בן 70 שדרס למוות ילדה נדון לאחרונה בבית המשפט לתעבורה בירושלים לחצי שנת עבודות שירות, שלוש שנות שלילה ופיצוי כספי למשפחת המנוחה. השופט ארנון איתן התחשב בנאשם לנוכח היותו אב לבת הסובלת משיתוק מוחין, שתלויה בו לצורך נסיעות. מסיבה זו הוא אף התיר לו לנהוג בזמנים מסוימים, למרות הפסילה.
הנאשם נהג במהלך אוקטובר 2018 ברחובותיה הצרים של שכונת מאה שערים בירושלים. בשלב מסוים הוא פנה שמאלה מרחוב יוסף בן מתתיהו לכיוון רחוב רש"י. באותה שעה הגיעו למעבר חצייה ברחוב רש"י שתי אחיות בנות 10.5 ו-4, רכובות על קורקינט אחד.
הנהג – שלפי כתב האישום תלה חולצות על ידית האחיזה שליד החלון הימני, וכן הניח חפץ על ה"דש-בורד" באופן שחסם לו את שדה הראייה – לא שעה לבקשת רוכבת הקורקינט בת ה-10 לעבור את מעבר החצייה בבטחה, ופגע בקורקינט בעוצמה. לאחר שהעיף את בת ה-4 לכביש, הוא המשיך בנסיעה תוך שגרר אותה כמה מטרים, והמשיך לדרוס אותה עם הגלגל האחורי.
היא פונתה לבית החולים במצב קשה כשהיא מחוסרת הכרה, מונשמת וסובלת מפגיעת ראש קשה. כשעתיים לאחר הגיעה לבית החולים קבעו הרופאים את מותה. כנגד הנהג הפוגע הוגש כתב אישום המייחס לו גרם מוות ברשלנות – עבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא שלוש שנות מאסר. הוא הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בו הוסכם על הגבלת העונש לתשעה חודשי עבודות שירות.
בשלב הטיעונים לעונש עתרה המדינה לגזור עליו את העונש המקסימלי שבהסדר הטיעון, ובנוסף לשלול את רישיונו לחמש שנים. מנגד טענה ההגנה שיש להסתפק בשישה חודשי עבודות שירות ובפסילה שלא תעלה על שנתיים.
הסניגור סיפר שבתו בעלת הצרכים המיוחדים של הנאשם זקוקה לו לצורך הטיפול השוטף בה, והוא צריך להסיע אותה מדי יום לעבודתה ובחזרה ממנה. נטען כי נסיבות אלה מצדיקות להתיר לו "חלונות" שבהם יותר לו לנהוג למענה גם בזמן השלילה.
עו"ד אדמונד דאיהשופט איתן קבע שלמרות ברירת המחדל שלפיה בעבירות של גרם מוות ברשלנות העונש צריך להיות מאסר בפועל, כאן מדובר ברשלנות נמוכה מצד הנהג המצדיקה – בהצטרף ליתר נסיבותיו האישיות – להסתפק בעבודות שירות.
צוין שהתאונה אירעה בדרך צרה שמשני צדיה חונות מכוניות, ומהירות נסיעת הנאשם הייתה איטית מאוד. בנוסף, מדובר בנהג בעל עבר תעבורתי נקי ורשלנותו במקרה זה היא נקודתית ומתבטאת בחוסר תשומת לב רגעית. כמו כן, הוא הביע צער וכאב עמוקים על התאונה ותוצאתה הקשה, ואמפתיה כלפי משפחת המנוחה.
השופט חידד שהנהג לא נותר אדיש לתאונה, ומאז התרחשותה הוא מתמודד עם מחשבות טורדניות, תסמינים פוסט טראומתיים וקשיים בשינה. בין אתגרי החיים שלו, אשר לעמדת השופט מצדיקים הקלה בעונשו, הוא מנה את השתתפותו במלחמת יום הכיפורים ואת הצורך בגידול בת עם נכות וצרכים מיוחדים, אשר תלויה בעזרתו בחיי היום יום.
בשקלול הדברים השופט גזר עליו שישה חודשי עבודות שירות בלבד, שלוש שנות פסילה בכפוף לכך שיותר לו לנהוג במשך שעתיים ביום על מנת להסיע את בתו לעבודתה ובחזרה ממנה, וכן 7,000 שקל פיצוי למשפחת המנוחה. בנוסף נגזרו עליו עונשים על תנאי.
• לקריאת גזר הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בגזר הדין
• עו"ד אדמונד דאי עוסק בתעבורה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
