דבריו של מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, בכנס בנושא רגולציה על קריפטו שנערך ביום חמישי האחרון בתל אביב, מבהירים בדיוק את האבסורד הקפקאי ששורר סביב האסדרה (רגולציה) של תחום הקריפטו והמטבעות הווירטואליים בישראל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"גבינו 300 מיליון שקל מאדם אחד על רווחים מקריפטו", טען יעקב והמחיש עד כמה המדינה יכולה להרוויח אם התחום יוסדר במלואו, אולם גם טען כי "גבינו הרבה פחות ממה שמגיע לציבור לקבל בחזרה".
3 צפייה בגלריה
מי יקבל את האחריות על תחום הקריפטו? יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה; שר האוצר, אביגדור ליברמן ונגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
(צילום: ענבל מרמרי, יואב דודקביץ', יריב כץ)
ואכן, נראה שבדומה לארה"ב, שם הנשיא ג'ו ביידן חתם בשבוע שעבר על צו נשיאותי שמאיץ ברשויות לדון בתחום ולגבש עמדה אחידה וברורה, גם בארץ מרבית הרגולטורים והפוליטיקאים הרלוונטים כבר הבינו שאין מנוס מאסדרה.
לצד יעקב, אשר טען כי "תעשיית הקריפטו היא תעשייה מבורכת ויש בה הרבה הזדמנויות", עלתה בכנס גם שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן, שטענה כי "לא לייצר רגולציה ולהתעלם, זה לטמון את הראש בחול".
דברים אלו כמובן מגיעים לצד הצוות הבין-משרדי שהקים לאחרונה שר האוצר, אביגדור ליברמן, על מנת להאיץ את החקיקה בתחום, וטיוטת הצו שפרסם בנק ישראל להערות הציבור, לפיה על הבנקים אסור יהיה לסרב באופן גורף לכספים שמקורם בקריפטו.
למעשה, הרגולטור היחיד שנראה שעדיין מתנגד למהלך בצורה כלשהי, הוא זה שאחראי לתת את הרישיונות לעסקים הפועלים בתחום בישראל - הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, משה ברקת.
3 צפייה בגלריה
הרגולטור היחיד שמציג עמדה שונה. משה ברקת, הממונה על שוק ההון
(צילום: לשכת סוכני ביטוח)
בטון שונה מאוד מזה שמציגים בנק ישראל, רשות ניירות ערך, משרד המדע והחדשנות ואפילו שר האוצר, ברקת טען ביום חמישי האחרון כי הוא "לא רואה עתיד גדול בביטקוין. אנחנו הולכים לעולם של מטבעות דיגיטליים אבל של ממשלות וכל מה שקשור בזה", אמר ברקת ואף הוסיף: "אמרנו למוסדיים: 'ביטקוין לא יכול להיות בתיק של פנסיה'".
לא ברור כיצד ברקת, אשר מודה בעצמו כי הוא "מאמין שהעולם של הבלוקצ'יין יגיע ל-50 טריליון דולר עד 2030", יכול להתעלם מהעובדות בשטח ובעיקר מעמדתם של מרבית הרשויות ושל הבכירים האחרים בתחום, בארץ ובעולם.
הקריפטו כבר כאן, לטוב ולרע
רק בשבועיים האחרונים למשל, עם פרוץ המלחמה הקשה בין רוסיה לאוקראינה, שוב ראינו את המקום האדיר שיש לתחום הקריפטו והמטבעות הווירטואלים בכלכלה, לטובה ולרעה: אוקראינה שקיבלה מיליונים בתרומות בצורה קלה, נוחה ומהירה, לצד חששות כי אוליגרכים רוסים ואף רוסיה עצמה ישתמשו בקריפטו כדי להימנע מהסנקציות הקשות שהוטלו עליהם.
3 צפייה בגלריה
לאחד הקריפטו עזר להתחמק מהסנקציות, לשני לקבל תרומות ענק. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לצד נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי
(צילום: רויטרס, המרכז לאימפקט יהודי)
זו בדיוק הסיבה שהאסדרה על תחום המטבעות הווירטואליים כל כך נחוצה. הטכנולוגיה קיימת, היא כבר בשימוש נרחב - אם נרצה בזאת או אם לא, וללא אסדרה אנחנו נפסיד מכל הכיוונים: גם נפתח פתח לפעילות בלתי חוקית וגם לא נהנה ממלוא הפוטנציאל של התחום, לרבות הכנסות המיסים והאצת הכלכלה והתעשייה המקומית.
אז נכון, מדובר באפיק השקעה תנודתי ומסוכן. כבר ראינו אינספור פעמים בשנים האחרונות כיצד מטבע כזה או אחר יכול לזנק ב-30% או לאבד אף יותר מזה בתוך ימים או שעות ספורים. אבל זו לבדה אינה סיבה מספקת שלא לאסדר את התחום. ההפך, זה רק מגדיל את חוסר הוודאות ואת הסכנות הנלוות אליו.
אז מה חסר עכשיו? נראה ששר האוצר לקח את הנושא תחת חסותו עם הקמת הצוות. אולם, המתחים ששוררים בין רשות ניירות ערך לבנק ישראל לגבי מי ואיך יהיה אחראי על התחום, לצד העמדה השונה בתכלית שמציג הממונה על שוק ההון, מוכיחים שלליברמן מחכה עוד עבודה רבה.
בדומה למה שעושה ביידן בארה"ב, על שר האוצר ל"יישר קו" בין הרגולטורים השונים ולהציג מדיניות ברורה כיצד המדינה מתכוונת לאסדר את התחום ובעיקר - מתי.
כל יום שבו משקיעים עדיין לא יכולים לממש רווחים, עסקים ממשיכים לפעול ללא רישיון והרגולטורים מתווכחים על השאלה האם זה "מטבע או נכס" במקום לעשות את עבודתם, הוא יום מבוזבז לכלכלה, לתעשייה ולציבור הישראלי.
פורסם לראשונה: 19:33, 12.03.22
