דו"ח השכר לשנת 2019 שמפרסם היום (שלישי) הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן, שוב מדווח על שכר גבוה במיוחד שמשלמים למאות עובדים בגופים הציבוריים, עד כדי עלות שכר חודשית ממוצעת של 119 אלף שקל ל-12 העובדים הבכירים ברשות שדות התעופה. הדו"ח שוב כולל נתונים חמורים על פערי שכר עצומים בין גברים לנשים דווקא בגופים הציבוריים, אף שהממונה על השכר עשה מאמצים בתחום זה בשנים האחרונות ואמר לנו היום כי "רואים שיפור מסוים בתחום זה".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הדו"ח מתייחס לשנה שקדמה למשבר הקורונה, 2019, כאשר 793 גופים ציבוריים דיווחו לממונה על השכר באוצר על שכרם של 410 אלף עובדים, ב-330 אלף משרות. עלות שכרם למעסיק הציבורי גבוה בשיעור רב מהשכר וכולל, בין השאר, בונוסים, הטבות לאין ספור והפרשות נאות לקופות גמל ולפנסיה. בעבר פרסם הממונה את שיאני השכר בכל גוף ציבורי, אך בשנים האחרונות מתפרסם רק השכר הממוצע בכל גוף.
שיא עלות השכר הממוצעת לבכירים בגופים הציבוריים (כאשר מדובר בתפקידים הבכירים ביותר, כמו יו"ר או חבר דירקטוריון, תפקידי הנהלה בכירים, מזכיר, מהנדס עיר, יועץ משפטי וכו') היא של 12 בעלי תפקיד ברשות שדות התעופה: 119,072 שקל. השכר הממוצע ברוטו לחודש של אותם בעלי תפקידים הסתכם ב-69,659 שקל. עלות שכר ממוצעת שעולה גם על מאה אלף שקל בחודש מצויה אצל בעלי תפקיד בשירותי בריאות כללית - שם נחשפו בשבוע האחרון חריגות שכר חמורות ביותר. עלות השכר הממוצעת של 12 בעלי התפקיד בכללית הגיעה ל-104,318 שקל ושכר הברוטו הממוצע הסתכם ב-82,631 שקל.
שיעור העובדים במגזר הציבורי מכלל העובדים במשק - בעלייה
עובדי הגופים הציבוריים מהווים 56% מכלל עובדי המגזר הציבורי. השכר הממוצע במשק עמד בשנת 2019 על 10,428 שקל, לעומת 23,930 שקל בחברות הממשלתיות, 16,365 בגופים הציבוריים ו-16,991 שקל במשרדי הממשלה. המשמעות: השכר במגזר הציבורי גבוה בהרבה מאשר בכלל המשק. עם זאת יש לציין כי בעשור האחרון גדל השכר הריאלי הממוצע בגופים הציבוריים בשיעור של כ-14%, לעומת כ-20% בשכר הממוצע במשק כולו.
עוד עולה מהדו"ח כי במערכת הבריאות עלה השכר ב-24%, במשרדי הממשלה ב-22%, בחברות הממשלתיות ב-19%, בגופים הציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה ב-17%, בתאגידים ב-15%, בשלטון המקומי ב-14% ובגופים הציבוריים עלה השכר בעשור האחרון ב-14%. סך עלות ההעסקה בגופים הללו מהווה כמחצית מהוצאות השכר במגזר הציבורי והיא מוערכת בכ-83 מיליארד שקל.
בעוד שראש הממשלה בנימין נתניהו זכור כמי שהציג כבר לפני שנים את הסיסמה של "השמן והרזה", שלפיה יש לצמצם את המגזר הציבורי לעומת הפרטי - מתברר כי שיעור העובדים בגופים הציבוריים מתוך כלל התושבים עמד על 8% בשנת 2019 ועלה בכ-0.5% בעשור האחרון, ובוודאי לא ירד בשנים האחרונות כמצופה. בעוד שמספר התושבים עלה ב-19% בעשור האחרון, מספר העובדים בגופים הציבוריים עלה ב-28%. עם זאת, בעשור האחרון נרשמה עלייה ריאלית של 14% בשכר הממוצע בגופים הציבוריים, לעומת עלייה של 22% בשירות המדינה. שכר המינימום עלה בתקופה זו ב-30%.
738 מיליון שקל - כהטבות רכב לעובדי המגזר הציבורי
והנה עוד נתון מעניין: 738 מיליון שקל שולמו לעובדים בגופים הציבוריים כהטבת רכב, המהווה את ההטבה ששולם עבורה הסכום הגבוה ביותר - 28.8% מכלל ההטבות. בסך הכל הסתכמו ההטבות לעובדים בגופים הציבוריים ב-2019 בסכום כולל של 2.56 מיליארד שקל. השתתפות המעבידים בתשלומי מים, חשמל וארנונה היוו 12.1%, 9.3% על ארוחות ותלושי מזון, 7.8% לפנסיה, 15.3% לקרן השתלמות ו-26.6% להטבות אחרות.
