דבריה של נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג, על כך שלפי ממצאי מחקר שערכה במסגרת עבודה במכון הישראלי לדמוקרטיה "החיים בישראל בעשור שחלף משמעותית יותר זולים", הרגיזו לא מעט אנשים, שכן ההרגשה היומיומית היא שההפך הוא הנכון - שהכל התייקר כאן ושנהיה קשה יותר ויותר לסגור את החודש.
פרופסור דן בן דוד, מאוניברסיטת תל אביב, התייחס לכתבה על המחקר של פלוג בראיון בתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, וטען כי "לא נעשה פה יותר זול, את זה אני יכול להגיד בוודאות", והוסיף: "אני לא חושב שגם קרנית התכוונה שנהיה פה יותר זול". האזינו לקטע בפתח הכתבה.
בן דוד הסביר כי "אני לא חושב שאפשר לומר שהחיים הפכו להיות זולים יותר, אבל גם הרבה מהעליהום על ההתייקרויות הוא לא במקום. זה לא אומר שהמחירים פה לא גבוהים, אבל צריך להפריד בין אינפלציה למחירים גבוהים. מה שדווח וקיבל תשומת לב זה נתוני ה-OECD, שמראים על הפער הממוצע של מחירים בישראל לעומת ממוצע המחירים בשאר מדינות ה-OECD. הפער הזה גדל מאוד בעשור וחצי האחרון, אבל, וזה אבל גדול, שיעור האינפלציה בישראל נמוך כמעט מכל המדינות האחרות. הסיבה לזה היא התחזקות השקל".
איך מגדירים בכלל יוקר מחיה?
"כל מדינה מודדת את יוקר המחיה לפי סל ממוצע אצלה, אין הרבה הבדלים בין הסלים בין המדינות המפותחות, וזה בדיוק העניין, שההתייקרות של הסל אצלנו היא נמוכה במידה ניכרת מכמעט כל מדינות ה-OECD. הוא לא התייקר בהרבה, אבל זה לא אומר שהוא לא יקר.
"הנקודה היא אחרת", מסביר בן דוד, "השאלה היא כמה ישראלי יכול לקנות עם ההכנסה שלו? וכשמשווים את הסלים שאפשר לקנות בישראל לעומת הסל הממוצע שאפשר לקנות במדינות ה-OECD, אז מתברר שיש לנו בעיה. לא עליית המחירים, אלא מה שאנחנו יכולים לקנות עם ההכנסה שלנו הוא נמוך בכל התחומים – מזון, דיור ועוד הרבה, למעשה אפשר להגיד שהכל מלבד מוצרי ושירותי תקשורת, שם אנחנו יכולים לקנות יותר".
אז האם זה אומר שההכנסה בישראל לא מספיק גבוהה? בן דוד מסביר כי הפריון הנמוך של עובדים בישראל גורר משכורות נמוכות יחסית למדינות המפותחת, והפריון הנמוך הממוצע מושפע בעיקר מאוכלוסיות גדולות שאין להן מיומנויות רלוונטיות לשוק העבודה, ביניהן החברה החרדית והחברה הערבית.
"גם אם יש עלייה מסויימת בכניסה לשוק העבודה, זה לא מספיק שאנשים רוצים לעבוד. זה כן חשוב מאוד שהם יעבדו, אבל אם אין להם את הכישורים לעבוד, אם התנאים סביבם לא טובים, כמו למשל העומס בכבישים, זה מוריד את הפריון. באופן כללי יש בישראל השכלה נמוכה, ואני לא מדבר על השכלה של אוניברסיטאות, אלא על הבסיסית. מחצית מהילדים בארץ הם ברמה של מדינות עולם שלישי ומטה במדע, מתמטיקה וקריאה, והילדים האלה שייכים בעיקר לאוכלוסייה שגדלה הכי מהר. זה לא מבשר טוב לעתיד".
ומה בנוגע למחירי הנדל"ן? קשה לטעון שאלה הוזלו.
"אני לא חושב שמישהו טוען שהנדל"ן הפך לזול יותר, הוא עלה מאוד. ה'חדשות הטובות' לכאורה הן שהוא עלה במידה יחסית נמוכה לעומת מה שמחכה לילדים שלנו עוד 30-20 שנה, בגלל הגידול הטבעי באוכלוסייה בישראל. הביקוש לדיור במדינה בגודל קטן יחסית, במיוחד שחצי ממנה זה מדבר ושטחי אש, גורם לזה שנושא הדיור רק הולך להחריף עם הזמן".
