"אם תביני את שכתוב על הלוח, עוד תעשי סטארט-אפ", מזדעק בחיוך מולי אדן באמצע הראיון הזומי. "אני כותב עליו את כל הרעיונות המופרעים שלי. אני תמיד אומר, שכשמגיע אליך משהו קודח, תרשום אותו על הקיר. בזה את יכולה להביט", הוא מודיע, קם מהכיסא ומראה את הכיתוב שעל גב החולצה השחורה שלו: molly inside. "אתמול הייתה לי יום הולדת, החבר'ה שלי קנו לי אותה".
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אפשר להגדיר את הרגע הזה כסוג של הפוגה קומית במהלך שיחה כואבת שקיימנו עם אדן וחמי פרס, שהתכנסו כדי להסביר את מהות הקרן הישראלית לערבות הדדית. את הקרן הם הקימו בתחילת החודש עם קבוצת אנשי עסקים ויזמים חברתיים, בהם רמי קליש ורותי אלון, שני שותפים של פרס בחברות ההיי-טק, עימאד תלחמי, דורון לבנת וארגון "מתן-משקיעים בקהילה", שממנכ"לת אל"מ במיל' אהובה ינאי. בראש המועצה המייעצת, שתלווה את פעילות הקרן, הוצב רא"ל במיל' גדי איזנקוט. "הקרן תושיט עזרה מיידית לאנשים ומשפחות שמעולם לא נזקקו לעזרה, ובעקבות המשבר הכלכלי האישי, הם זקוקים לתמיכה לקיום בסיסי", מסביר פרס.
“הרגשנו שזו השעה לממש את הערך של ערבות הדדית, לא רק במילים אלא גם במעשים. ישראלים רבים הגיעו לפת לחם בעקבות משבר הקורונה וכולנו חייבים להתגייס לסייע להם, לצד מאמצי המדינה", אומר פרס. "החברה הישראלית תמיד הוכיחה רוח נתינה בתקופות משבר. עד היום הצטרפו למיזם 41 חברות, ישראליות ובין לאומיות, ביניהן אדמה, אורבוטק, גוגל, קרן ויולה, סיסקו, פייבר, מייקרוסופט וסודהסטרים, כשעד עכשיו נאספו קרוב לשבעה מיליון שקלים, בעיקר מאנשים פרטיים. רוב החברות נמצאות בימים אלה בתהליך קמפיין גיוס עובדים, כך שהסכום הכולל לא ידוע עדיין. בגדולות שבהן הקמפיינים יניבו כמה מאות אלפי שקלים לכל חברה. חברות כמו סיסקו, גוגל ואחרות הודיעו שיכפילו תרומת העובדים, וחלק מהכסף התקבל מתורמים שביקשו להישאר בעילום שם".
איך הקרן תעבוד?
"ההתחייבות שלנו היא להעביר את התרומות במלואן ישירות אל נפגעי המשבר, והן תהיינה מוכרות לצורכי מס. התרומות ינוהלו בשקיפות ובקרה על ידי ועדה מקצועית שמקים ארגון מתן, כשהאיתור ייערך באמצעות שגרירי הקרן, שנמצאים בשטח, ובעלי תפקידים שמכירים את הנזקקים החדשים, ובשיתוף רשויות מקומיות וארגונים חברתיים ומקצועיים".
בשלב זה, הם מספרים, יועבר הכסף לשישה מוקדים בארץ, מצפון עד דרום, כשהכסף יחולק ללא הבדל דת ולאום. הם עדיין לא מפרסמים את שמות המקומות, רק מדגישים שמדובר במקומות בדירוג אשכולות 1-5, כלומר בדירוג סוציו-אקונומי נמוך. "לא נוכל להגיע לכל האנשים - כוחנו תלוי באיסוף הכספים. הסכום לא ייכנס לחשבון הבנק, כי יש מצב שהוא מעוקל או נעול, אלא יינתנו לנזקקים כרטיסי קנייה, בהם יוכלו להשתמש, בשווי שבין 1,000 ל-5,000 שקל", מסביר פרס. "היעד הראשוני הוא להגיע למאה חברות במשק, יש בו 7,000 חברות היי-טק ועוד אלפי חברות בגדלים שונים. אנחנו מזמינים את כולם להשתתף, הפעילות תימשך כל עוד יימשך המשבר הכלכלי של הקורונה".