עוד עולה מהדו"ח כי השכר בחברות הממשלתיות גבוה בכ-74% מהשכר במגזר הפרטי עבור עובדים בגילאי 25-42. בעשור האחרון חלה ירידה של 4,500 עובדים בחברות הממשלתיות, בעקבות הרפורמות בחברת החשמל, דואר ישראל והתעשייה האווירית.
מהשוואת השכר הריאלי בחברות הממשלתיות עולה כי השכר בקרב עובדי הנמלים עלה ב-24% ריאלית בעשור האחרון והיה הגבוה ביותר - 32,416 שקל. השכר בחברות בענפי התשתיות, האנרגיה והמים הגיע ל-25,771 שקל. בתעשיות הביטחוניות - 23,882 שקל, בתשתיות כבישים ורכבות - 20,629 שקל, בחברות שיכון, פיתוח, תיירות ומקרקעין - 14,679 שקל, בפיננסים - 14,019 שקל ובחברות חינוך ותרבות - 13,815 שקל.
רק 29% ממקבלי השכר הגבוה במגזר הציבורי הם נשים
עוד עולה מהדו"ח כי הפער בשכר הגברים והנשים גבוה מאוד בחברות הממשלתיות: בתעשיות הביטחוניות גברים השתכרו 26,542 שקל לעומת 21,188 שקל שהשתכרו הנשים. בחמש השנים האחרונות הצטמצם פער השכר בין גברים לנשים בחברות הממשלתיות רק ב-2% והסתכם ב-27%. בקרב בעלי תפקידים ומקבלי השכר הגבוה הפער הצטמצם ב-7% לשיעור של 11% "בלבד".
נשים מהוות כ-63% מכלל עובדי הגופים הציבוריים אבל רק כ-29% מכלל בעלי התפקיד ומקבלי שכר גבוה. שיעור הנשים המועסקות בולט במיוחד ברשויות המקומיות, שבהן 73% הן נשים, עלייה של 6% בעשור האחרון.
ברשויות המקומיות השכר הממוצע עמד "רק" על 11,073 שקל, לא הרבה יותר מהשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע הגבוה ביותר בשלטון המקומי שולם לרופאים הווטרינרים - 31,842 שקל.
שיעור הנשים המועסקות כבעלות תפקיד או כמקבלות שכר גבוה בשלטון המקומי עלה ב-10% בעשור האחרון ועמד עדיין על כ-38% בלבד ב-2019. זאת, לעומת עלייה של 3% בלבד בכלל הגופים הציבוריים. וכמה לא מפתיע ששכר הברוטו למשרה מלאה לאישה בחברות הממשלתיות נמוך ב-27% משכרו של גבר.
אומדן הוצאות השכר ברשויות המקומיות הגיע בשנת 2019 ל-25 מיליארד שקל, ששולמו ל-191,570 עובדים. בעשור האחרון השכר הממוצע בשלטון המקומי עלה בכ-14% באופן ריאלי. שכר של 16,544 שקל שולם באיגודי ערים ללא כבאות והצלה, 10,934 שקל ברשויות המקומיות, 9,986 שקל בחברות העירוניות ו-9,696 שקל במועצות הדתיות.
ד"ר יובל לבנת באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
בעשור האחרון: עלייה של 29% במספר העובדים במערכת הבריאות
השכר הממוצע למשרה מלאה לעובדי הגופים הציבוריים במערכת הבריאות הוא הגבוה מאשכולות הגופים ועמד על 24,440 שקל ב-2019. ועוד: בעשור האחרון חלה עלייה של 29% במספר העובדים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות, לעומת גידול של 19% באוכלוסייה. שכרם הריאלי של עובדי קופות החולים עלה ב-15% בעשור האחרון. השכר הממוצע בגופים הרפואיים הגיע ל-20,290 שקל ובקופות החולים היה השכר 20,704 שקל.
שכרם הממוצע של רופאים מקבלי שכר גבוה בגופים הציבוריים הגיע ב-2019 ל-52,028 שקל. מקבלי שכר גבוה במערכת הבריאות הציבורית הגיעו ל-48,684 שקל ושכר בעלי התפקידים היה 37,399 שקל. שכר הרופאים בגופים הציבוריים עלה ב-45% בעשור האחרון, שכר האחיות עלה ב-37% ושכר הרוקחים עלה רק ב-16%.
