מה הקשר בין נפחים, פונדקאים, רועי צאן, מלכים, שרי צבא, חלפני כספים, שומרים, חקלאים, חיילים ומשרתים? ובכן, זאת היא רשימה מובילה של המקצועות העיקריים והנחשקים בתקופת התנ"ך. מאז חלפו שנים רבות והרבה מים זרמו בנהר הירדן. אם הייתם שואלים לפני 30 שנה אם או אב בישראל, וגם בבריטניה, בארצות הברית או ביפן, באיזה מקצוע היו רוצים שבתם או בנם יעסקו כשיהיו גדולים – התשובה הייתה, כנראה, רופא, עורך דין, מנהל בנק או אולי מדען.
אולם הימים ההם חלפו להם. ההורים כבר ממש לא יכולים להשפיע על הבן או הבת במה והיכן לעבוד, הם כנראה גם לא יכירו את מקצועות העתיד שילדיהם לוטשים אליהם עיניים, ולהיות עורך דין או בנקאי לא בטוח שימשוך אותם יותר או יהיה רווחי יותר, מאשר לעסוק באחד המקצועות החדשים שישלטו בכיפת שוק העבודה בעשורים הבאים.
תארו לכם אימא שאומרת לאחד מילדיה: הייתי רוצה שתהיה מפתח תחבורה חכמה, מנתח שוק, מתאם מוצרים, יוצר תוכן שיווקי בלחיצת כפתור או מפתח שבבים בבינה מלאכותית. לפני שנים לא רבות וכנראה, גם בעצם הימים האלה, כל אלה היו מובנים לאבא ואימא ממש כמו סינית עתיקה.
אולם אחת הבעיות העיקריות שמסמנים היום המומחים בתחומי תעסוקה ברחבי העולם היא מצב שבו יידרשו פחות ופחות בני אדם עובדים, ובמקומם יפעלו הבינה המלאכותית, הרובוטים והמכונות. באחד מביקוריי האחרונים בחו"ל, שירת אותי במסעדה רובוט. וגם בארץ, למשל במסעדה בקניון מלחה בירושלים, כבר הגיע רובוט לשולחני, הביא את המנה שהזמנתי וגם אסף את הצלחות בסיום הארוחה...
לצורך הכנת כתבה על מקצועות העתיד שאלנו שורה של מומחים מתחומים שונים על דעתם והצעותיהם. בכוונה לא עסקנו במקצועות הקיימים, שיהיו נחלת שוק העבודה העתידי גם להבא, כמו עורך דין, מהנדס או רופא. ניסינו לברר הפעם מהם מקצועות העתיד, שיהיו חיוניים וכדאי ללמוד אותם ולעבוד בהם בעוד 10, 20 או 30 שנה. התוצאות לפניכם.
חן קמר, מנכ"ל TCS ישראל:
"אחד התחומים שצפויים לצבור תאוצה ולייצר משרות ותפקידים חדשים הוא תחום הקיימות והאנרגיה הירוקה. הסיבות לכך הן שחברות בינלאומיות יידרשו לעמוד ברגולציות שמועברות כרגע באיחוד האירופי ובארצות הברית, ויחלחלו בהדרגה לעולם כולו.
חן קמרצילום: איל יצהרהדרישה מתאגידים לעמוד בדרישות הכוללות עמידה ביעדים מחמירים של צמצום טביעת רגל פחמנית, חיסכון באנרגיה וצמצום זיהומים סביבתיים, תוליד דור חדש של מהנדסים ומנהלים, שזה יהיה תחום עיסוקם. גם הבינה המלאכותית תיכנס בהדרגה לתחום ותסייע לחברות למצוא דרכים להתייעל אנרגטית ולעמוד ברגולציות החדשות.
"נקודה נוספת וחשובה, כאשר אנו מסתכלים קדימה לעבר מקצועות העתיד, היא התכונות שיידרשו מהעובדים באופן רוחבי, בכל תחום. השינויים העמוקים בכלכלה, שכוללים האטה בכלכלה העולמית וצמיחה מהירה בכלכלה ההודית, למשל, ישנו את מרכזי הכובד של התעשייה והייצור. עובדים ומנהלים, שנדרשו להכיר לעומק את התרבות והכלכלה האמריקאית, יידרשו לעשות אותו הדבר להודו בהדרגה".
אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך:
"בסוף שנות התשעים, התחושה הייתה שמהפכה טכנולוגית גדולה ניצבת בפתח. בקרוב המחשב יידע לבצע משימות מהר ומדויק יותר מבני האדם. מי שירצה להיות רלוונטי, יצטרך לשלוט בטכנולוגיה, להיות יצירתי ולפתור בעיות מורכבות. שדה החינוך הבין שתלמידים יידרשו לקפיצת מדרגה, לא רק לשנן, לתרגל ולפתור תרגילים מהספר, אלא להתמודד עם מצבי מציאות מגוונים בתנאים של חוסר ודאות.
אלי הורביץ', מנכ''ל קרן טראמפ לחינוךצילום: יעל אילן"לשם כך התכנסה קבוצת מומחי חינוך וכלכלה מעשרות מדינות, וביחד הם גיבשו את מבחני פיז"ה הבינלאומיים. מבחני פיז"ה, שהפכו לברומטר של החינוך בעולם וגם בישראל, מציבים ראי למידת המוכנות של בני הנוער לעולם האמיתי. בישראל התמונה ברורה ועגומה, רק תשעה אחוזים מהתלמידים שלנו מצטיינים בפיז"ה ומוכנים היטב לעולם. מהם יגיעו המדענים וההייטקיסטים, ומרביתם תלמידים ממרכז הארץ.
"אלא שהעולם לא קופא על שמריו. בזמן שמשרד החינוך הישראלי עוד מתלבט אם להתאים את תוכניות הלימודים למיומנויות פיז"ה, מהפכה טכנולוגית נוספת מגיחה בשער. מיזם 'עתיד המיומנויות' של ה־OECD מצא, שהבינה המלאכותית פותרת את מבחני פיז"ה טוב יותר מבני הנוער. ילדי חטיבות הביניים של היום, שייכנסו לשוק העבודה ב־2040, יהיו חייבים לקפוץ מדרגה נוספת".
מיכל דן הראל, מנכ"לית Manpower ישראל:
"תחום הבינה המלאכותית (AI) צומח בקצב מסחרר, וטכנולוגיות חדשות מפותחות כל הזמן. לצד ההתקדמות הטכנולוגית, עולות גם שאלות אתיות רבות סביב השימוש ב־AI. כתוצאה מכך צפוי גידול משמעותי בביקוש למומחים לאתיקה בבינה מלאכותית, שיהיו אחראים לוודא שהטכנולוגיות הללו מפותחות ומשמשות בצורה אחראית, הוגנת ומוסרית.
מיכל דן הראלצילום: איתן טל"מומחה לאתיקה בבינה מלאכותית יזהה ויעריך סוגיות אתיות העולות מפיתוחן ושימושן של טכנולוגיות AI. סוגיות אלו עלולות לכלול פגיעה בפרטיות, אפליה, פוטנציאל לשימוש לרעה ועוד. כמו כן מומחה לאתיקה בבינה מלאכותית יפתח הנחיות אתיות לשימוש בטכנולוגיות AI. הנחיות אלו צריכות לקחת בחשבון את הסיכונים והיתרונות הפוטנציאליים של AI, ולספק מסגרת לשימוש אחראי בטכנולוגיות אלו. נוסף על כך אותו מומחה ייעץ לארגונים המפתחים או משתמשים בטכנולוגיות ה־AI ויסייע להם להבין את ההשלכות האתיות של טכנולוגיות אלו.
"כדי להיות מומחה לאתיקה בבינה מלאכותית חובה להבין היטב את טכנולוגיות AI, את האופן שבו הן פועלות ואת ההשפעות הפוטנציאליות שלהן על החברה. הוא יהיה חייב להיות בעל ידע נרחב בתחום האתיקה, כולל תיאוריות אתיות, עקרונות מוסריים ודיון ציבורי בסוגיות אתיות".
ד"ר איגור רוכלין, דיקן הפקולטה למדעי המחשב במכללה למינהל:
"עולם העבודה עובר תמורות מואצות, וטכנולוגיות חדשות צומחות בקצב מסחרר. יחד איתן, נוצרים מקצועות חדשים רבים, המציעים הזדמנויות קריירה מרתקות ואתגריות. בין המקצועות הללו שהתעשייה לוטשת אליהם עיניים אנחנו מוצאים את אלה:
"מומחה בינה מלאכותית (AI): תחום זה מתמקד בפיתוח מערכות חכמות, המחקות את יכולות המחשבה והלמידה האנושית. מומחי בינה מלאכותית מתמחים בפיתוח אלגוריתמים מתקדמים המאפשרים למחשבים ללמוד ולבצע משימות מורכבות, כגון זיהוי תמונות, ניתוח טקסט, קבלת החלטות ועוד. לאחר פיתוח האלגוריתמים, מומחי בינה מלאכותית בונים מודלים מתמטיים המיישמים את האלגוריתמים הללו.