פרס (62), הוא מבכירי תעשיית ההון סיכון בישראל, שותף-מייסד ומנכ"ל בקרן הון סיכון "פיטנגו". הוא הבן הצעיר של סוניה ושמעון פרס ז"ל, הנשיא התשיעי של המדינה. לאחר מותו של פרס, נכנס לתפקידו כיו"ר הוועד המנהל של מרכז פרס לשלום. אדן (67), שידוע בתלבושתו המורכבת מחולצה וז'קט שחורים וכובע ברט מתוצרת Kangol, כיהן כסגן נשיא בכיר באינטל העולמית ונשיא אינטל ישראל, תפקיד אליו נכנס לאחר שהות של עשור בארה"ב. היום הוא יועץ חדשנות וטכנולוגיה ראשי בבנק הפועלים, ולשעבר יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה. ב-2012 נבחר ע"י Forbes לאחד מעשרת המוחות המבריקים בתחום הטכנולוגיה בעולם, וב-2015 פרש מאינטל.
"צריך להבהיר, שאנחנו לא הולכים לפתור את בעיית העוני במדינה", מדגיש אדן. "אנחנו מעניקים לנזקקים טיפול נמרץ. לאלו שהיו לפני הקורונה עם עבודה והכנסה, ועכשיו הסטטוס שלהם השתנה, והם חייבים עזרה ראשונה. זה למשפחה שנזרקה לרחוב כי הצ’ק לשכר הדירה חזר, או שהילד רעב. אלו תופעות לא צודקות ולא הוגנות ולא צריכות לקרות באף מדינה, בוודאי שלא במדינה שלנו. הקרן היא לא עניין פוליטי, אלא עניין של אחריות לאומית, להגיע לאלו השקופים והתלויים באוויר. המנגנון הוא של כלים שלובים. אלו שיש להם פרנסה ועבודה - צריכים לתת. זה כמו במלחמה, שמסייעים לאלו שנפגעו כלכלית".
"שיסוי נוראי לצד ערבות הדדית"
משבר הקורונה פוגע בכל העולם, אבל בישראל נראה כי מעבר לפגיעה בחברה ובכלכלה, הוא סודק גם את אמון הציבור בהנהגה. "יש מצב סובייקטיבי: כל העולם נפגע קשות מהמגפה. יש בעולם מיליוני מובטלים, וחלק מהמדינות הצליחו לתת תשובות יותר מהירות מאיתנו", אומר אדן. "אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה, אבל אני רואה שיסוי נוראי בכל מקום. באותה מידה, יש פה גילויים מדהימים של ערבות הדדית. אני אומר בעת הזאת: בואו נוכיח שאנחנו לא רעים כמו שלפעמים אנחנו נראים. יש בינינו גם הרבה אזרחים טובים. מאז הכרזנו על הקמת הקרן, אנחנו מוצפים בחברות שמתקשרות ובאנשים טובים שמבקשים לתרום. יש פה גם אלמנט חינוכי, למשל להסביר למי שקיבל את ה-750 שקל ומסתדר בלעדיהם, לתת אותם למי שזקוק לסכום הזה. זה הדבר הנכון לעשות".
"מאז הכרזנו על הקמת הקרן, אנחנו מוצפים בחברות שמתקשרות ובאנשים טובים שמבקשים לתרום. יש פה גם אלמנט חינוכי, למשל להסביר למי שקיבל את ה-750 שקל ומסתדר בלעדיהם, לתת אותם למי שזקוק לסכום הזה. זה הדבר הנכון לעשות"
בעצם, אתם עושים את העבודה של הממשלה, שאמורה לפתור את המשבר הזה.
"זה המשבר הראשון שאני זוכר בהיסטוריה של האנושות שמחליטים להקריב את הכלכלה הגלובלית כדי להציל אנשים, מה שאומר, שהמצב היה יכול להיות הרבה יותר גרוע", משיב פרס. "זה משבר בסדר גודל שלא הכרנו. היציאה ממנו תהיה מאוד ארוכה ומאוד כואבת, וצפויות לנו עוד כמה מכות בדרך. הבעיה הכלכלית תישאר גם אחרי שיימצא חיסון, כי אין חיסון לתשתיות שנהרסו. אני צופה גל שני של משבר כלכלי, שיהיה קשור למגזר השלישי. בישראל יש למעלה מ-4,000 עמותות, חלקן כבר קורסות, חלקן עדיין מחזיקות מעמד, אבל אם זה יימשך כך - תהיה קריסה טוטלית.
