בית משפט השלום בבית שאן קבע לאחרונה שרוכשי דירת יד שנייה בשיכון ג' בעיר יפוצו בכ-60 אלף שקל אחרי שמצאו בה מוקדי רטיבות רבים. השופטת ודאד יונס גנאים קבעה שהסתרת היקפה האמיתי של הבעיה על ידי המוכרים מהווה הפרה יסודית של הסכם המכר וחוסר תום לב מצדם.
החוזה נחתם בדצמבר 2020. לגרסת הרוכשים, במהלך המו"מ הם הבחינו בסימני רטיבות בסלון אך המוכרים אמרו להם שהבעיה תוקנה, ונשארו רק סימנים קלים. התובע, העוסק בשיפוצים, הסכים לתקן אותם בעצמו.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
על רקע זה הצהירו המוכרים בהסכם שאין בדירה "כל פגם או ליקוי או מום שלא נמסר לרוכשים" וכי "אין כל בעיות רטיבות בדירה". אלא שבתביעה שהוגשה כשנה לאחר מכן נטען שמדובר היה בהצהרה שקרית, שכן בדיעבד התברר שהדירה "ספוגה רטיבות וטחב מזה שנים".
לדברי הרוכשים, המוכרים הסתירו מהם את היקף הרטיבות האמיתי הן על ידי הצגתה להם כשהיא עמוסה בריהוט, והן באמצעות התקנת לוחות גבס שהסתירו את הקירות. התובע סיפר כי כשפנה למוכרת אחרי שגילה על הרטיבות הנרחבת, היא התחמקה בהודעת ווטסאפ לקונית שבה כתבה: "אתה ראית וידעת".
התובעים טענו שהסירו חלק מקירות הגבס וגילו לתדהמתם רטיבות שחלחלה לתוך הקירות. הם דרשו לחייב את המוכרים לפצות אותם במאות אלפי שקלים.
מנגד טענו המוכרים שכל המידע על אודות מצבה הפיזי של הדירה, ללא יוצא מן הכלל, נמסר על ידם לפני החתימה על ההסכם. הם הכחישו שהסתירו את הרטיבות באמצעות לוחות הגבס, שלטענתם הותקנו בכלל כחלק מעבודות דקורציה שביצעו בדירה בלי קשר לעסקת המכר.
עו"ד מירית רוזנבאוםעו"ד מירית רוזנבאוםרונן בוידק
אבל השופטת יונס גנאים דחתה את הטענה שהליקויים היו גלויים לחלוטין מול הרוכשים. היא קיבלה אמנם את ההסבר שלוחות הגבס הותקנו ללא קשר למכירת הדירה, אולם האמינה לטענת הרוכשים שלפיה מצאו בדירה מוקדי רטיבות שלא היו מודעים אליהם במהלך המו"מ.
מהראיות עלה שבמהלך המו"מ גילו המוכרים לרוכשים על שני מוקדי רטיבות בלבד בקיר של הסלון, ואמרו להם שבוצע איטום לקיר החיצוני ובעיה טופלה למעט הסימנים שנותרו. המוכרים, צוין, לא גילו לרוכשים את היקף הרטיבות, את העובדה שהיא חלחלה לכל הקיר החיצוני שעליו הותקנו לוחות גבס, ואת התדירות של עבודות תיקון הרטיבות להן הם נדרשו לאורך השנים.
"הימנעות הנתבעים מגילוי עובדות מהותיות אלה המהווה פגם נסתר בדירה לפני מכירתה ויצירת מצג שמדובר בבעיה מינורית ושולית, מהווה אי התאמה", נכתב. "הנתבעים נהגו בחוסר תום לב משלא גילו לתובעים את מלוא היקף בעיות הרטיבות בדירה ויצרו מצג שווא לפיו מדובר בבעיה שתוקנה, ונותרו שיירי רטיבות זניחים, קלים לתיקון. המדובר באי התאמה המצויה בגדר אחריותם של הנתבעים ומהווה הפרה יסודית של ההסכם".
בנסיבות אלה חייבה השופטת את המוכרים לשלם לרוכשים פיצויים והוצאות משפט בסכום כולל של 60,620 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד משה כהן • ב"כ הנתבעים: עו"ד מישל פטיתו • עו"ד מירית רוזנבאום עוסקת במקרקעין ונדל"ן • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין