בשיתוף בנק הפועלים
כתבת ווידיאו: עומר חמאוי, בימוי: אדם רובסון, עריכה: גיא פוקס, צילום: אסף מגל וניצן דרור
משפחת רבינוביץ
מירב (49) ישראל (44), והילדים יהלי (16), איתן (14) ואורי (9).
מצב רפואי
מירב: "ישראל עבד במשך שנים במשרד הביטחון ועקב תסמונת נדירה מאוד בשם Atypical Hemolytic Uremic Syndrome נאלץ לפרוש מוקדם מהעבודה על רקע רפואי. נכון להיום הוא האדם היחידי בארץ שהמחלה פעילה אצלו והיא מתבטאת ביצירת קרישי דם באיברים חיוניים כמו העיניים, הכליות והלב. זוהי מחלה חשוכת מרפא שפוגעת גם בתוחלת החיים. כתוצאה מהמחלה ישראל סובל מפגיעה קבועה בעיניים וכמו כן הוא עבר דיאליזות וצנתור לב. למחלה יש טיפול יחידי שכל מנה שלו עולה 250 אלף שקל ולצערנו ישראל קיבל כמה מנות והמצב שלו הידרדר כתוצאה מכך, והוחלט להפסיק עם הטיפול. כיום הוא עובר טיפולים כימותרפיים ואנו נמצאים כל העת בקשר עם מומחים מארה"ב וצרפת בתקווה לשמוע בשורות חדשות".
צילום קירות
ישראל: "בעקבות התפרצות המחלה חיפשתי תחביב שלא יצריך ממני מאמץ, וחשבתי על הצילום, תחום שתמיד אהבתי. התחלתי בלצלם בניינים ישנים. צילום הגרפיטי הראשון שלי היה בכיכר אתרים בת"א והעליתי אותו לאינסטגרם עם ציטוט מפורסם שהתחבר בעיניי לציור. קיבלתי הרבה תגובות ולייקים על התמונה והעניין צבר תאוצה. הרבה פעם אני יוצר קולאז'ים מהתמונות ואנשים מכל העולם שואלים אם הם יכולים לקנות את התמונות אבל עוד לא עשיתי את זה. חשוב לי לתייג את האמנים שיוצרים את הגרפיטי וברגע שהתחלתי לעשות את זה הם התחילו להזמין אותי לצלם אותם בשעות העבודה. הרבה פעמים זה מחתרתי ואני מוצא את עצמי מצלם קירות בשעות הקטנות של הלילה. לעמוד שלי קוראים גרפיTLV ויש לי כיום למעלה מ־24 אלף עוקבים מכל העולם. המטרה שלי היא שאנשים יגלו את יצירות האמנות המיוחדות האלו".
עצמאות כלכלית
מירב: "אני עובדת כמזכירת חברה ממשלתית מזה 21 שנה ולפני ארבע שנים החלטתי לעשות משהו עם התחביב שלי, עיצוב פנים, ולהתמקצע בתחום. למדתי עיצוב חלונות ראווה בשנקר ובנוסף עיצוב ואדריכלות פנים בסטודיו 6B וכיום אני עומדת לקראת יציאה לעצמאות כלכלית בתור מעצבת פנים. הבחירה שלי להיות עצמאית נובעת גם מהרצון שלי לעשות משהו שאני אוהבת ומתחברת אליו וגם להיות יותר עם ישראל והילדים. אנו רוצים בעצם לקבל כלים להתנהלות פיננסית נכונה עקב כל השינויים שקרו לנו, גם האישיים וגם המקצועיים".
דירה
מירב: "נכון להיום אנו גרים בתל־אביב אבל לפני כן גרנו ברעננה. עברנו לתל־אביב רק בגלל שהמחלה של ישראל התפרצה והוא נאלץ להגיע כמעט מדי יום לטיפולים בבית החולים איכילוב בעיר. התמרונים בין בית החולים, העבודה והטיפול בילדים היו בשלב מסוים יותר מדי עבורנו והחלטנו לעבור לגור בעיר. קנינו דירת חמישה חדרים בצפון הישן ולמזלנו זה היה ממש שנייה לפני שהמחירים החלו להשתולל כך שמהבחינה הזאת היה לנו מזל גדול".
יוקר המחיה
מירב וישראל: "יוקר המחיה מאוד מורגש בתל־אביב ובמיוחד אנו מרגישים את זה בכיס בקניות המזון בסופר. יש לנו שלושה ילדים ולכל מהם יש רגישות אחרת – האחד רגיש ללקטוז, השני לגלוטן (מחלת הצליאק) והשלישי סובל מהמחלה האוטו אימונית קרוהן. המשמעות היא שלכל ילד יש את סוג האוכל המיוחד אותו הוא יכול לאכול והקניות מאוד יקרות. מעבר לכך, אנו לא רוצים לשקוע ברחמים עצמיים על המצב הרפואי הלא פשוט אליו נקלעה המשפחה ולכן אנו משתדלים ליהנות כמה שיותר מהחיים, והבילויים בעיר גם הם עולים לא מעט כסף".
חינוך פיננסי
מירב: "שנינו מגיעים ממשפחות דלות אמצעים והצלחנו להסתדר לבד בכוחות עצמנו. לי למשל יש לי שלושה תארים ובשביל לממן אותם לא התביישתי גם לנקות בתים. אני באה מקריית־שמונה ממשפחה של 10 ילדים והחינוך הפיננסי היחידי אותו קיבלתי היה מאבא שלי, שפשט את הרגל ואמר לכל הילדים בפשטות שייזהרו שלא ייפלו כמוהו. לכן כולנו חיפשנו משרות בחברות יציבות, ונאלצנו להתפשר על חלומות הקריירה שלנו, דבר שאני מנסה לתקן כעת. יש לנו בבית שלושה מתבגרים ואני רוצה שהם יקבלו חינוך פיננסי טוב, דבר שלא לומדים לצערי בבתי הספר. אני מאמינה שאם היינו מקבלים חינוך פיננסי טוב היינו יודעים להתנהל יותר טוב כלכלית. גם היום כשאני מתקרבת לגיל 50 ונמצאת בשלבי פתיחת עסק אני מבינה עד כמה אני לא מבינה מושגים כלכליים בסיסיים. הייתי רוצה שהילדים שלי כן יכירו ויבינו אותם כי מדובר על חלק חשוב מהחיים".
בשיתוף בנק הפועלים