"אין הרבה אוויר לנשימה. אם הייתי ממשלה, לא הייתי בונה על העמותות, כי לבעיה הנוכחית רק הממשלה יכולה לתת פתרון. נדרש סכום של מיליארדי דולרים להציל את המשק. אנחנו לא משלים את עצמנו ולא חושבים שנוכל לפתור בעיות שהמגזר השלישי מטפל בהן".
"השבר התעסוקתי מחייב פתרון ארוך טווח, ולזה נדרשת הנהגה פוליטית"
"בגלל התמשכות המשבר, משתנים גם הרגלי הצריכה וההפעלה", אומר פרס. "כשנחזור לצרוך, לא נחזור לאותו מקום שהיינו בו קודם. יהיו מקומות עבודה חדשים, יהיו הסבות מקצועיות. המצב הזה מחייב פתרון ארוך טווח, ולזה נדרשת הנהגה פוליטית. אנחנו בעיצומה של מלחמת עולם שמסכנת את כל המקומות בעולם, וייקח המון זמן עד שנתגבר עליה. נכנסנו למקום של ערבות הדדית מתוך הכלל שצריך להיות, שמי שיש לו עוזר למי שאין לו.
"אנחנו משהו יזמי והתחלתי וראשוני, ואני מקווה שהמנגנון של הקרן שיצרנו יוטבע ויוביל מתישהו להקמת קרן לאומית כזו. מכיוון שהפגיעה באזרחים היא בכל העולם, והיא משתקת את המערכת הכלכלית, צריך להיערך לזה מבחינת לאומית. צריך להגיע לחוזה חדש עם האזרחים".
"השילוב של רובוטיקה ובינה מלאכותית ייתר חלק מהמקצועות הקיימים. מכונות יחליפו אנשים, והפגיעה תהיה בשכבה הסוציו-אקונומית הנמוכה, באותם אנשים שעובדים בעבודות שרובוטים יכולים להחליף אותם"
"אני מסכים עם חמי", אומר אדן. "לא נחזור למקום שהיינו בו מבחינת שוק העבודה. השילוב של רובוטיקה ובינה מלאכותית ייתר חלק מהמקצועות הקיימים. מהפכת האוטומציה תביא לכך שמכונות יחליפו אנשים, והפגיעה תהיה בשכבה הסוציו-אקונומית הנמוכה, באותם אנשים שעובדים בעבודות שרובוטים יכולים להחליף אותם.
"תכננו שהמהפכה הזו תתרחש יותר לאט ממה שהיא קרתה בגלל הקורונה. חשבנו שתהיה גדילה אקספוננציאלית, שהתהליך ייקח בין שנתיים לארבע, ועד אז נשכיל להתמודד איתה. במקום זה קיבלנו גדילה סופר אקספוננציאליות, וכבר עכשיו יש פגיעה באלו שעוסקים במקצועות פשוטים. אם נפנים את המסקנות אולי נהיה מספיק חכמים, כדי שלא יגיע אותו גל שני. צריך שתהיה מהפכה נוספת, כמו המהפכה התעשייתית הראשונה והשנייה, שבה התפתחו תעשיות רבות כדוגמת תעשיית החשמל. את המסקנות צריך להפנים, ולהביא מהפכה באותו סדר גודל. ללמוד את הקיים ולהכין תשתיות נכונות, כדי להיות מוכנים בצורה טובה יותר לגל שיגיע, והוא יגיע. אנחנו מדינת סטארט-אפ, זה אפשרי".
"האדם הוא חיה חברתית, החיים יחזרו למסלולם אבל אחרת. המושג של בית ושל משרד השתנה, הפורמט החברתי השתנה", מוסיף פרס. "שיתוף פעולה תוך כדי המשבר יעזור למהפכה עליה דיבר מולי, שתגיע. בעולם מתרחשת מהפכה קפיטליסטית: יש התקרבות בין עולם העסקים לעולם הפילנתרופיה, זה משנה את כללי העולם הקפיטליסטי. העולם מחפש כיוון ומטרה, הדור הצעיר נושא את הדגל הזה. המגפה הוכיחה שכל מדינה צריכה לדאוג לעצמה. עוד בתחילת משבר הקורונה ראינו את הבריחה מגלובליזציה לדברים לוקליים, הפתרונות צריכים להגיע מכאן".
