בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת דחה לאחרונה תביעה שהגישו אח ואחות להצהיר על הוריהם המנוחים כבעלי זכות חכירה במושב אילניה שבגליל התחתון. השופט שאהר אטרש דחה את התביעה הן מחמת התיישנות והן מפאת העדר הוכחה.
את התביעה הגישו האחים ב-2021 נגד קק"ל, שהיא בעלת הקרקע שבמחלוקת. לטענתם, אחרי ששרדו את השואה ועלו ארצה, נישאו הוריהם ב-1951 וקבעו את מושבם באילניה, שם התגוררו בבית ללא חשמל, שירותים או מקלחת.
1 צפייה בגלריה
בית משפט
בית משפט
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
הם סיפרו שב-1965 רכשו הוריהם את זכויות החכירה בחלקה והתשלום בוצע בשתי דרכים. האחת, באמצעות העברת סכום חד פעמי בסך 1,200 לירות לבעל הזכויות הקודם. השנייה, על ידי העברת סכום כלשהו בתשלומים לנציג קק"ל, עד שיום אחד אמר הנציג לאב: "זהו, גמרת לשלם". האב הלך לעולמו ב-2004 והאם ב-2017. האח והאחות טענו שרכישת זכות החכירה בקרקע על ידי הוריהם הוכחה, ויש להצהיר עליהם כבעליה.
מנגד טענה קק"ל שיש לדחות את התביעה הן מחמת התיישנות והן מפני שלא הוכחה לגופה. כך למשל, לא הוכח שאותו "נציג" שאליו העביר האב המנוח כספים בזמנו, כביכול לצורך רכישת הקרקע, היה אכן איש קק"ל.
עו"ד אלון גולדברגעו"ד אלון גולדברגרונית וולפר
ואכן השופט אטרש קיבל את טענות ההגנה של קק"ל על שני רבדיה. בסוגיית ההתיישנות הוא הדגיש שעילת התביעה של האחים נולדה למעשה בשנת 1965, המועד הנטען לרכישת זכות החכירה. לדבריו, מאחר שהתביעה הוגשה רק ב-2021 – הרבה מעבר לתקופת ההתיישנות בתביעות מקרקעין שעומדת על 25 שנה – הרי שיש לקבוע כי היא התיישנה.
למעלה מן הצורך הוא דן ביתר טענות התביעה, וספציפית בעניין התשלום על הקרקע. נקבע שכל שהגישו האחים להוכחת טענתם בסוגיה זו היה פתק משנת 1965 מבעל הזכויות הקודם בקרקע – שלפיו הוא נותן להוריהם "זכות להיכנס לביתו" תמורת 1,200 ל"י – וכן את עדות האחות, שלפיה היא זוכרת שבהיותה בת 11 אביה סיים להעביר לנציג קק"ל את התשלומים עבור הקרקע, עד שכולם בירכו על המוגמר.
אלא שהשופט חרץ את גורל שתי ה"ראיות" הללו לדחייה. אשר לפתק, הוא הדגיש שבעלת הקרקע היא קק"ל, כך שלא היה ביכולתו של בעל הזכויות הקודם להעביר יותר ממה שיש לו (כלומר, אינו יכול להעביר בעלות). מכל מקום, מלשון הפתק עולה שמוענקת להורים זכות מגורים בבית ותו לא.
גם עדות האחות שלפיה אביה שילם לנציג קק"ל עבור הקרקע לא שכנעה את השופט, שקבע כי הטענה כללית וסתמית. עורכת הדין של התובעים הציגה לבית המשפט מידע מהאינטרנט על אותו נציג, שממנו עולה לכאורה ששימש באותה תקופה כאיש קק"ל, אלא שהשופט עמד בסירובו להכיר באיש כגורם מוסמך מטעם הקרן הקיימת. משלא הוכחה זכות החכירה של ההורים בקרקע, התביעה נדחתה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד צפרירה בונה שכטר • ב"כ הנתבעת: לא צוין • עו"ד אלון גולדברג עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין