מארק מאקגן, שחשף את מה שמכונה "Uber Files", טען בוועידת הטק הגדול באירופה, The Web Summit, שנערכה בליסבון, כי המודל העסקי של חברת הנסיעות "אינו בר קיימא".
מקאגן הוסיף כי מנכ"ל אובר הנוכחי, דארה חוסרובסאי, והצוות הניהולי מסביבו "עשו הרבה דברים טובים, אבל יש להם עוד דרך ארוכה לפניהם". לטענתו, אובר חזרה לאחרונה על כך שהליבה של המודל העסקי שלה היא פרלינסרים מכיוון שכולם רוצים להיות עצמאים וכולם רוצים גמישות, אבל לדבריו, הדברים הללו סותרים את העובדה שיש נהגים שתובעים את החברה במדינות שונות כדי "שיהיה להם מינימום בסיסי של הגנה סוציאלית, כמו למשל דמי מחלה. אובר משקיעה עשרות מיליוני דולרים במדינות ברחבי העולם על מנת להילחם בחקיקה".
כזכור, שלל כלי תקשורת בעולם, וביניהם וושינגטון פוסט, דרך גרדיאן, לה מונד ו-BBC, וגם שומרים הישראלי דרך העיתונאי אורי בלאו, דיווחו בחודש יולי האחרון כי בין השנים 2014 ל-2017 אובר לחצה על פוליטיקאים כחלק מניסיון שלה להתרחב לשווקים חדשים. מאקגן, שהיה הלוביסט שהוביל את הלחץ על אותם פוליטיקאים, הודה בהמשך כי הוא המקור שהדליף 124 אלף מסמכים של החברה.
מאקגן אמר כי החליט "להחליף צד" מכיוון שאובר מזלזלת בידיעה בחוקים ומטעה נהגים בנוגע למודל הכלכלי שלה. אובר, שהחליפה את ההנהלה הבכירה שלה מאז 2017, לא הכחישה את הפרסומים ואמרה כי "לא ניסינו ולא נמציא תירוצים להתנהגות בעבר, שאינה עולה בקנה אחד עם הערכים הנוכחיים שלנו".
כשהתבקשה להגיב לדברים של מאקגן אתמול בליסבון, אובר הפנתה את רויטרס למאמר דעה של המנכ"ל שלה בניו יורק טיימס משנת 2020, בה סיפר כי "מערכת התעסוקה הנוכחית שלנו מיושנת ולא הוגנת". מצד שני טען כי אם נהגי החברה שעובדים כפרלינסרים יהפכו להיות שכירים, הם יאבדו את הגמישות שיש להם כרגע והנסיעות עצמן יתייקרו עבור הנוסעים. המנכ"ל הוסיף כי הנהגים רוצים גם גמישות וגם הטבות, אבל לשם כך צריך לחוקק חוקים חדשים שיעזרו להם.
"אני מציע שחברות 'כלכלת החלטורה' יידרשו להקים קרנות תגמול, שיעניקו לעובדים את הכספים שהם דרושים עבור הטבות, כמו ביטוח בריאות או חופשה בתשלום", סיכם חוסרובסאי.
נוהל החירום של אובר למחיקת מסמכים
מהחומרים המודלפים שפורסמו בכלי התקשורת בעולם לפני שלושה חודשים עולה שאובר אומנם הציגה את עצמה כמובילת מהפכה דיגיטלית, אבל את יעדיה בעולם היא דחפה בדרך הישנה והמוכרת של הוצאת מזומנים רבים על מכונת לובינג גלובלית שהפעילה לחצים על פוליטיקאים ועל רגולטורים.
בין השאר, שכרה החברה דמויות עבר בכירות - כמו למשל דיוויד פלאוף, מנהל קמפיין הבחירות המוצלח של ברק אובמה ב-2008 או ג'ים מסינה, יועץ בכיר של הנשיא לשעבר, כדי שייצגו אותה מול ממשלות שונות בעולם בקידום שינויי חקיקה שנדרשו לפעולתה ביחס למוניות וזכויות עובדים. מאז 2014 השקיעה החברה בארצות הברית בלבד יותר מ-11 מיליון דולר לפעילות לוביזם. ברוסיה, לפי ההדלפה, עשתה החברה כחלק מניסיונותיה לחדור לשוק המקומי, עסקאות עם אוליגרכים המקורבים לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שחלקם הושמו מאז תחת סנקציות.
אובר, לפי החומרים שנחשפו, הייתה מודעת לכך שאלמנטים מסוימים בפעילותה נמצאים באזורים האפורים והתכוננה לחקירות. במקרה אחד העביר עורך דין מטעם החברה "מדריך לפשיטה" המסביר לעובדים כיצד לנהוג במקרה שבו רשויות כלשהן מבקשות להחרים חומרים המצביעים לכאורה על פעילות לא חוקית.
המסמכים מגלים שהחברה הפעילה לפחות שש פעמים "Kill Switch" - מתג הרג - שבאמצעותו נמחקו ממערכות המחשוב מסמכים שהיה חשש כי רשויות עומדות להחרים. במקרה אחד שנחשף בהדלפה מורה המנכ"ל אישית להפעיל את ה"קיל סוויץ" בהולנד: "בבקשה תפעילו אותו במהירות האפשרית", הוא הורה, "הגישה לאמסטרדם חייבת ליפול".
החומרים שדלפו מתייחסים גם למבנה של אובר ולחבות המיסים שלה. בתחילת 2015 עלתה באירופה לראשונה לדיון ציבורי סוגיית תשלום המיסים של חברות טכנולוגיה אמריקניות כדוגמת אפל, אמזון וגוגל. אובר חששה שהיא הבאה בתור: "במונחים אירופאים פוליטיים", כתב מאקגן לעמיתיו בחברה, "המבנה המיסויי של אובר הוא עקב האכילס שלנו". הפתרון שנמצא, לפי המסמכים, היה הסטת האש מרווחי החברה באמצעות אסטרטגיה חדשה - סיוע לרשויות המס בעולם בגביית מיסים מהנהגים של אובר.