"אבא לא היה נותן ללכת לבחירות"
בנימה אישית, שאלנו את פרס, מה אביו היה אומר על המצב, לו היה בחיים. "אבא שלי היה מכנס את כל ראשי המשק בחדר אחד במטרה להתאחד", משיב פרס נחרצות. "בשום אופן לא ללכת לבחירות. הוא היה משתיק כל קול שקורא לשיסוי ומלכד את כולם, יושב ומדבר על איך מגייסים את כל הכוחות שיש לנו כדי לטפל בכלכלה, ולא היה נח עד שהיו מוצאים פתרון.
"ב-1984, כשאבא שלי היה ראש ממשלת האחדות, כשהאינפלציה הגיעה לשיא של כל הזמנים של 445%, הוא הוציא לפועל תוכנית חירום כלכלית ביחד עם שר האוצר דאז, יצחק מודעי, והסביר שצריך לקבל החלטות קשות. בלימת האינפלציה והעובדה שהכלכלה הישראלית ניצלה התקיימו בזכות תהליך קבלת החלטות משותף של ראשי שתי המפלגות הגדולות".
"בלימת האינפלציה ב-84' והעובדה שהכלכלה הישראלית ניצלה התקיימו בזכות תהליך קבלת החלטות משותף של ראשי שתי המפלגות הגדולות"
אתה שולח בעצם מסר לנתניהו ולגנץ?
"אני אומר שחייבים אחדות. צריך לזכור שבעת הזאת אמריקה לא יכולה לעזור לנו, אין כוח חיצוני שיכול לעזור, ולכן צריך למצוא את המיטב שיש בנו. קודם לכל, שלא נתקוטט אחד עם השני, כי זו שעת חירום לאומית. באמת שהמצב כבר לא סביר. לא הגיוני שיש פה אנשים בחרפת רעב, ובממשלה רבים ביניהם. אבא היה אומר, שנדרש מכולם בעת הזאת להתעלות על עצמם, לשתף פעולה, ולאחר שיפתרו את המשבר - אפשר לחזור לריב ולהתכתש".
אביך היה אופטימיסט ללא תקנה. אתה הולך בדרכו?
"אופטימיות זו לא שאלה של הסתכלות אלא של פעולה, נקיטת עמדה. אני אופטימי מתוך בחירה. אבא שלי נהג לומר שהוא לא מכיר אף פסימיסט שרואה כוכבים בשמיים, כי הוא הולך עם הראש באדמה. אני מביט קדימה, ורואה פה נוער יוצר דופן ומדינה שיש לה במה להתגאות. האלטרנטיבות הרבה יותר גרועות. לכן כל כך כואב לי מה שקורה פה. חייבים להתכנס אל המרכז, כי קנאות וקצוות לא הולך. אנחנו עם אחד, שביחד קמים וביחד נופלים. אם נעבור משברים יחד, כלום לא יעצור אותנו, ולשם אני מכוון את חיי. ולא רק אני. יש עוד הרבה אנשים כמוני, מולי הוא אחד מהם. לכן אני קורא לכל מי שקורא את זה לקום ולהיתרם למאמץ, להניח למחלוקות ולסייע לסובלים, ויש הרבה כאלו, לצערי".
"אם לא הייתי אופטימי לא הייתי חוזר אחרי עשור מארה"ב", מוסיף אדן. "אין לי אזרחות אמריקנית. אני פה, הילדים והנכדים שלי פה. יש משפט שאומר, שגם אופטימיסט וגם פסימיסט אינם ריאליסטיים, אבל האופטימיסט חי טוב יותר. אני אשאר כאן, אני נלחם כאן, כי אני רוצה שיהיה יותר טוב. ההסתה מראה את הפן הלא יפה שלנו, רואים את זה ברמה הפוליטית ואי אפשר להמשיך ככה. כשנראה את ההנהגה הולכת בדרך של איחוד וערבות הדדית, גם האזרחים ינהגו כך".
פורסם לראשונה: 08:03, 28.08.20