"כדי לעסוק בתחום נדרשת הבנה מעמיקה במתמטיקה, מדעי המחשב, אלגוריתמים, סטטיסטיקה ולמידת מכונה. מיומנויות אלו ניתן להשיג במסגרת תואר ראשון או שני במדע הנתונים, מדעי המחשב, פיזיקה או מתמטיקה, לצד קורסים ייעודיים בבינה מלאכותית ולמידת מכונה.
"מפתח אפליקציות ריאליטי מוגבר (AR) וריאליטי וירטואלי (VR): תחום זה עוסק בפיתוח יישומים המאפשרים שילוב של העולם האמיתי עם עולם דיגיטלי, תוך יצירת חוויות אינטראקטיביות מרתקות. מפתחי AR/VR מתמקדים בתכנון חוויות אינטראקטיביות מרתקות עבור המשתמשים. הם לוקחים בחשבון היבטים כמו סיפור, עיצוב גרפי, אינטראקציה עם הסביבה ותחושת המציאות. מפתחי AR/VR כותבים קוד ומפתחים תוכנות המאפשרות ליצור עולמות דיגיטליים תלת ממדיים ולהציג אותם על גבי מכשירים ניידים, משקפיים מיוחדים או קסדות VR.
ד"ר איגור רוכליןצילום: פיני חדד"כדי לעסוק בתחום נדרשת הבנה בגרפיקה ממוחשבת, עיצוב תלת־ממדי, פיתוח תוכנה, פסיכולוגיה קוגניטיבית וחוויית משתמש. מיומנויות אלו ניתן לרכוש במסגרת תואר ראשון במדע הנתונים, מדעי המחשב, עיצוב גרפי או פסיכולוגיה, לצד קורסים ייעודיים ב־AR ו־VR.
"אדריכל נתונים: זהו תפקיד מרכזי בעולם המידע המודרני. הוא אחראי על תכנון, פיתוח וניהול מערכות נתונים מורכבות, המאפשרות לארגונים להפיק תובנות משמעותיות מהנתונים שלהם. אדריכל נתונים עובד בשיתוף פעולה עם הנהלת הארגון כדי להגדיר את אסטרטגיית הנתונים הכוללת. הוא מנתח את צורכי הארגון, מזהה את נכסי הנתונים הזמינים וקובע כיצד ניתן להשתמש בנתונים בצורה הטובה ביותר להשגת יעדי הארגון. אדריכל נתונים מתכנן מערכות נתונים מורכבות, הכוללות ארכיטקטורת נתונים, טכנולוגיות נתונים, תהליכי נתונים ותשתיות נתונים.
"אדריכל נתונים עובד בשיתוף פעולה עם בעלי עניין שונים בארגון, כגון אנליסטים, מדעני נתונים, מנהלים וקובעי מדיניות. מיומנויות אלו ניתן להשיג במסגרת תואר ראשון במדע הנתונים, מדעי המחשב, סטטיסטיקה, מתמטיקה או הנדסת נתונים, לצד קורסים ייעודיים באדריכלות נתונים".
דנה לביא, מנכ"לית חברת נישה מקבוצת דנאל, העוסקת בגיוס והשמה לתחומי הייטק:
"בשנים האחרונות דובר רבות על ענף ההייטק בעיקר בהקשר של תעסוקת עובדים במקצועות טכנולוגיים. ענף ההייטק, הקטר של המשק הישראלי המהווה מעל 50% מהייצוא, ימשיך להתפתח ולהיות חוד החנית הטכנולוגית בעולם, בזכות תאוצת הבינה המלאכותית, טכנולוגיה דיגיטלית ותנופת האוטומציה. מגמות אלו ייתרו מקצועות מסוימים ובמקביל יזניקו מקצועות אחרים אל חזית התעסוקה בענף.
