צפו בניסוי של התעשייה האווירית בברק-8 בהודו
(קרדיט: התעשייה האווירית)
ניסויי טילים אצל לקוח גדול הם תמיד עניין רגיש ורווי מתחים בתעשיות הביטחוניות, במיוחד כשצריך לבצע אותם בתנאי קורונה. הצלחת הניסוי היא תמיד אבן דרך בחוזה כתנאי להצטיידות והעברת תשלום גדול.
בחודש שעבר המריאו להודו 35 מאנשי חטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית. זה לא היה טיול במדינה מרתקת, אלא נסיעת עבודה קריטית: ניסוי ראשון בגרסה היבשתית של טיל הברק-8, ה-MRSAM, שצבא הודו חתם ב-2017 על חוזה לרכישתו בסכום של 1.6 מיליארד דולר.
עסקת הרכש של הברק-8 הייתה עסקת הנשק הגדולה ביותר בתולדות התעשיות הביטחוניות הישראליות. ב-2017 הזמינה הודו מערכות ברק-8 בשווי שני מיליארד דולר, מתוכם 1.6 מיליארד דולר למערכת היבשתית.
במצטבר רכשו הודים מערכות ברק-8 ביותר משלושה מיליארד דולר, כאשר שאר הסכום שימש לרכישת מערכות מהגרסה הימית, עבור הספינות הגדולות ונושאת המטוסים של הצי ההודי, שמהן טיל הברק כבר שוגר בהצלחה בניסויים. אבל שדרוג מערכת ההגנה האווירית המגנה על שטח המדינה הוא צורך לא פחות קריטי, בעת של מתיחות גוברת בין הודו לסין ולפקיסטן.
"מצד אחד קורונה, מצד שני לקוח גדול שאנחנו חייבים לעמוד בלוח הזמנים של החוזה איתו", סיפר ל-ynet עודד יעקובוביץ', ראש מינהל מערכות הגנה אווירית בחטיבת מערכות טילים וחלל בחברה. "כל מי שנסע ידע שהוא חוזר ל-10 ימי בידוד בבית, אבל לא היו סירובים. הצוות מנה 35 איש, אבל סגרנו מראש לנסיעה 60 עובדים, כדי שיהיו גיבויים אם ברגע האחרון מישהו יאובחן כחיובי או יצטרך להיכנס לבידוד".
כדי להקטין סיכוני הדבקה, יצאה המשלחת במטוס חכור של ישראייר, שהטיס את הצוות ישירות לאזור הניסוי בדרום-מזרח הודו, מבלי שיצטרכו לשלב טיסה בינלאומית וטיסת פנים. "היה לנו גסטהאוס משלנו בקרבת אתר השיגור, הבאנו איתנו אוכל כשר מהארץ ואפילו שני פרמדיקים, כדי שיהיה גיבוי אם אחד יחלה".
נבחנה היכולת ליירט מטוסי קרב
בניסוי נבחנה לראשונה הגרסה היבשתית, הכוללת שיעור גבוה יותר של רכיבים מתוצרת הודו לעומת הגרסה הימית, בהם משגר הטיל, חלקים מקרון השליטה ועוד, ומכ"ם שהוא גרסה של מכ"ם MMR הישראלי, המשמש גם את מערכת כיפת ברזל. המערכת מותקנת על משאיות, מה שמאפשר לה ניידות גבוהה.
אף שברק-8 מסוגל ליירט גם טילים בליסטיים, בניסוי הפעם נבחנה יכולתו ליירט מטוסי קרב באמצעות מל"ט שדימה מטוס חודר. באתר הניסוי הופעלו שני חדרי בקרה, שאחד מהם שימש בעיקר את הישראלים. "אנחנו עדיין מנתחים את תוצאות הניסוי, שסיפק לנו שפע של נתונים על התנהגות המערכת והמיירט, אבל הפגיעה הייתה בול", אומר יעקובי.
אחרי הניסוי בירך את הצוות שר ההגנה ההודי בשיחת וידיאו, וההודים והישראלים לא דילגו על הרמת הכוסית הקבועה, תוך שמירה על מרווחי ביטחון.
מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר כי "היכולת המרשימה והמתקדמת של מערכת ההגנה האווירית MRSAM ברק הוכחה שוב נגד מגוון רחב של איומים. כל ניסוי במערכת הגנה אווירית הו אירוע מבצעי מורכב, וקיומו תחת מגבלות הקורונה הופך אותו למורכב אף יותר. ניסוי זה מהווה עדות נוספת לשותפות החזקה בין התעשייה האווירית להודו ובין שתי המדינות".
מערכת ברק-8 פותחה במשותף בידי התעשייה האווירית והרשות לפיתוח אמצעי לחימה של משרד ההגנה ההודי, ה-DRDO. עד היום נמכרת המערכת בשווי כולל של יותר משישה מיליארד דולר, כולל לחיל הים הישראלי, ולפי פרסומים זרים גם לאזרבייג'ן.
