2020 בבית הדין הרבני בירושלים, ובו אושרה הצוואה, אז אמר האב שהוא סומך על בנו בקשר לחלוקת רכושו גם לאחיותיו. לדברי השופטת, גם המילים "סומך עליו" מעידות על כך שחלוקת העיזבון לבנות נותרה לשיקול דעתו הבלעדי.
לפיכך היא דחתה את התביעה. הבת ערערה על פסק הדין ונדחתה על ידי שופטי המחוזי משה סובל, דניאל טפרברג ומרים אילני.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד יואל פדלי
• ב"כ הנתבע: עו"ד משה פרדס
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