"מנהלי ומפתחי AI: ארגונים וחברות בישראל ובכל העולם מניידות כיום כוח אדם לתחום הבינה המלאכותית (AI) ומכשירות עובדים כמומחי AI שיידעו להטמיע את הבינה המלאכותית במוצרי החברה. מדובר במהלכי התייעלות שבעתיד, עם ההתפתחות וההתקדמות הטכנולוגית, ייצרו תפקידים שיבוצעו אך ורק על ידי AI. הבינה המלאכותית היא משמעותית ופורצת דרך כמעט בכל תחומי החיים, משום שהיא מציעה פתרונות חדשניים, מדויקים, חכמים ויעילים יותר.
"מהנדסי אופטיקה ואלגוריתמיקה: ככל שיוצאים לשוק מכשירי אלקטרוניקה מתקדמים וחדשניים יותר, כך עולה הדרישה למהנדסי VR בתחום האופטיקה והאלגוריתמיקה. מהנדסי האופטיקה מסייעים בפיתוח ובשיפור רכיבי אופטיקה במחשבים, עדשות במצלמות, טילים, מזל"טים ועוד. כמו כן התעשיות הביטחוניות, אשר צומחות גם בישראל בקצב גבוה מאוד, ימשיכו לייצר ביקוש גבוה מאוד למהנדסים מסוג זה.
"הנדסת חומרה עבור ענף הביולוגיה והרפואה: הנדסת חומרה עוסקת בפיתוח, תכנון ועיצוב של רכיבי חומרה למחשבים ומכשירים אלקטרוניים אחרים. בתחום הביולוגיה הנדסת החומרה עוסקת בפיתוח של צ'יפים מכשירים זעירים שונים, המותקנים בתוך גוף האדם לטובת טיפולים בבעיות שונות ומעקב אחר מדדי הגוף. ככל שתחומי הרפואה והטכנולוגיה מתקדמים זה לצד זה, עולה השימוש באותם מכשירים זעירים המותקנים בגוף ובהתאם עולה הדרישה למהנדסי MED-TEC.
"אנליסט: מגוון המשרות שיציע ענף ההייטק בעתיד הקרוב משתנה ומתאים את עצמו לדרישות חדשות שעולות עם ההתפתחות הטכנולוגית והמעבר לשימוש בבינה מלאכותית. תחום משאבי האנוש יעסוק במדידת אפקטיביות ותפוקות של העובדים בתפקידים השונים בתוך הארגון, וכאן עולה הצורך בתפקיד ה־HR אנליסט. לתפקיד זה שני היבטים עיקריים: הראשון קשור לתהליכי הגיוס בארגון, ובמסגרתו יכול האנליסט לנתח ולסייע בהשבחת עובדים בארגון, לאסוף נתונים ולדווח על מדדים, כגון משך זמן איוש משרות, העלויות הכרוכות בתהליך הגיוס, איסוף מידע ונתונים על משרות ושכר עובדים. ההיבט הנוסף יבצע מעקב אחר ביצועי העובדים, הוותק הממוצע של עובדים בארגון, שיעורי עזיבה, איתור הסיבות שבגינן מועמדים ועובדים בוחרים לעבוד בחברה, סקרים פנימיים והפקת מסקנות".
מיכל קסטיאל, ראשת התוכנית לתקשורת חזותית במרחב בבית ספר לעיצוב וחדשנות במסלול האקדמי המכללה למינהל:
"אומני עיצוב פרומפט: הוא מקצוע עיצובי שמצריך ידע בעולמות הקראייטיב ועולם העיצוב, מפילוסופיה ועד תולדות העיצוב והאומנות. רק כך מתרחבת היכולת של המעצב להנחות את המכונה לייצר עבור הפרויקט והלקוח ויזואליזציה מגוונת, שמתוכה יוכל המעצב למיין, לבחור ולמקסם מקוריות. ככל שיוצף השוק בכלים טכנולוגיים רבים יותר, כך יהיה תפקידו של מעצב הפרומפטים מורכב יותר וקל יותר בו בזמן. מעצבים יהיו מסוגלים לייצר נרטיב מנומק ומבוסס ליצירת דימויים מקוריים, ולא להסתפק בדימויים מרהיבים שיוצרת המכונה ללא קונטקסט.
"המעצב החדש או אוצר תוכן עיצובי: אם פעם חשבנו שעובדי צווארון כחול הם בסכנה מיידית עם פרוץ עידן הבינה, הרי היום כבר ברור שדווקא העולמות היצירתיים חווים טלטלה דרמטית מאוד מהשינויים הרדיקליים. נראה שמדובר באחת המהפכות המשמעותיות, אשר תשפענה על עולם העיצוב באשר הוא. מושג שחדר לאקדמיות לעיצוב בשנה וחצי האחרונות מדבר על תפקידו החדש של המעצב כ'אוצר תוכן עיצובי' בשוק עבודה, כשהיכולת שלנו תהיה לייצר טריליוני דימויים בזמן קצר, מונפשים בכל סגנון שרק נחפוץ.
מיכל קסטיאלצילום: עידן גרוס"מעצבים ספקולטיביים: קצב ההתקדמות של הבינה המלאכותית הוא מהמהירים שחווינו בעידן המהפכה הטכנולוגית עד עכשיו. יהיה כמעט בלתי אפשרי לנבא לאן פני הדברים הולכים, והאם הבינה המלאכותית היא עוד מכונה בשירותנו או האם ניתן להגדירה ממש כמוח נוסף. בשל כך הצורך לראות את העתיד ולהישאר גמישים ופתוחים יפתח בתאוצה תחום תעסוקה נישתי קיים, מעצבי החדשנות הספקולטיביים.
מעצבים ספקולטיביים יעסקו בהצעת רעיונות לא מציאותיים כדי לערער על פרדיגמות מחשבתיות קיימות של צורת החיים הידועות לנו. מעצבים אלה יהיו מבוקשים בכל מקומות העבודה, ביחידות מחקר, ולא ישתייכו רק לאקדמיה ולמעבדות המחקר, אלא ייטמעו במקומות העבודה. מעצבים ספקולטיביים אלו יקבעו ביחד עם אנשי המדע כיצד ייראה העתיד בכל תחומי החיים, יתכננו את העתיד הרצוי וינסו להימנע מהבלתי רצוי".
ולסיכום ניתן לומר: עכשיו זה הזמן של למידת מכונה, אלגברה לינארית, רגרסיות לוגיסטיות ורשתות עצביות. עולם חדש שמשלב מתמטיקה, מחשבים, מדע ואתיקה. אם ניערך לכך עכשיו, ישראל תוכל לשמור על מעמדה המוביל. מדינות אחרות כבר התחילו, אנחנו חייבים להזדרז.
לשמר את ה"סטארט־אפ ניישן"
נשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר אומר בשיחה למוסף התעסוקה, כי לאור כל מה שהתרחש מאז ה־7 באוקטובר, רבים מאיתנו כבר הספיקו לשכוח שלפני פרוץ המלחמה, ישראל הייתה ידועה ברחבי העולם בעיקר כ־"סטארט־אפ ניישן". מעצמה טכנולוגית, שיודעת לפתח ולייצר שורה של המצאות טכנולוגיות פורצות דרך, שמובילות את העולם כולו קדימה. המעצמות הגדולות בעולם חיזרו אחרינו, וכולם ידעו כי בישראל נמצאים האנשים המוכשרים והיצירתיים ביותר, שעם קצת "חוצפה" ישראלית, מסוגלים לחזות את הדבר החם הבא, להפיח בו חיים, ולייצר משהו חדש כמעט יש מאין שאף אחד עדיין לא ראה.
לדברי תומר, זו יכולת שגם נובעת מנסיבות קיומנו בארץ הזו, שדורשות מאיתנו פעם אחר פעם להיאבק על מקומנו, ולמצוא דרכים להתגבר על הסביבה העוינת ולהפריח את השממה. ואכן פרחנו. מאז קום המדינה, התעשייה הישראלית ובשנים האחרונות ענפי תעשיית ההייטק, הפכו לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של מדינת ישראל עם יצוא בהיקף של קרוב ל־60 מיליארד דולר, כאשר טכנולוגיות העילית מהוות למעלה משליש מכך.
אולם לא לעולם חוסן. לצערנו בשנים האחרונות השקעת המדינה במחקר ופיתוח הלכה והצטמצמה, על אף התחרות הבינלאומית הגוברת ולשמחתנו עד לאחרונה ההשקעה הפרטית במו"פ פיצתה על שחיקה זאת.
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשייניםצילום: איתי ומנחם רייסאומנם אנחנו מאוד רוצים להמשיך ולהתהדר בהיותנו מעצמת ייצור מתקדם והייטק, אולם ללא המשך השקעה משמעותית של הממשלה במו"פ בסיכון גבוה, אנו מאבדים את אותה ההובלה הטכנולוגית הישראלית שבזכותה התפרסמנו. דווקא בתקופה זו של משבר כלכלי בעקבות המלחמה ופגיעה בהשקעות הבינלאומיות, ועל אף שבממשלה רק חושבים כיצד לצמצם את התקציב ולקצץ בהוצאות, קורא נשיא התעשיינים בישראל דווקא להגדיל משמעותית את ההשקעה בעתיד שלנו, שטמונה במחקר, פיתוח וחינוך, ולהכפיל את התקציב המופנה לכך ברשות החדשנות ובמקביל את היקף ההשקעה בחינוך הטכנולוגי.
עלינו להתחיל לחשוב כיצד אנחנו כמדינה מחנכים ומובילים את הדור החדש אל עבר מקצועות העתיד כגון רובוטיקה, טכנולוגיות סייבר מתקדמות וטכנולוגיות AI, מקצועות שבלעדיהם לא יהיה פיתוח של תעשייה עתירת ידע בישראל. כדי להגדיל את החינוך האקדמי והתפתחות תעשייה בסביבת AI נדרשת השקעה מהותית של המדינה בכלי המחשוב שצריכים להיות זמינים לחוקרים ולמפתחים ואלה לא יגיעו ללא אותה השקעה.
עוד מוסיף תומר כי יש לבנות תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח עם תקציב רב שנתי מוגדר כבר כעת, אשר תפעל לחיזוק והגדלת התעשייה הישראלית והייצוא הישראלי, הן באמצעות השקעה מתמדת וגדלה במחקר ופיתוח והן באמצעות השקעה בחינוך הטכנולוגי והאקדמיה. אנו הישראלים כבר הוכחנו שאנו יכולים ונהיינו מודל לחיקוי עולמי. כדי שהחקיין לא יעלה על המקור ולא נאבד את דרכנו הנכונה – יש לפעול כעת – בתוכניות ובתקציבים ולא רק במילים גבוהות.
מבט אל העתיד - מקצועות תעסוקה מבוקשים
"בעידן המודרני, השינויים בשוק העבודה מתרחשים בקצב מהיר מתמיד", אומרת יפעת סיטרואן, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות, בפועל, במשרד העבודה. לדבריה, הטכנולוגיה המתקדמת, שינויי אקלים, מגפות עולמיות ותהליכים כלכליים גלובליים משפיעים כולם על המקצועות הנדרשים: "המגמות והצפי לעתיד משנים את התפיסה לגבי הקריירות המבוקשות, ומובילים צעירים ומבוגרים כאחד להתאים את עצמם למציאות משתנה".
סיטרואן מדגישה, כי כבר היום ניתן לראות עלייה בדרישה למקצועות טכנולוגיים, בעיקר בתחומי הבינה המלאכותית, סייבר ומדעי הנתונים. חברות רבות משקיעות בפיתוח מערכות חכמות, המניעות את הביקוש למהנדסי תוכנה, מדעני נתונים ומומחי סייבר.
דו"ח קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מדגיש, כי ההתפתחות המהירה של הבינה המלאכותית תשפיע רבות על שוק העבודה, כאשר היא צפויה להעלות את הפריון והשכר, אך גם להגדיל את האי־שוויון הכלכלי. לפי ניתוח של ה־IMF למידת החשיפה של מדינות ה־OECD לאימוץ שימוש ב־AI נמצא, כי בישראל רמת החשיפה גבוהה יחסית. כמו כן מניתוח של רמת המוכנות של המדינות לאימוץ ה־AI, שמתייחסת למספר פרמטרים, ביניהם השכלה, נגישות לאינטרנט, רגולציה ועוד, עולה כי רמת המוכנות של ישראל גבוהה יחסית למדינות ה־OECD, אך אינה גבוהה מספיק, ויש להשקיע בחינוך ובהגברת המיומנויות בחברה הישראלית על מנת להגן על העובדים שלא יישארו מאחור.
מומחים מצביעים על מספר תחומים שעתידים להיות מבוקשים במיוחד בעשור הקרוב:
1. בינה מלאכותית ומדעי הנתונים: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך עולה הצורך במומחים שיידעו לפתח, לתחזק ולהפעיל מערכות מבוססות בינה מלאכותית ולנתח כמויות גדולות של נתונים. מקצועות כמו מדעני נתונים, מפתחי אלגוריתמים ומומחי למידת מכונה יהיו מבוקשים במיוחד.
