לעליית הריבית בשנתיים האחרונות הייתה גם השפעה חיובית על הכנסות המדינה. מסקירת הכנסות המדינה ממסים לשנת 2023 עולה כי היקף המס שנגבה מרווחים על ריבית (בעיקר רווחים מפיקדונות) זינק ב־73% לעומת שנת 2022. ההכנסות ממסים מתחום זה הגיעו ל־3.98 מיליארד שקל, כמעט כפול מהממוצע בשנים 2022-2019.
עליית הריבית והאינפלציה הגדילו את היקף הרווחים בפיקדונות ולכן את המס הנגבה עליהם, אולם הם גם הביאו לזרימת כספים לפיקדונות ולקרנות הכספיות. מנתוני בנק ישראל עולה כי סך הפיקדונות זינק ב־24% בתוך שנתיים ל־1.48 טריליון שקל.
מרבית העלייה הגיעה על חשבון כספים שהועברו מהעו"ש (יתרות העו"ש של הציבור ירדו ב־30% בשנתיים), אך גם על חשבון השקעות אחרות בשוק ההון. המגמה הזו השפיעה גם על הכנסות המדינה מרווחי הון.
מנתוני רשות המסים עולה כי נוצר פער גדול בין הכנסות המדינה מרווחים מפעילות בני"ע לעומת רווחים מריבית (פיקדונות ותוכניות חיסכון בבנקים). ב־2022 ההכנסות משני התחומים הללו היו דומות, 2.3-2.2 מיליארד שקל בכל אפיק, אך אשתקד זינקו ההכנסות מתחום הריבית ביותר מ־70%. לעומת זאת, ההכנסות ממיסוי ני"ע הנסחרים בבורסה ירדו ב־29% ועמדו על 1.55 מיליארד שקל, הסכום הנמוך ביותר מאז 2019.
ההכנסות מרווחים בשוק ההון תנודתיות למדי ותלויות במצב השווקים. בשנים 2021-2020 הפער היה לטובת ני"ע לעומת ההכנסות מרווחי ריבית. הסיבה לכך היתה הזינוק בשווקים לאחר משבר הקורונה. השיא הגיע ב־2021 כשהכנסות המסים מרווחים בני"ע זינקו ל־5.1 מיליארד שקל, יותר מכפול מההכנסות מריבית (2.15 מיליארד שקל). באותו הזמן ריבית בנק ישראל היתה אפסית והפיקדונות לא היו אפיק אטרקטיבי.
המהפך אירע במחצית השנייה של 2022 עם התפרצות האינפלציה ועליית הריבית בעולם ובישראל שהביאו למגמה שלילית בשווקים (שהשפיעה כמובן על הרווחים, והמסים הנובעים מהם).
מנגד, הריבית שעלתה הפכה את הפיקדונות לאטרקטיביים. בהתאם, הכנסות המדינה ממסים על רווחי הריבית החלו לעלות לרמה של יותר ממיליארד שקל ברבעון.
המלחמה לא פגעה בהכנסות מריבית, ככל הנראה מפני שהכנסות אלה מושפעות יותר מרמת הריבית במשק מאשר מאירועים חיצוניים כמו מלחמה. לעומת זאת, ההכנסות מרווחים מני"ע ירדו ל־300 מיליון שקל ברבעון הרביעי לעומת 600 מיליון שקל ברבעון השלישי.
