השווקים ממשיכים להיטלטל בסערה. מי שציפה שניסיונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להרגיע את המשק והמשקיעים לקראת החגים, בהודעתו כי חקיקת המהפכה המשפטית תידחה - טעה. על רקע המהפכה ממשיכים להתרחש אירועים שצופנים חוסר שקט, דריכות וזעזועים בשווקים ובכלכלה בישראל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
אתמול בלילה היה זה תורו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, לזרוע מבוכה בממשלה ובמשק, כאשר נזף, בלשון המעטה, ביוזמת ראש הממשלה לבצע מהפכה משפטית והודיע חד משמעית כי בנימין נתניהו אינו אורח רצוי בימים אלה בוושינגטון.
אמירה כזאת של נשיא ארה"ב, שלא זכורה דוגמתה מזה שנים רבות, תורגמה מיד לפגיעה מחודשת בתחום הכלכלי בישראל, שהיה נדמה שאולי יירגע מעט לקראת החג. אי האמון שמפגינה ארה"ב, ידידתה הגדולה של ישראל, בממשלת נתניהו ובצעדי המהפכה המשפטית שהיא מתכננת, מתורגמת הישר לשווקים. כך, השקל נחלש היום בכ-1% לשער יציג של 3.5660 שקל והמשיך להיחלש במסחר הרציף.
גם האירו שוב עלה והתקרב לכיוון הרף הפסיכולוגי של ארבעה שקלים, אחרי שכבר התרחק משם בראשית השבוע, כאשר הכל ציפו להודעה על הפסקה מוחלטת של החקיקה. עליית האירו ב-1.09% היום הביאה את המטבע האירופי לשער יציג של 3.8671 שקל. גם הלירה שטרלינג עלתה ב-1.02% לשער של 4.3952 שקל. הבורסה המקומית המשיכה בנפילתה כשמדד ת"א 35 ירד ב-1.6%, ת"א 125 איבד 1.8%, ת"א בנקים נפל ב-3.4% ות"א נדל"ן מחק 3.1% מערכו. זאת, לאחר שרק אתמול ציפו הסוחרים לעליות שערים אחרי ההפוגה בחקיקה.
גילאון הראל, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אופנהיימר, התייחס בתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio להשפעות אמירתו של הנשיא ביידן על השווקים: "השוק בתל אביב מאוד עצבני, הוא נשלט כרגע בידי סוחרי מומנטום ויכול להיות שגם מוסדיים מנסים להשתתף בתנודות שעולות ויורדות בהתאם לניוז ולפרצי הודעות".
הוא הוסיף: "בוול סטריט למשל יש עכשיו עליות אבל תל אביב התנתקה מהסיפור הזה. הכספים שנמצאים פה הם כספים לטווח קצר ותנודתיים מאוד בהתאם להודעות. אם אתמול חשבנו שמתחילים לעשות משא ומתן ונכנסים לאיזושהי רגיעה, התחלנו את היום בזה שהצעת החוק הונחה על שולחן הממשלה, אמרו שזה רק טכני, ככה פתחו את המו"מ, חלק מארגוני המחאה אומרים שהם ימשיכו למחות, יש המון חוסר ודאות והמון עצבנות, ואז יוצאת ההודעה של ביידן שזה גם באד ניוז".
הראל טען כי המצב עכשיו חמור יותר מבזמן מבצעים צבאיים: "בטילים בצוק איתן, בעופרת יצוקה, בכל המבצעים האלה ואני נמצא פה כמעט שלושים שנה, השוק הישראלי חוץ מביום הראשון 'על הניוז' מה שנקרא לא הגיב בצורה ארוכת טווח ולא היה בביצוע חסר, זה לא עניין בכלל את המשקיעים - וזה בניגוד למצב הנוכחי. המשקיעים יכולים להכיל באד ניוז אחד ולנתח אותו. אז אם יש עכשיו קונפליקט עם עזה הם אומרים טוב זה קרה לפני שנה לפני שנתיים זה יקרה עוד שנה.
"עכשיו הם מסתכלים על המצב, שהפך מזמן לא לאירוע מקומי אלא לאירוע הרבה יותר גדול. זה התחיל בינואר עם הוצאות כספים של חברות הייטק או איום על זה ונהיו מעגלים יותר גדולים של קרנות הון סיכון שהודיעו ופתאום יש 12 שבועות של הפגנות וכבר רואים בטלוויזיה עשן עולה מתל אביב, השכבות רק הולכות ומתרבות".