2. בריאות וטיפול אישי: עם ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה מקצועות הבריאות והטיפול האישי צפויים לעלות בביקוש. רופאים, אחיות, מטפלים סיעודיים ומומחי רפואה טכנולוגית (כגון רפואה מרחוק ורובוטיקה רפואית) יהפכו לקריטיים.
3. אנרגיה ירוקה וסביבה: שינויי האקלים ודרישות לאנרגיה נקייה יובילו לצמיחה במקצועות הקשורים לאנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות סביבה. מהנדסי אנרגיה ירוקה, מומחי סביבה ומהנדסי מיחזור יזכו לביקוש גובר.
4. לוגיסטיקה ואוטומציה: עליית המסחר האלקטרוני והצורך בשרשראות אספקה יעילות יגרמו לעלייה בדרישה למומחי לוגיסטיקה ואוטומציה. אנשי מקצוע בתחום יזדקקו למיומנויות ניהול שרשראות אספקה, רובוטיקה ואופטימיזציה.
5. עבודה מרחוק וניהול צוותים גלובליים: מגפת הקורונה האיצה את המעבר לעבודה מרחוק. בעתיד חברות רבות יאמצו מודלים היברידיים או מרוחקים לחלוטין, מה שיגביר את הביקוש למנהלי צוותים גלובליים, מומחי טכנולוגיות עבודה מרחוק ומאמנים אישיים להסתגלות לעבודה מהבית.
לדברי סמנכ"לית האסטרטגיה במשרד העבודה, "מניתוח השינויים שחלו בעשור האחרון בשוק העבודה בישראל, ניתן כבר לראות חלק מהמגמות שהתחילו לבוא לידי ביטוי בישראל, בדומה למגמות העולמיות. שינויים אלו הביאו לעלייה בביקוש לעובדים בתחומים טכנולוגיים ובתחום מדעי הנתונים. נמצא גידול משמעותי בכמות העובדים במשלחי יד בתחומי מסדי הנתונים, מפתחי תוכנה ומהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בעשור האחרון. בנוסף ניתן לראות עלייה בכמות העובדים גם בתחומי הבריאות והאבטחה".
מנגד, אומרת סיטרואן, "ניתן לראות ירידה בכמות המועסקים במקצועות המסורתיים, כמו פועלים בתחומים שונים בתעשייה, שמשקפת את המעבר לעבודה אוטומטית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות בתעשייה, וכן ירידה בכמות הכספרים והפקידים בבנקים עם המעבר לשירותי בנקאות מרחוק".
לכן השינויים המהירים בשוק העבודה מחייבים התאמה מתמדת וחשיבה קדימה. המקצועות הטכנולוגיים, הבריאותיים, האנרגיה הירוקה והלוגיסטיקה ימשיכו להיות מבוקשים בשנים הקרובות, ויש להכין את כוח העבודה בהתאם. עוד חשוב להתעדכן במגמות האחרונות בשוק העבודה ולהיות גמישים ונכונים ללמוד מיומנויות חדשות. הכשרה מתמשכת והרחבת הידע והכישורים המקצועיים יהוו יתרון משמעותי בעידן שבו השינויים מתרחשים בקצב מהיר, והם קריטיים לצמצום הפערים בחברה בישראל.
שר העבודה, יואב בן צורצילום: באדיבות משרד העבודהבהתייחס לנתונים אלו, שר העבודה יואב בן צור אמר למוסף התעסוקה והלימודים, כי "משרד העבודה מנטר את שוק העבודה כדי לזהות את המגמות המתפתחות בקצב שיא. שוק העבודה המשתנה מחייב אותנו להתאים את הקצאת המשאבים וההכשרות הן לעובדים והן למעסיקים. הביקוש למקצועות טכנולוגיים הולך וגובר, ובהתאם לכך אנו מגדילים את ההשקעה במכללות הטכנולוגיות והדבר נושא פרי; יותר נשים מאוכלוסיות מגוונות מסיימות לימודי הייטק ומשתלבות בענף, כשמשרד העבודה מלווה אותן ביעוץ וסיוע לפני ההכשרה ועד להשמה בעבודה. בימים אלו יוצאות לדרך תוכניות נוספות, שיסייעו בהגברת גברים חרדים וערבים בתעסוקה".