הגברים בקופות החולים השתכרו 32,070 שקל, והנשים רק 18,061 שקל. בגופים הציבוריים - הגברים 25,884 שקל, הנשים 18,229 שקל. גם בתאגידי הבריאות ובכלל הגופים הציבוריים במערכת הבריאות הפערים בין גברים לנשים הגיעו לעשרות אחוזים.
הפערים בשכר בין האוניברסיטאות למכללות
במערכת ההשכלה הגבוהה עמד השכר הממוצע על 17,309 שקל. החל משנת 2015 השכר הממוצע של עובדי המכללות עלה רק בכ-2% והשכר הממוצע של עובדי האוניברסיטאות עלה ב-1% בלבד. יש לציין כי בתקופה זו עלה השכר הממוצע במשק בכ-10%.
עוד עולה מהדו"ח כי עובדי סגל אקדמי בכיר מהווים כ-54% מבעלי התפקידים ושכם היה 38,876 שקל. בנוסף, שכרם הממוצע של חברי הסגל מתחומי מדעי המחשב גבוה בכ-25% משכר חברי הסגל בתחומי מדעי הרוח. השכר ברוטו באוניברסיטאות הגיע ל-17,6698 שקל, לעומת 14,677 שקל במכללות.
בגופים הציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה הסתכמו הוצאות השכר ב-9.7 מיליארד שקל ל-56,065 עובדים. השכר הממוצע של הסגל האקדמי הבכיר הגיע ל- 30,555 שקל, העובדים בדירוג המח"ר הגיע ל-15,378 שקל, בעלי חוזה מיוחד השתכרו 14,421 שקל, עובדים בדירוג אחיד ומנהלי - 12,200 שקל, הסגל האקדמי הזוטר השתכר 11,872 שקל בממוצע ואחרים במערכת השתכרו 10,791 שקל. הדו"ח מגלה כי השכר הריאלי בגופים הציבוריים בהשכלה הגבוהה עלה ב-16% בעשור האחרון.
הדו"ח מגלה כאמור כי השכר באוניברסיטאות גבוה בדרך כלל מאשר במכללות. כך השתכרו המשתייכים לסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות 33,356 שקל והמקבילים להם במכללות השתכרו 22,826 שקל. שיעור הנשים המועסקות כבעלות תפקידים או כמקבלות שכר גבוה עלה ב-12% בעשור האחרון. הנשים מהוות 36% מעובדי דירוג סגל אקדמי בכיר ו-49% מעובדי דירוג סגל אקדמי זוטר.
עלות ההעסקה הכוללת בתאגיד השידור - נמוכה מברשות השידור
השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי התאגידים עמד על 19,400 שקל ועלה בשיעור ריאלי של 15% בעשור האחרון, כ-2% בשנת 2019.
שכר הברוטו הממוצע למשרה מלאה של העובדים בתאגידי הרווחה והכלכלה גדל בעשור האחרון בשיעור ריאלי של 17%. בניכוי עובדי רשות שדות התעופה העלייה עומדת רק על 10%, לאחר ששכרם הריאלי עלה בכ-26% בעשור האחרון. 26% מהעובדים בתאגידים השתכרו ב-2019 שכר נמוך מהשכר הממוצע במשק. שכרם הממוצע עמד על 7,076 שקל למשרה מלאה, ירידה של 2% בהשוואה לשנת 2018.
מנתוני תאגיד השידור הציבורי, שהוקם כדי להחליף את רשות השידור, עולה כי מספר העובדים, עלות ההעסקה, פערי השכר המגדריים והשכר הממוצע נמוכים באופן משמעותי. שיעור מקבלי השכר הגבוה נמוך פי שלושה בתאגיד השידור לעומת רשות השידור.
הממונה על השכר מציין בדו"ח כי "הסגירה של רשות השידור והקמת תאגיד השידור אפשרו לתקן את המצב ואפשרה שידור ציבורי אשר ביכולתו להפיק תוכן".
קובי בר נתן אמר ל-ynet כי "המשבר הבריאותי זימן לנו הזדמנויות חדשות כשתקופה זו אפשרה לבחון מודלים חדשים של הסדרי העסקה גמישים, דוגמת ניוד עובדים ושינוי הגדרת תפקיד לפי צרכי המערכת, האיצה שיפורים טכנולוגיים ודיגיטציה, ויצרה תרבות עבודה חדשה הכוללת עבודה מהבית. כעת עם דעיכת המגיפה, חובתנו ללמוד ככל הניתן מניסוי זה, להפיק את הלקחים, וליישם ביחד עם השותפים הטבעיים שלנו את התמורות הנדרשות במגזר הציבורי".