פרופ' אייל וינטר מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, שהיה בין החותמים על מכתב הכלכלנים, הסביר בתוכנית כסף חדש כי "הביטחון והכלכלה של מדינת ישראל תלויים מאוד באמריקנים, בין היתר במענקים ובתמיכה בסיוע האמריקני הצבאי שזה מדובר במיליארדים. בעניין הזה, אני חושב שיותר משהמצב הנוכחי מסוכן לכלכלה הוא מסוכן לביטחון. והסיבה לכך היא שהמצב הנוכחי עלול לשנות את התפיסה בארה"ב, והתפיסה הזו כבר השתנתה בשנים האחרונות. לפי מחקר של הקונגרס, יש הרבה יותר התנגדות בקרב הציבור האמריקני לסיוע".
האזינו לראיונות המלאים באמצעות הנגן בפתח הכתבה.
"חשים עצבנות בקרב הלקוחות וזה מצב לא טוב"
"אנחנו חשים בעצבנות רבה בקרב הלקוחות וזה מצב לא טוב", אמר ל-ynet גורם בנקאי בכיר, שציין שכספים ממשיכים לעבור מישראל לחו"ל. בעלים של חברה שמסייע לפתוח חשבונות בנק בחו"ל ציין כי "יותר ויותר ישראלים פונים אלינו ומגלים עניין בפתיחת חשבון בארץ אחרת, אך חלקם עדיין מהססים לעשות זאת ורוצים לדעת מה עליהם לדווח לרשויות המס".
יוסי פריימן, מנכ"ל "פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות", אמר כי "פעילות סוף החודש הקלנדרי מזרימה הוראות קנייה ומכירה של מטבע חוץ בהיקפים משמעותיים, דבר הצפוי לטלטל את שער הדולר בתחום שערים רחב של 3.52-3.61 שקלים. להערכתנו, פסק הזמן שהוכרז בחקיקת הרפורמה השיפוטית, עשוי למתן עודפי ביקוש לדולר ולתרום לבלימת הפיחות אל עבר רמת 3.7 שקלים. אולם, בשווקים, ימשיכו לעקוב בדריכות אחרי מהלכי הפשרה ובמיוחד אחר נתוני מאקרו כלכלה באשר לפעילות המשק ותנועות ההון".
לדבריו, "הפגיעה המתמשכת בפעילות הכלכלית בתקופת המחאה שנמשכה לאורך כשלושה חודשים, לצד ההאטה בפעילות הכלכלית הגלובלית, האינפלציה הגבוהה ועימה המשך העלאות הריבית - כל אלו צפויים לפגוע בצמיחת המשק ובהכנסות המדינה. התקציב שהוגש השבוע לוועדת הכספים, יידרש להתמודד עם קיצוץ רוחבי משמעותי, במטרה שלא לחרוג מיעד הגירעון ולמנוע בכך צעדים מצד חברות דירוג האשראי".
ואכן זה החשש הבא במשרד האוצר: היענות לדרישות חדשות של מפלגות הקואליציה, יגרמו להעמקת הגירעון בתקציב מחד ולצורך לבצע קיצוץ רוחב תקציבי חדש בתקציבי כל משרדי הממשלה. חברות דירוג האשראי הבינלאומיות עוקבות אחרי המצב הכלכלי במשק הישראלי לאחרונה באופן הדוק וחריגה תקציבית של הממשלה עלולה להביא, כפי שמזהיר יוסי פריימן, לפגיעה בדירוג האשראי.
ולכל אלה מתווספת כעת דילמת העלאת הריבית של בנק ישראל. האינפלציה שעלתה בפברואר מעבר למצופה, ב-0.5%, ושצפויה לעלות בשיעורים גבוהים יחסית גם במדדי מרץ ואפריל, יחד עם אי הוודאות הפוליטית סביב עצירת/המשך חקיקת המהפכה המשפטית, חוסר היציבות של בנקים גדולים בעולם ואמירתו של הנשיא ביידן – עלולים להביא את בנק ישראל ביום שני הקרוב להעלאת הריבית בישראל אף בשיעור גבוה של 0.5%. זאת, למרות שרוב ההערכות הן עדיין להעלאה בשיעור מתון יותר של 0.25% ביום שני הקרוב.
בכל מקרה, תהיה זאת בשורה קשה נוספת לציבור נוטלי המשכנתאות וההלוואות יומיים לפני ליל הסדר.
